אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
קק"ל תעביר 400 מיליון שקל לחינוך ובסה"כ 2.2 מיליארד צילום: עמית שעל, אלעד גרשגורן

קק"ל תעביר 400 מיליון שקל לחינוך ובסה"כ 2.2 מיליארד

לאחר מחלוקת ארוכה ובעקבות פגישה בין שר האוצר ליו"ר קק"ל, הצדדים הסכימו על העברת 2.2 מיליארד שקל. עם זאת, קק"ל מסרבת להעביר כספים נוספים שיועדו לתקציב 2018. גם התקציב למניעת שריפות נשאר בחוץ בשלב זה

18.12.2016, 07:01 | שחר אילן

יו"ר קק"ל דני עטר ושר האוצר משה כחלון סיכמו כי קק"ל תעביר למדינה 2.19 מיליארד שקל. זאת לאחר מחלוקת מתמשכת, בין היתר על 400 מיליון שקל שיועדו לפרויקטים בצפון והסכמה על חלוקתם הושגה רק בימים האחרונים. הסכום ישוחרר מהקפאה ויועבר למדינה, השנה ובשנה הבאה. ההסכמות אינן כוללות כספים למניעת שריפות באמצעות אזורי חיץ וכעת לא ברור מאיזה תקציב ימומן פרויקט זה.

קראו עוד בכלכליסט

עטר מונה שתי סיבות שהביאו לסיום מוצלח של המו"מ. "פגשתי את שר האוצר והיתה שיחה טובה. כל אחד מאיתנו אמר מה חשוב לו. אני מברך על ההתערבות שלו". עטר הוסיף כי "נראה שהכתבה ב"כלכליסט" היתה זרז. באותו יום ישבנו והסכסוך נגמר", והוא מסכם: "חבל על התקופה ש־800 מיליון שקל ישבו בעובר ושב. עם גישה אחרת של האוצר הפרויקטים האלה מזמן היו יכולים להתבצע". ביום חמישי טענו במשרד האוצר שההסכם עדיין לא לגמרי סגור. עטר בתגובה: "היו עניינים טכניים וגם הם נסגרו. הכל סגור". 

על פי ההסכם שנחתם בין המדינה לקרן הקיימת בנובמבר 2015, יועברו לאוצר המדינה 1.19 מיליארד שקל ב־2016 ומיליארד שקל נוספים ב־2017, בסך הכל 2.19 מיליארד שקל. בפועל עד לשבוע שעבר הושגה הסכמה רק על העברת 390 מיליון שקל לפרויקטים לאיכות הסביבה. בין המטרות שאליהם הולכים כספי איכות הסביבה: התקנת פילטרים נגד זיהום אוויר ל־500 משאיות אשפה ועוד מאות מוניות ואוטובוסים מזהמים, וכן שיפוץ בתים בשכונות שיקום בפריפריה שיכלול התקנת גגות סולאריים.

על פי ההסכם מ־2015, את המטרות של הכסף היתה אמורה לקבוע ועדה שבה נציגי הממשלה וקק"ל. אבל הוועדה התכנסה פעמים בודדות ולא הגיעה להסכמות. קק"ל רצתה בתחילה להיות מעורבת בקביעת הייעוד של כל הכספים, אבל בסופו של דבר הסכימה שהמטרות עבור 1.4 מיליארד שקל ייקבעו על ידי הממשלה ואילו השימוש של 400 מיליון שקל שמיועדים לפרויקטים בצפון ייקבע על ידיה למטרות שקשורות ליעדיה, בהסכמת האוצר.

בפועל, אפילו את זה קק"ל לא הצליחה להשיג עד השבוע שעבר בשל חוסר הסכמות עם האוצר. התוצאה: העברת כל הכספים, מלבד אלה שמיועדים לאיכות הסביבה, הוקפאה. חלק מהכסף המתין אצל נאמן. כאמור, ביום שני שעבר נערכה פגישה והושגו הסכמות על הפרויקטים בהיקף 400 מיליון שקל בצפון שקק"ל מעוניינת בהם, הסכמות שישחררו גם את שאר הכספים.

הפרויקט העיקרי בצפון הארץ: קק"ל תממן הקמת מעונות לסטודנטים בגליל בהיקף של 160 מיליון שקל. בין הפרויקטים הנוספים: פיתוח תשתיות תיירות ב־77 מיליון שקל, מעבדות מחקר בצפון ב־41 מיליון שקל, שיפוץ ושדרוג של מתקני מכינות קדם צבאיות - 30 מיליון שקל, התקנת פארקים וגני משחקי בבתי חולים בצפון - 20 מיליון שקל ועוד. קק"ל עתידה לנהל את כל הפרויקטים בצפון.

 , צילום: ויקיפדיה צילום: ויקיפדיה  , צילום: ויקיפדיה

1.4 מיליארד השקלים שתקבל הממשלה לשימוש לפי ראות עיניה מחולקים כך: 400 מיליון שקל לפרויקטים בתחום התחבורה, 400 מיליון שקל לבניית כיתות לימוד, 200 מיליון שקל לעבודות פיתוח ותשתיות, בייחוד באזור ים המלח, ועוד 400 מיליון שקל לפרויקטים כרצונה.

במהלך המשא ומתן גם ירד מעל הפרק הסעיף שניסה האוצר להכניס לחוק ההסדרים שלפיו הקק"ל תעביר למדינה עוד מיליארד שקל ב־2018.

לאחר גל השריפות האחרון נשמעה ביקורת רבה על כך שלמרות דו"ח מבקר המדינה על אסון הכרמל, לא הותקנו אזורי חיץ מסביב ליישובים וכבישים מוקפי יער. זאת אף שקק"ל היתה מוכנה לממן זאת בהיקף של עד 250 מיליון שקל מהכספים שתעביר למדינה. אלא שגם ברשימת המטרות המוסכמת שלהן יועברו 400 מיליון שקל לצפון הארץ לא מופיעים אזורי החיץ. כך שכרגע לא ברור מאיפה יבוא הכסף למטרה זו.

עטר אמר לאחר גל השריפות שאם היתה מיושמת התוכנית ליצירת אזורי חיץ, "היו נחסכים הרבה מאוד כסף ופגיעות בבני אדם". בסוף השבוע אמר ש"האוצר לא הסכים להכניס את אזורי החיץ ולכן זה ירד מסדר היום בשלב הזה. יצטרכו לתת לזה סוג של מענה ברמה הלאומית".

מהאוצר לא נמסרה תגובה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות