אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"בנק ישראל מסדר רווחים? זאת האשמה חמורה" צילום: עמית שאבי

ראיון כלכליסט

"בנק ישראל מסדר רווחים? זאת האשמה חמורה"

פחות משבוע אחרי שהרפורמה לעידוד התחרות בבנקים אושרה בוועדת הרפורמות למרות הסתייגויות בנק ישראל, המפקחת על הבנקים חדוה בר מבטיחה: "ניישם את הרפורמה, אך נפעל למזער את הסיכונים בתחומים שבהם לא הושקעה מספיק מחשבה". על חברי הכנסת שטענו כי חברה לבנקים: "זה לא מקובל עליי"

19.12.2016, 06:47 | רעות שפיגלמן

אם יש דבר אחד שיכול להוציא את המפקחת על הבנקים חדוה בר משלוותה, זו ההאשמה כאילו הפיקוח דואג אך ורק ליציבות הבנקים. התפיסה הזאת היתה חלק אינטגרלי מנקודת המבט של בנק ישראל עד כניסתה של בר לתפקיד באוגוסט 2015, אז הגיעה עם מטרה לשנות את כובד המשקל של הפיקוח ובהתאם לכך גם את התפיסה הציבורית. אבל כנראה שגם היא לא העריכה עד כמה זה הולך להיות קשה.

קראו עוד בכלכליסט

מי יקפוץ על המציאה? בר: ניתן רוח גבית לחברות כרטיסי האשראי על האפשרות שקבוצות סיניות ירכשו חברת אשראי אמרה בר: "אנחנו לא אומרים להם לא מראש. נבחן ברצינות כל גוף שקוף עם ניסיון רלבנטי. אנחנו מנסים להגדיל את היריעה כמה שיותר" רעות שפיגלמןלכתבה המלאה

הקושי הזה בא לידי ביטוי באופן מיוחד בשבוע שעבר. אז, דווקא בישורת האחרונה של חקיקת מסקנות הוועדה לעידוד התחרות במערכת הבנקאית (ועדת שטרום) — שאמנם היתה יוזמה של שר האוצר משה כחלון אבל זכתה לגיבוי די מפתיע של בנק ישראל — היא ספגה קריאות קשות מחברי כנסת ביחס לכוונותיה. בין היתר, היא הואשמה על ידי חבר הכנסת אראל מרגלית מהמחנה הציוני בחבירה ללוביסטים שעובדים עבור המערכת הבנקאית ועזבה בזעם את החדר שבו התנהל הדיון של ועדת הרפורמות. לבסוף, ביום רביעי האחרון אישרה ועדת הרפורמות את הנוסח הסופי של הרפורמה במערכת הבנקאית — המבוססת על הדו"ח המסכם של ועדת שטרום — לקריאה שנייה ושלישית.

חצי כוס ריקה וחצי מלאה

כעת, בראיון ל"כלכליסט", בר משחזרת את הרגעים ההם בדיוני ועדת הרפורמות ומשרטטת את מפת הבנקאות בישראל לשנים הקרובות, כפי שהיא היתה רוצה לראות אותה. "מה שראינו בכנסת זה לא סגנון שמקובל עליי", אמרה בר. "באנו לוועדה על תקן אנשי המקצוע, וכל דבר שאמרנו שם לווה בבדיקה מעמיקה. רק טובת הציבור עומדת לנגד עינינו, אנחנו לא עוסקים בטובת הבנקים. נכון שאנחנו שוקלים גם שיקולים של יציבות המערכת הבנקאית — אבל מכאן ועד להגיד עלינו שאנחנו עסוקים רק בלסדר לבנקים רווחים? זו פשוט האשמה בלתי סבירה".

חדוה בר המפקחת על הבנקים בנק ישראל, צילום: עמית שאבי חדוה בר המפקחת על הבנקים בנק ישראל | צילום: עמית שאבי חדוה בר המפקחת על הבנקים בנק ישראל, צילום: עמית שאבי

לדבריה, ההתנהלות בדיון המחישה לה עד כמה היא רוצה להתרחק מהפוליטיקה. "כשח"כ אראל מרגלית השתלח בי, יצאתי מהחדר. אני נציגת ציבור ולא יכול להיות שהוא ינהג בי כך. קיבלתי אחר כך עשרות סמסים מאנשים — כולל מהכנסת עצמה — שחיזקו אותי ואמרו לי שזה היה ביזיון", הוסיפה. "זה המחיש לי עד כמה לא הייתי רוצה להיות בפוליטיקה — זה הסגנון והמהות. ישבנו זמן רב בוועדת שטרום ודנו בסוגיות, ואז בכנסת מקבלים החלטות אחרות".

