ביהמ"ש לפקיד שומה: גישה חשדנית אינה רצויה

פקודת מס הכנסה מעניקה הטבות מס לתושבים המתגוררים ביישובים מסוימים ובכללן העיר עכו. המטרה היא "לעבות את האוכלוסייה באותם ישובים לצורך מימוש אינטרסים ביטחוניים ולאומיים וקידום פיתוחם הכלכלי והחברתי של היישובים", כפי שניסחה זאת שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה אורית וינשטיין. על רקע זה הגיש אדם לפקיד השומה בקשה לזיכוי במס עבור השנים 2012-2011 בטענה כי התגורר בעיר עכו באותה תקופה.

לדבריו, הוא ואשתו גרו בעכו עד תחילת 2011 אך בעקבות סכסוך שפרץ ביניהם נפתחו הליכי גירושין ואשתו ושתי בנותיהם עברו לרחובות. מאחר שבמסגרת הסכסוך הוצא נגדו צו הרחקה מעכו, הוא עצמו עבר להתגורר עם אמו בשדרות, ואף מצא עבודה בעיר הדרומית. ואולם, הוא הסתכסך גם עמה ולכן במאי 2011 עבר לגור עם אביו בעכו (אמו ואביו פרודים).

האיש הוסיף כי הוא גר עם אביו עד לסוף 2012, אז יושרו ההדורים בינו לבין אשתו והוא חזר לגור עם משפחתו ברחובות. פקיד השומה של עכו דחה את בקשתו של האיש, והשגה שהגיש למפקחת נדחתה אף היא. אלה התרשמו כי האיש אינו דובר אמת ובשנים הרלוונטיות הוא גר ברחובות עם משפחתו.

בנסיבות אלה הגיש האיש ערעור לבית המשפט המחוזי. הוא הלין על הגישה החשדנית של פקיד השומה ופרס בפני בית המשפט את השתלשלות האירועים המיוחדת.

פקיד השומה חזר על עמדתו כי המערער לא גר בעכו באותן שנים וכי הוא מנסה לקבל את ההטבה עקב מצוקה כלכלית. הפקיד העלה טענה חלופית לפיה למערער היה "מרכז חיים כפול" - בשדרות ובעכו - ולכן הוא אינו זכאי להטבה. 

נסיעות למרחקים ארוכים

 

השופטת וינשטיין הדגישה כי שאלת "מרכז חייו" של הנישום לא נבחנת באופן טכני, אלא מדובר בבחינה מהותית וערכית של "מירב הזיקות" של הנישום למקום מגוריו. המערער הותיר בשופטת רושם אמין והיא ציינה כי על אף שלא הביא עדים נוספים לתמיכה בגרסתו, יש שלל מסמכים המוליכים למסקנה כי אכן בשנים המדוברות הוא היה תושב העיר עכו.

כך למשל, המערער הציג הסכם גירושין והסכם פשרה המוכיחים את הסכסוך שפרץ בינו לבין אשתו ולא היה בסיס לפקפוק שהעלה פקיד השומה ביחס לאותנטיות המשבר. תמיכה נוספת מצאה השופטת בקילומטראז' הגבוה שגמע המערער ברכבו מדי יום, שמתאים לנסיעות למרחקים ארוכים דוגמת המרחק בין מקום עבדותו בשדרות לבין עכו.

השופטת הבהירה כי "גישה חקרנית הננקטת על ידי רשות המס, כזו הבודקת ובוחנת טענות וראיות המובאות בפניה – היא גישה רצויה ונכונה" אך הוסיפה כי "גישה חקרנית אין פירושה גישה חשדנית".

השופטת סיכמה כי בנסיבות חייו הלא פשוטות של המערער יש לקבוע כי מרכז חייו בשנים הרלוונטיות היה במקום שבו הניח את ראשו לעת ערב, ומקום זה היה בבית אביו בעכו.

לפיכך היא קיבלה את הערעור וקבעה כי המערער זכאי להטבת המס. פקיד השומה חויב בהוצאות ושכ"ט של 25,000 שקל.

• ב"כ המערער: עו"ד מוחמד בכר

• ב"כ המשיב: עו"ד דנה גורדון-ונדרוב

לפסק הדין

* עורך דין אורן פרג' בנימין ממשרד א.פ בנימין עוסק בדיני מסים

** הכותב לא ייצג בתיק

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer

באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"