אירופה מתעללת בפייסבוק

מזה זמן נמצא האיחוד האירופי במוד של תקיפה חסרת עכבות ונטולת מורא בניסיון להראות לחברות הגדולות והמשפיעות בעולם הטכנולוגיה שהן לא יכולות להמשיך ולשחק לפי הכללים שלהן.

אם קודם היו על הכוונת ענקיות טכנולוגיה כמו גוגל ואפל, עתה מגיע תורה של פייסבוק, חברת הטכנולוגיה שככל הנראה משפיעה על חיי היומיום שלנו יותר מכל חברה אחרת.

מהפעולות שיוזמת נציבות האיחוד האירופי, בהובלת נציבת התחרותיות מרגרט וסטאגר, עולה מסר ברור: מה שארה"ב לא תעשה, יעשה האיחוד האירופי. תאגידי ענק אינם יכולים להתנהל כאילו הם מדינות ריבוניות.

ההסתבכות הנוכחית של פייסבוק החלה עם הודעת החברה שלפיה תנתץ את החומה הסינית בינה לבין ווטסאפ, ותתחיל בשיתוף פרטים אישיים של משתמשי אפליקציית המסרים המידיים. ההודעה הובילה לחקירה באיחוד האירופי וזו הסתיימה בקביעה שלפיה פייסבוק סיפקה מידע לא מדויק או שגוי בהליך האישור לרכישת ווטסאפ ב־2014.

הנציבות הזמינה את פייסבוק להגיב לטענות עד ה־31 בינואר 2017, אבל אם לא תצליח החברה להפריך את הטענות היא עלולה לספוג קנס בגובה של עד 1% מהמחזור השנתי שלה. ב־2015 רשמה פייסבוק הכנסות של 17.9 מיליארד דולר. אלו שוות לקנס של 180 מיליון דולר, ואולם בהתחשב בכך שפייסבוק נמצאת במגמת צמיחה מרשימה, הקנס יכול להיות גבוה אף יותר.

פייסבוק שינתה את התקנון

באוגוסט 2014, חצי שנה לאחר שפייסבוק הודיעה על כוונתה לרכוש את ווטסאפ תמורת יותר מ־20 מיליארד דולר, נציבות האיחוד דנה האם לאשר את העסקה או לפסול אותה מחשש לפגיעה בתחרותיות. הנציבות שאלה את פייסבוק, בין השאר, האם בכוונתה למזג בין מסדי הנתונים של ווטסאפ ופייסבוק או האם היא תשאיר אותם נפרדים. פייסבוק ענתה שאין לה אפשרות לחבר "בצורה אמינה" בין מסדי נתוני המשתמשים וכי תשאיר אותם בנפרד.

אבל באוגוסט האחרון, אחרי שהעסקה אושרה, פייסבוק שינתה את תקנון השימוש של ווטסאפ כך שהיא יכולה להצליב בין מסד הנתונים ומספרי הטלפון בפייסבוק לאלו שבווטסאפ. כתוצאה, הרשת החברתית מסוגלת לשפר את כלי ההמלצות שלה, ולהציע למשתמש להוסיף כאנשי קשר חברים שעמם הוא מתקשר דרך ווטסאפ.

נציבת התחרותיות של האיחוד, מרגרט וסטאגר. גם גוגל ואפל על הכוונת | צילום: אי פי איי

"חברות מחויבות למסור לנציבות מידע מדויק בזמן הליך בדיקת מיזוגים", אמרה וסטגר בהודעה לעיתונות. "הן חייבות להתייחס למחויבות זו ברצינות. בחינה יעילה ומהירה של מיזוגים מסתמכת על דיוק המידע שמוסרות החברות המעורבות. במקרה זה, עמדת הנציבות היא שפייסבוק נתנה לנו מידע שגוי או מטעה במהלך הבדיקה של רכישת ווטסאפ".

מפייסבוק נמסר בתגובה: "אנחנו מכבדים את הנציבות ואנחנו בטוחים שבדיקה מעמיקה של העובדות תגלה שפעלנו בתום לב. אנחנו כל הזמן מפרסמים מידע מדויק על היכולות הטכניות שלנו".