עם איזו הרגשה יצאת מהדיונים?

"אני לא מבינה איך אפשר לקבל החלטות כאלה ברגע, בלי ניהול סיכונים. תקראו לבנק ישראל נאיביים. אנחנו נאיביים, אבל בכל זאת היתה אכזבה גדולה. אבל אני רוצה להסתכל גם על חצי הכוס המלאה: בנק ישראל היה שותף לתהליך מאוד משמעותי, הקול שלנו רוב הזמן נשמע ובהרבה סוגיות מרכזיות עמדתנו התקבלה. חשבנו שלא צריך להוציא את הפיקוח על חברות האשראי מבנק ישראל והקשיבו לנו; כך גם לגבי העמדה שהובלנו בדבר פיצול של שתי חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, ללא השלישית כרגע (כאל לא תופרד בינתיים מבעלות דיסקונט והבינלאומי, אך הנושא ייבחן בהמשך בהתאם להתפתחויות — ר"ש)".

קרנית פלוג נגידת בנק ישראל 2016, צילום: עמית שעל קרנית פלוג נגידת בנק ישראל 2016 | צילום: עמית שעל קרנית פלוג נגידת בנק ישראל 2016, צילום: עמית שעל

כשבר מדברת על חצי הכוס המלאה, היא מתכוונת למה שהיא מגדירה כ"שינוי פני הבנקאות בישראל" בעקבות הרפורמה ובעקבות דרישתה מהבנקים להציג תוכנית התייעלות שצפויה להביא לקיצוץ של 20% בכמות הסניפים, חיסכון של כמיליארד שקל בשנה וצמצום אלפי עובדים במערכת הבנקאית. "אנחנו מייצרים לחץ תחרותי על המערכת דרך הורדת חסמי הכניסה באמצעות הפרדת חברות כרטיסי האשראי, הקלת הכניסה על סולקים חדשים והאפשרות שיקום כאן בנק חדש", אמרה. "במקביל, אנו כופים על הבנקים התייעלות גם בהיבט של צמצום מספר סניפים וגם בהיבט של צמצום מספר העובדים. הפיקוח הוביל לתוכנית התייעלות משמעותית בבנקים ומקדם אימוץ טכנולוגיה, והלחץ התחרותי שיופעל על הבנקים יבטיח שהחסכון הנובע מההתייעלות ומהתפתחות הטכנולוגייה יגיע לכיסו של הצרכן".

התעריפון הדיגיטלי של הבנק

בר מתנהלת כבר שנה וחצי במקביל לשר כחלון. הוא אולי היה זה שדחף את התחרות בבנקים לראש סדר היום הציבורי, אבל היא החלה עוד לפני הבשלת מסקנות ועדת שטרום לכוון את המערכת לעידן חדש. "אני רוצה שהבנקים ייתנו יותר ללקוחות", אמרה. "ולכן, למשל, דאגנו שבתחילת 2017 ייצא תעריפון חדש של עמלות כאשר כל פעולה בנקאית שנעשית בערוצים ישירים (אינטרנט ואפילו כספומט — ר"ש) תתומחר באופן מופחת על ידי הבנקים. לא ניתן להעלות עמלות, אבל כן ניתן להגדיל את חלוקת הדיבידנד. בנק צריך לפעול עבור הלקוחות אבל גם עבור בעלי המניות".

הצעד המרכזי ברפורמה במערכת הבנקאית הוא הצעד חריג של הפרדת ישראכרט מבנק הפועלים ולאומי קארד מבנק לאומי במטרה להחליש את כוחם של שני הבנקים החזקים בישראל (ראו הרחבה במסגרת). לצד החלשת שני הבנקים, שמחזיקים ביחד בכ־60% מהמערכת הבנקאית בישראל, המטרה הנוספת היא עידוד הקמתו של בנק חדש בישראל, שכן לחברות האשראי יש תשתית רגולטורית וניסיון המתאימים לכך. עוד הוחלט על הסרת חסמים המקשים את כניסת שחקנים חדשים לשוק הסליקה ועל מתן גישה לגופים חיצוניים לנתוני חשבון בנק של לקוחות, בהסכמתם, וזאת כדי לערוך עבורם השוואת מחירים. החברות צפויות להיות תחת פיקוח רשות שוק ההון.

