הפועל תל אביב בדרך לליגה ג'? זה לא בהכרח דבר רע

מפרק קבוצת הפועל תל אביב, שאול קוטלר, קבע בתנאי המכרז למכירת הקבוצה כי עדיפות תינתן להצעות עם "תקציב מוגדל": "ידוע לרוכש כי תינתן עדיפות להצעות אשר תכלולנה תקציב מוגדל לצורך המשך הפעילות", כך מצויין בהזמנה להציע הצעות לרכישת כלל הפעילות של הפועל תל אביב שפרסם קוטלר.

חבל מאוד שהעדיפות ניתנת דווקא למי שמגיש הצעה "מוגדלת", כיוון שזו בדיוק הבעיה של הפועל תל אביב - אותה הגדלה של המועדון שהפכה לסוג של שיגעון (והיום המועדון פונה למנהלת, להתאחדות ולטוטו ומבקש להעניק תקציב חירום מיוחד בגלל מצבו הכלכלי הקשה - "פונים אליכם לפני שמועדון זה יעלם מהנוף").

הפועל תל אביב יכולה לייצר עצמאית לפחות 15 מיליון שקל. תקציבים של 45 מיליון שקל ואפילו 65 מיליון שקל, כפי שאמיר כבירי "העמיד" הם תקציבים מנופחים, מופקרים, ללא קיימות או היגיון - ומחייבים את הבעלים להכניס את היד לכיס ולהעביר 30-40 מיליון שקל בשנה לקופת המועדון. לא משהו שמישהו יכול לעשות. בטח שהמישהו הזה הוא פוליטיקאי לשעבר, ע"ע חיים רמון או "אספן אומנות", ע"ע אמיר כבירי.

הביזיון של הבקרה התקציבית היה שנתנו לכבירי, שלא ניפק עדויות מספקות לכך שיש לו כסף לבזבז על מועדון כדורגל, צריך ללמד את המפרק משהו: לא כל מי "שיש לו כסף", יש לו יכולת להחזיק מועדון כדורגל.

חבל שהמכרז לא נותן עדיפות למי שמגיע עם תוכנית עבודה למועדון ולהחזר חובות. תוכנית להגדלת הקהל ובניית מערכים מקצועיים, שיווקיים וניהוליים. חבל שהמכרז לא נותן עדיפות למי שמבטיח תקציב שפוי ושיתוף פעולה עם הקהל והקמת צוות "נאמני הפועל תל אביב", שיורכב מכמה אוהדים אמידים שישתפו פעולה זה עם זה כדי להבטיח יציבות כלכלית וניהולית.

בכלל חבל על המצב, אבל אפשר גם לשאוב ממנו גם מעט אופטימיות.

עלות חודשית של 3.5 מיליון שקל בלי הכנסות

הפועל תל אביב זה ארגון חולה ורקוב. העלות החודשית שלה עומדת כרגע על 3.5 מיליון שקל וכ-20 מיליון שקל עד תום העונה. השופט איתן אורנשטיין לא מאפשר "הפעלה גירעונית" אבל לא נראה שהמפרקים יכולים לעמוד בעלויות שימנעו גירעון - גם אם ימכרו את כל הנכסים של הקבוצה (בעיקר שחקנים). כמו כן, אין יותר מדי קופצים והחיפוש אחר "מושיע או "אוהד עשיר עם כסף" הוא מיותר במקרה של הפועל תל אביב.

חובות העבר וחובות העתיד (הפסדים אפשריים בתיקים משפטיים נגד מאמני ושחקני עבר, שעשויים לעלות עשרות מיליונים) הפכו את הפועל תל אביב לבור ספיגה שלא ניקו כבר שנים והוא יושב על בולען שלא ידוע עומקו.

כך שבמקרה הקיצוני אך הסביר, המועדון יפורק ויורד לליגה ג' או ייסגר. זה, כמובן, עצוב מאוד מבחינת אוהדי הפועל תל אביב - אבל ייתכן שזה בדיוק מה שצריך.

פארמה, פיורנטינה, גלזגו ריינג'רס, פורטסמות', סוונסי ובורנמות' הגיעו למצב של פירוק, שהוביל לבנייה שפויה מחדש והצלחות מקצועיות. קבוצות שלא ממש הגיעו לתחתית למרות חובות עתק - קובנטרי סיטי, לידס יונייטד, ולנסיה ועוד - נותרו במצב מקצועי בעייתי ואף פעם לא הצליחו להשתקם באמת. בקיצור, תתכוננו ל"הפועל אריק איינשטיין תל אביב" בליגה ג', מחוז צפון.

וחייבים עוד מילה על הרגולציה של הכדורגל הישראלי המפגרת בעשרות שנים אחרי הרגולציה באירופה. אם בכדורגל הישראלי רציניים בקשר לשינוי ובאמת מעוניינים ביציבות פיננסית וניהולית בכדורגל המקצועני בישראל - צריך להחליף את הבקרה התקציבית, ולוותר על רגולציות מטופשות כמו "תקציב המינימום" עם רגולציה הדומה לפייר פליי הפיננסי. כלומר, רגולציה שמחייבת את המועדונים לחיות על פי יכולותיהם הטבעיות - כשכל תוספת תגיע לפני תחילת העונה היישר מהבעלים של הקבוצה בצורת מזומן או ערבות בנקאית רצינית. כלומר, אם אני בעלים של קבוצה שמכניסה 6 מיליון שקל באופן עצמאי ואני רוצה תקציב של 12 מיליון שקל, אצטרך להפקיד בבקרה התקציבית 6 מיליון שקל כדי להתחיל את העונה. מאוד פשוט.

ההתאחדות לכדורגל ומנהלת הליגה חייבות גם לאמץ מודל רישיונות בדומה לזה שיש בגרמניה, שמחייב את המועדונים להשקיע מעל סכום מסויים במחלקות הנוער, להתנהל בצורה מסוימת מול התקשורת, האוהדים והשחקנים. עם בלמים ואיזונים, בונוסים לקבוצות שמשקיעות את כספן כמו שצריך וכו'.

אם פשיטות הרגל של הפועל פתח תקווה ומכבי נתניה לא הספיקו, אולי הפירוק של הפועל תל אביב ייתן את האגרוף בפנים של הכדורגל הישראלי. שנים של רגולציה מפגרת וחוסר חזון לא התפוצצו בפנים. אולי פירוק של ענקית כמו הפועל ת"א זה הפיצוץ שצריך.