המהלך הנוכחי הוא חלק ממגמה הולכת וגוברת בנציבות האיחוד בשנים האחרונות לעצור את ההשתוללות של התאגידים הגדולים. פעילות מסוג זה אינה חדשה לאיחוד האירופי. כבר בשנות ה־90 ניהל האיחוד עימות מתוקשר עם מיקרוסופט סביב השילוב של דפדפן אינטרנט אקספלורר ונגן המדיה Windows Media Player במערכת ההפעלה ווינדוס, באופן שפוגע במוצרים מתחרים.

אבל בשנים האחרונות הגביר האיחוד את הקצב וההיקף. ב־2009 נקנסה אינטל ביותר ממיליארד יורו, אחרי שנקבע שחיבלה בפעילות של יריבותיה בשוק המעבדים באמצעות מתן החזרים כספיים ליצרניות מחשבים כמו דל, לנובו ו־HP.

מארק צוקרברג. מחכים לטראמפ | צילום: בלומברג

עם מינוי וסטאגר ב־2014 הפכה הפעילות למתקפה נטולת עכבות. חודשים ספורים אחרי כניסתה לתפקיד ניצלה וסטגר את העובדה שקודמה לא הספיק לאשר הסדר פשרה עם גוגל, ופתחה בחקירה מחודשת נגד החברה בחשד שעשתה שימוש באנדרואיד על מנת לקדם את שירותי המובייל שלה. חקירה אחרת בדקה חשד לפיו שינתה את סדר תוצאות החיפוש שלה על מנת לפגוע במתחרות. שתי חקירות אלו הובילו להגשת כתבי אישום נגד גוגל, והפסד עשוי לעלות לה בקנס של עד 10% מההכנסות השנתיות (כ־7 מיליארד דולר ב־2015), בכל אחת מהן.

בתחום העלמות המסים שמה וסטאגר על הכוונת את אפל, ומוקדם יותר השנה קבעה שחברת הטכנולוגיה הגדולה בעולם חייבת לשלם לאירלנד מס רטרוקאטיבי בסכום כולל של 13 מיליארד יורו. חקירה דומה נגד אמזון, סביב הסדר המס שלה עם לוקסמבורג, עלולה להביא להחלטה דומה, כאשר חברות נוספות, בעולם הטכנולוגיה ומחוצה לו, נמצאת גם הן על הכוונת של האיחוד.

יצטרכו לשלם מסי אמת

ההליכים המשפטיים והערעורים יכולים להימשך שנים רבות, אבל הם משדרים מסר שקשה להתעלם ממנו. הבנה שחברות גדולות תוקפים במקל גדול, שתיקי עבר שהסתיימו בקנסות מגוחכים של כמה עשרות מיליוני או מאות מיליוני דולרים (קודם לאינטל, הקנס הגדול בהיסטוריה של האיחוד היה 497 מיליון דולר שהוטלו על מיקרוסופט) ממש לא מזיזים לחברות שמגלגלות עשרות מיליארדי דולרים.

אם יתממשו ההחלטות האחרונות של הנציבות, והחברות השונות יחויבו בתשלומים שמהווים שיעור ניכר מהכנסתן השנתית, הן לא יוכלו לחזור לשגרה וייאלצו לבצע שינויים ניכרים באופן פעילותן, להתחיל לשלם מסי אמת ולהפסיק לנצל את עמדות הכוח שלהן על מנת לפגוע במתחרות קטנות וחלשות יותר.

חשיבותה של פעילות זו בולטת במיוחד לאור המתרחש מעבר לאוקיינוס. בארה"ב, מדינת הבית של מרבית חברות הטכנולוגיה הגדולות, מעולם לא ששו להיכנס לקרבות רגולטוריים אדירים עמן. איש לא יודע מה יעשה בנידון הנשיא הנבחר דונלד טראמפ, אבל אין זה סביר שטייקון מסוגו יהדק רגולציה על חברות ענק.

משכך, הופך האיחוד האירופי לכוח המהותי היחיד שמנסה להתמודד עם התחזקותן של החברות הללו. המגמות האחרונות באיחוד, תוצאה של הברקזיט בבריטניה, מציבות סכנה משמעותית לפירוקו או להצטמקות משמעותית בעוצמתו בשנים הקרובות. ואם זה יקרה, לא יישאר בסביבה שום גורם שיוכל למנוע מגוגל, אפל, פייסבוק, אמזון, אינטל ועמיתותיהן לעשות ככל העולה על רוחן.