עם אילו סעיפים ברפורמה שעברה בשבוע שעבר את לא יכולה לחיות בשלום?

"אני מאוד מתחברת לרעיון של השוואת מידע עבור הלקוח, אבל הכנסת העבירה 'בשלוף' סעיף שלפיו פרטים מסויימים מהמידע הכי רגיש של הציבור יעבור לגופים שאין עליהם היום פיקוח. להבדיל ממאגר נתוני אשראי שנמצא בהתנעה, ושבו ניתן ניקוד ללווים בעלי רמות סיכון שונות ושלגביו הגדרנו חשיפה של מידע מאוד רגיש שמוגן תחת כיפת ברזל, כאן כל גוף יוכל לבנות מאגר מידע עם סיכון גדול. נכון שהלקוח צריך להסכים, אבל זה עדיין מאוד מסוכן. חשבנו שצריך לחשוב על מהלך כזה יותר לעומק ושהוא לא עומד בכפיפה אחת עם חוק נתוני אשראי, ולמעשה מעקר את חלקו מתוכן.

"גם לא אהבנו את העובדה שרצו לכפות על כל בנק לארח על מערכות המחשוב שלו כל שחקן חדש, במחיר שיקבע שר האוצר. להפוך בנק למארח טכנולוגי זה לא נכון, לא הגיוני, מסיט את הבנק מפעילות הליבה שלו, משית עליו סיכונים ועלול לפגוע ביציבות הטכנולוגית של הבנק. בסופו של דבר, אחרי התעקשות שלנו, נקבע שהמדינה תוביל הקמת מרכז מחשבים משותף שיאפשר לתת שירותים לשחקנים חדשים, ורק אם היא לא תצליח בכך, הנושא ייפתח".

יישום הרפורמה הוא תחת אחריותכם. הסתייגותכם מסעיפים שאושרו תגרום לתקיעת יישומם?

"התפקיד שלנו הוא ליישם את הרפורמה ואנחנו מתכוונים לעשות את זה במלוא הרצינות, כאשר נפעל, כמובן, למזער את הסיכונים בתחומים שלדעתנו לא הושקעה בהם מספיק מחשבה או שלא ניתנו לגביהם מספיק הגנות", אמרה בר. "נערכנו לדבר הזה מבעוד מועד: הגדלנו את יחידת הרישוי בבנק ישראל שתפקידה לספק רישיונות לשחקנים חדשים; שיניתי את דרכי הפעולה מול רוכשים פוטנציאליים — אנחנו מתכוונים ללוות אותם יד ביד ולא לתת להם סתם רשימה של דרישות; והקמתי בבנק את אגף החדשנות משום שאני מאמינה שחלק מהשינויים יגיעו מהתחום הטכנולוגי ועוד".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



17 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

17.
בנק ישראל- גוף מושחת שמגן על הבנקים וכרוך בהם חזק
הם לא מבקרים את הבנקים, אלא שומרים עליהם. כל מי שינסה אי פעם להתלונן על בנק, לא יזכה אפילו לתגובה מהם. אם תיצור קשר, הם יגידו לך שניסו להתקשר אליך וכשתבקש פרטים על אופן הטיפול בתלונה, יאמרו לך שעבר זמן רב מדי ושהבנק פעל כנדרש וכל הצהרה אפשרית שמעידה על רמת המעורבות של שני הגופים שתלויים אחד בשני. המדינה חייבת להקים גוף מבקר בנקים בלתי תלוי שלא יהיה כפוף לבנק ישראל. כיצד "בנק" עם יוצאי הבנקים, יכול לבקר את בנקים ולפעול למען האינטרס של הציבור?
עומר  |  21.12.16
16.
מפקחת על הבנקים הג בר
הגברת בר פשוט מרמה את כל תושבי ישראל היא באה לבנק ישראל מהבנק כדאי לשמור על הבנקים והיא תחזור לבנק אחרי סיום תפקידה בבנק ישראל ובזמן תפקידה היא תעשה הכל כדאי שהרפורמה לא תעבור והיא לא תעשה דבר כדאי לקיים את הרפורמה תשובתה לחברי הכנסת יהיה אני עושה הכל להעביר את הרפורמה אבל הבנקים לא רוצים הם צריכים עוד 2-3 שנים כדאי לבצע את הרפורמה............ואז מתחלפת ממשלה וגב בר עוזבת וחוזרת לבנק לנהל כך מרמים את אזרחי ישראל..................
מאיר  |  19.12.16
לכל התגובות