ייצוגית נגד הבנקים הובילה ל"שינוי שישרת את הציבור כולו"

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל הסדר פשרה שהושג אחרי שנים של מו"מ בעקבות בקשה לאישור ייצוגית נגד הבנקים הגדולים בישראל. התובענה, העוסקת בתחום השעבודים, מראה מדוע תובענות ייצוגיות הן כלי חשוב ומשפיע

ביהמ"ש דן במאוחד ב-6 תובענות ייצוגיות שהגישו המבקשים בשנת 2010 נגד 6 מהבנקים הגדולים בישראל. טענתם המרכזית של המבקשים הייתה שהבנקים לא מוחקים שעבודים, גם לאחר שהחיוב שבבסיסם סולק, כך שנוצר פער בין תמונת השעבודים במרשמים לבין מצב השעבודים לאמיתו של דבר.

המבקשים טענו כי הבנקים מפרים בכך את חוק הבנקאות, המחייב אותם להודיע על מחיקת השעבוד למי שאצלו הוא נרשם, תוך 30 יום מיום הפירעון (או 60 יום כשמדובר בבנק למשכנתאות). כלומר ההוראה מחייבת הבנקים לוודא ששעבודים, כמו הערת אזהרה במרשם המקרקעין למשל, נמחקו מהמרשמים הרלוונטיים. בנוגע למשכונות, נטען כי הבנקים נוהגים לרשום משכונות ל-99 שנים, הרבה מעבר לתקופת הסכמי ההלוואה שלהבטחת פירעונה נרשמו.

מנקודה זו החל מו"מ שנמשך מספר שנים. בשנת 2014 הגישו בקשה ראשונה להסדר פשרה, שעסק בעיקר בגיבוש נוהל מפורט שקיבלו על עצמם הבנקים לשם וידוא מחיקת שעבודים בעתיד, כאשר גם המפקח על הבנקים ונציג היועמ"ש לממשלה נכנסו לתמונה, וגם בית המשפט מציע הצעות.

אילוסטרציה

היועמ"ש לממשלה עדכן שמבדיקה מדגמית עלה כי עקב סיבות שונות אכן קיימים במערכת הבנקאית שעבודים שלא בוטלו, בניגוד לחוק. בעקבות זאת הפנה הפיקוח מכתבי דרישה לבנקים, לפעול למחיקת השעבודים ולטייב את הנתונים במרשמים עד סוף 2015.

לפני כמה חודשים הוגש הסדר נוסף. בתמצית, הבנקים התחייבו לפעול למחיקת משכונות ומשכנתאות שהחיובים שלשמם נרשמו אכן נפרעו, והכל בהתאם להוראות הפיקוח על הבנקים, וכמובן גם בהתאם לתיקונים עתידיים בחוק. בכל הנוגע למשכון או משכנתא שאין כנגדם הלוואה משום שהשעבוד נגרר לנכס אחר, הוסכם כי הבנקים יאפשרו מחיקה של השעבוד הישן.

בתחילה, הבנקים התחייבו כי החל מן המועד הקובע, יירשמו משכונות לתקופה שאינה עולה על 45 שנים או עד 20 שנים לאחר תום תקופת החיובים שהובטחו ע"י המשכון. בחודש שעבר הוחלט על שורת תיקונים להסדר. בין היתר, הוסכם כי סוגיית תקופת רישום המשכון תימחק מן ההסדר, וסגנית המפקחת על הבנקים הצהירה כי היא תוסדר ברגולציה לאחר שתיבחן לעומקה.

מרשם אמיתי ועדכני

סגנית הנשיא השופטת גילה כנפי-שטייניץ השתכנעה כי ההסכם המעודכן ראוי וסביר, ומסיים את ההליך במהלך מקיף לעדכון המרשמים, המהווה דרך יעילה והוגנת להכרעה בתובענה. השופטת פירטה את ההסכם ואת החוסרים שיושלמו בהמשך, כשתגיע חקיקה רלוונטית, וכתבה כי "הסדר הפשרה שהושג, ההולך צעד אחר צעד

בעקבות ההליך הרגולטורי של הפיקוח על הבנקים, משרת את חברי הקבוצה ואת הציבור כולו ע"י השגת מטרתן העיקרית של התובענות – עדכון המרשמים באופן שאלה ישקפו באופן אמיתי את חיוביהם של נוטלי ההלוואות, תוך שמירה על מרשם אמיתי ועדכני", סיכמה השופטת.

לפיכך, ההסדר אושר. פסק הדין הסתיים בהוראות בנוגע לפרסום ההסכם במספר עיתונים בשפות שונות. עוד נקבע כי בהתאם להסכמות הצדדים, ישולם גמול בסך 43,500 שקל לכל המבקשים כנגד אותו הבנק, וכן ישולם לב"כ המבקשים שכ"ט עו"ד בסך כולל של כ-1.6 מיליון שקל, לפי חלוקה מוסכמת בין הבנקים המשיבים.

לפסק הדין

• שמות ב"כ הצדדים מצוינים בפסק הדין

* עו"ד סיון אוחנה עובד עוסקת בדיני בנקאות

** הכותבת לא ייצגה בתיק

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer

באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"