עתיד השוק המקסיקני תלוי בטראמפ

יום לאחר בחירתו של דולנד טראמפ לנשיאות ארה"ב נפלו המניות של מקסיקו באופן חד, והמטבע שלה הגיע לשפל חדש אל מול הדולר.

הנשיא המיועד הבטיח לשנות באופן דרסטי את תנאי הסכם NAFTA (נאפט"א, הסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה), שביטל את מרבית המסים בין ארה"ב למקסיקו וסייע להפוך את האחרונה למעצמת ייצור ויצוא בעשור האחרון. פרט לכך הכריז טראמפ כי יבנה חומה בגבולה הדרומי של ארה"ב כדי לעצור את ההגירה הבלתי חוקית, יצמצם את האפשרות של חברות אמריקאיות להעביר מפעלים מעבר לגבולות ארה"ב, ויטיל מס של 35% על חלק ממוצרי היבוא ממקסיקו כדי להגן על הייצור האמריקאי.

מקסיקו סיטי

הבורסה במקסיקו ומטבע הפזו עקבו באופן צמוד אחר המדגמים והסקרים בארה"ב, ולאחר הבחירות, כששוקי העולם תיקנו והמניות האמריקאיות חזרו לרשום שיאים, מקסיקו נותרה נפגעת מרכזית מהתוצאות.

מגזר האנרגיה האמריקאי תלוי במקסיקו

מוקדם עדיין להעריך אלו מתוך ההצהרות של טראמפ ימומשו ואלו ייוותרו בגדר הבטחות של מסע הבחירות. אך הנשיא הרפובליקני, שמציג את עצמו כידידותי לעסקים, יצטרך לשקול אם הוא מוכן לפגוע במגזר תעשייה שלם במדינתו, ועוד כזה שאמור לסייע לו במילוי התחייבויותיו האחרות.

מקסיקו על קצה המזלג

טראמפ הבטיח שאחת המטרות העיקריות שלו תהיה עצמאות אנרגטית של ארה"ב. אך מגזר האנרגיה האמריקאי הוא בין המגזרים שהכי מעוניינים בהמשך יחסי סחר תקינים עם השכנה הדרומית. לאחר הליברליזציה בשוק הנפט במקסיקו בשנים האחרונות, חברות אמריקאיות מוצאות שם הזדמנויות רווחיות ביותר בתחומי קידוח, זיקוק, שיווק והובלה של מוצרי נפט וגז. יחסי הגומלין בין מגזרי האנרגיה בשתי המדינות מסייעים לשפר את מאזן הסחר ואת ההכנסות התקציביות של מקסיקו, אך גם תומכים בהגדלת הרווחיות של החברות האמריקאיות. בנוסף, מקסיקו מהווה את המקור הרביעי בגודלו לנפט גולמי שמיובא לארה"ב.

אך לא רק המסחר בנפט ובמוצריו עומד על הפרק. מקסיקו היא שותפת הסחר השנייה בגודלה של ארה"ב, ששולחת אליה 80% מהיצוא. מאז חתימת הסכם נאפט"א ב־1994, גדל היקף הסחר בין שתי המדינות לכחצי טריליון דולר בשנה. ארה"ב מייצאת לשכנתה הדרומית בהיקף של 236 מיליארד דולר לשנה, וללא ההסכם, היצוא האמריקאי יישא בנטל המסים הגבוהים שיפגעו בעסקים רבים, החל מגידול תפוחים ועד לייצור ציוד תעשייתי.

הנשיא הנבחר האשים את החברות האמריקאיות על העברת מפעליהן מעבר לגבול, מה שלדבריו גורם להפסדי משרות במדינה. אך על פי הערכות לשכת המסחר של ארה"ב, כ־6 מיליון משרות בארה"ב תלויות באופן ישיר במסחר עם מקסיקו. כ־40% ממרכיביהם של מוצרי היצוא התעשייתיים המקסיקניים נוצרו בארה"ב.

אילו לא היתה מקסיקו כה תלויה בסחר עם ארה"ב, היא ודאי לא היתה נסערת כל כך לאחר הבחירות. כלכלת מקסיקו היא המפותחת והמגוונת ביותר מבין הכלכלות המתעוררות. כלכלתה של מקסיקו חזקה יחסית ויציבה, האינפלציה במדינה נמוכה יחסית, המימון הציבורי איתן והיא נמצאת לאחר רפורמות שחיזקו את כלכלתה בכלל ואת מגזר הנפט בה בפרט. עם זאת, העלייה באינפלציה, שמובלת על ידי היחלשות הפזו, עלולה לגרום להעלאת הריבית על ידי הבנק המרכזי בעתיד, לאחר ארבע העלאות השנה – מהלך שיפגע בצמיחה.

הפגיעה האפשרית בסחר עם ארה"ב עלולה להביא לירידה בתקבולים התקציביים. תוצאות הבחירות בארה"ב חיזקו את נחישותן של הרשויות במקסיקו לגוון את קשרי הסחר לכיוון אסיה ואמריקה הלטינית. כך, ממשלת מקסיקו כבר נמצאת בשלבים שונים של מו"מ על הסכמי סחר עם דרום קוריאה, ברזיל ומדינות נוספות.

המדד המקסיקני נפל ב־7% בשל ניצחון טראמפ

בורסת מקסיקו היא השנייה בגודלה באמריקה הלטינית, לאחר ברזיל. המדד העיקרי של הבורסה הוא IPC, שכולל את 40 החברות הגדולות והנזילות ביותר. המדד רשם עליות חזקות מתחילת השנה ועד חודשי הקיץ, אך כשהסיכויים לניצחונו של טראמפ גברו, זאת לצד אמירותיו נגד הסכמי הסחר, המניות המקסיקניות סבלו מתנודתיות חזקה מאוד. מדד IPC נפל ביותר מ־7% בשלושה ימים לאחר הבחירות בארה"ב. למרות הירידות החדות לאחר הבחירות, המדד עדיין ברווח מתחילת השנה במונחי פזו אם כי שלילי במונחי דולר, לאחר שהפזו איבד 16.6% מתחילת השנה, מתוכם 11.2% מיום הבחירות. מכפיל הרווח העתידי של הבורסה במקסיקו פחת מעט בשל הירידות: כיום עומד המכפיל על 16.43 לעומת הממוצע התלת־שנתי של 17.22.

השורה התחתונה: מגזרי התעשייה של ארה"ב ומקסיקו שלובים באופן הדוק מאוד זה בזה. כך שפגיעה בשוק המקסיקני עשויה

לחלחל גם לאמריקאי

ארז ברית הוא מנכ"ל בית ההשקעות טנדם קפיטל ויוליה ויימן היא אנליסטית מאקרו לשווקים גלובליים