אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המכתב של אייל ינון מציב אתגר לבג"ץ צילום: אוראל כהן

המכתב של אייל ינון מציב אתגר לבג"ץ

הרטוריקה במכתב של יועמ"ש הכנסת לא תותיר הרבה ברירה לבג"ץ. ללא דיון חדש, כחלון בבעיה

19.12.2016, 08:05 | משה גורלי
היועץ המשפטי של הכנסת אייל ינון לא רומז, אלא אומר במפורש שחוק מיסוי דירה שלישית ייפסל בבג"ץ במתכונתו הנוכחית משום שבכמה פסקי דין קבע בג"ץ שניתן לפסול חוק אם בהליכי החקיקה נפל "פגם היורד לשורש ההליך". את המושג הזה אימץ ינון כלשונו במכתבו ליו"ר ועדת הכספים משה גפני.

קראו עוד בכלכליסט

בג"ץ נטל לעצמו סמכות לפסול חוק במקרה שנפל פגם בהליך החקיקה גם אם החוק עצמו אינו מעלה שאלה חוקתית. לא רק פגם פורמלי, אלא גם פגם שפגיעתו בסדר הדמוקרטי והפרלמנטרי מהותית. ינון קבע שפגם כזה נפל כאן והוא פגיעה בעקרון ההשתתפות — פגיעה בזכותם האמיתית של ח"כים להשתתף בהצבעה לאחר שהבינו את משמעויות השינויים המורכבים שהוכנסו לחוק ברגע האחרון. זכות זו נשללה אפילו מהיועצת המשפטית של הוועדה שקבעה ש"אפילו במושגים של חוק ההסדרים, קורותיו של פרק זה חורגים באופן קיצוני מהליכי חקיקה תקינים".

אתר בנייה (ארכיון), צילום: אוראל כהן אתר בנייה (ארכיון) | צילום: אוראל כהן אתר בנייה (ארכיון), צילום: אוראל כהן

לטענות לגופו של עניין יש תשובות

גם החוק להגבלת שכר הבכירים נתקף על ההליך החפוז והלקוי שבו עבר, אולם שופטי בג"ץ קבעו שלא מדובר בפגם היורד לשורש העניין כמו במקרה הנוכחי.

להוציא פגם זה שניתן אולי לתיקון, ייתקף החוק גם לגופו של עניין. כמו בשכר הבכירים ובששינסקי 1 תיטען פגיעה בזכות הקניין. וזה לא מספיק משום שבג"ץ מכיר בכך ש"המדינה נוטלת את חלקה הלגיטימי כשותפה ברווחי האזרח בהיותה ספקית התשתיות והשירותים שהודות להם התאפשרו רווחים אלו". ובמקרה הנוכחי, הדברים נכונים שבעתיים. באמצעות מחדליה בשוק הדיור, המדינה העשירה את בעלי הדירות. ברקע מרחף עוד לגיטימטור גדול והוא הצדק החלוקתי שהשתרש בשיח המשפטי והחברתי בשני העשורים האחרונים. אין יותר צדק חלוקתי מהעברת דירות ממי שיש לו כמה למי שאין לו בכלל. וכשזו התכלית — והתכלית הראויה היא אחד המבחנים שבג"ץ בודק לגבי חוק שפוגע בזכות הקניין — אז ניתן להמשיך למבחנים הבאים, שיכולים להיות בעייתיים: מבחן המידתיות ומבחן ההתאמה בין האמצעי למטרה.

מה שהיה הוא לא מה שיהיה

מבחן המידתיות ייטען לגבי עוצמת הפגיעה באנשים מהמעמד הבינוני שההכנסות מהדירות הן הפנסיה שלהם. לכך תשובת האוצר ברורה: ערך הדירות עלה בשנים האחרונות, ההכנסות מהשכרה מוסו בחסר ולכן הפגיעה הנוכחית מידתית. טענת נגד נוספת היא שהאמצעי לא תואם ולא ישיג את המטרה — המחירים לא יירדו באופן מהותי וההיצע לא יגדל וכו'. אלה טיעונים כלכליים ספקולטיביים שנוגעים להתוויית מדיניות, ובג"ץ לא יחליף בעניין זה את שיקול דעת האוצר, גם אם יש החולקים עליה.

ומעל לכל הטיעונים מרחף הכלל המשפטי הוותיק הנוגע למדיניות כלכלית ובעיקר לענייני מיסוי: "אין לשום אדם זכות מוקנית לכך שמדיניות כלכלית, שעליה ביסס את חישוביו העסקיים, תימשך".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות