בית המשפט האירופי לזכויות אדם פסל את "צ'רטר המרגלים"

בלדה לראוטר כפול 

לאחר מאבק של שנים הצליחה לאחרונה ראש ממשלת בריטניה, תרזה מיי, להעביר את החוק שזכה לכינוי "צ'רטר המרגלים" ושמעניק לשירותי הביטחון והמודיעין של בריטניה סמכויות מעקב כמעט נטולות הגבלה. עכשיו נתקל החוק בבעיה צפויה למדי: בית המשפט האירופי לזכויות אדם פסל אותו.

בית המשפט הגיע למסקנה ההגיונית למדי שהדרישות של שירותי הביטחון – היכולת לאסוף כל תשדורת של התושבים, ודרישה מחברות הסלולר והרשת לשמור את היסטוריית הגלישה שלהם – לא חוקתית. הסמכויות לעקוב אחרי אדם באופן כזה, ציין בית המשפט, שמורות למצב של פשיעה חמורה; המצב שבו הן מופנות כלפי כלל האוכלוסייה משמעה שכל האוכלוסייה חיה תחת מעקב והיא תחוש, בצדק, שעוקבים אחריה. לכך יש השלכות מובנות מאליהן על חופש הביטוי של האוכלוסייה. בקצרה, קבע בית המשפט, ההתנהלות של בריטניה איננה עולה בקנה אחד עם ההתנהלות הצפויה ממדינה דמוקרטית.

עכשיו ממשלת בריטניה צריכה להחליט לאיפה היא הולכת. אפשרות אחת היא ערעור, אבל זו מכילה את הסכנה שגם בית המשפט העליון של אירופה יקבל את הקביעות של בית המשפט לצדק. אפשרות שנייה היא לומר שהיא לא מתכוונת לציית לפסיקה בגלל פרישתה מהאיחוד האירופי – אם כי יש לציין שהברקזיט לא אמור לחול על אמנות בינלאומיות מסוג זה. נעדכן.

חופש מחיפוש ללא צו? זה כל כך המאה ה-18

ממשלת ארה"ב משנה את התפיסה המשפטית שלה, ומחסלת בפועל את ההגנות של תושביה מפני חיפוש ללא צו. כך אומרים מומחים משפטיים, בהתבסס על ניתוח ההתנהלות הממשלתית בפרשת סריקת המיילים של יאהו.

התיקון הרביעי לחוקה אוסר על חיפוש ללא צו. "זכותם של אנשים להיות בטוחים בגופם, בביתם, מסמכיהם וחפציהם כנגד חיפוש והחרמה בלתי סבירים לא תופר; ולא יוצא כל צו, אלא בהתבסס על עילה ראויה, נתמכת בשבועה או בהצהרה, והמתאר במדויק את המקום שבו יש לחפש, ואת האדם או החפצים שיש לתפוס." במאה ה-18 ידעו מהי עריצות ממשלתית ואיך להתגונן ממנה. הפרקטיקה, כרגיל, לא תמיד עמדה בקו אחד עם החוק, אבל החוק היה ברור.

עכשיו מנסה הממשלה לערפל אותו. היא מנסה לשנות את הפוקוס של הדיון מהשאלה "מהו חיפוש" לשאלה מהו "בלתי סביר". לטענת הממשלה, העובדה שהמון אנשים הופכים המון מידע על עצמם זמין לחברות עסקיות משמעו שהם ויתרו במידה על זכותם להימנע מחיפוש; שחיפוש באמצעות סריקה דיגיטלית איננו מפר בפני עצמו את תפיסת האי סבירות, כל זמן שעין אנושית לא עברה על המידע ובן אדם הורה על צעדים נוספים.

מומחים משפטיים תולשים את שערותיהם ואומרים שלא כך זה אמור לעבוד; שלא יכול להיות שאתה תקרא את כל ההודעות של כל האנשים ותטען שזה לא חיפוש; שלא יכול להיות שכל האוכלוסייה תהיה חשופה לחיפוש בצו של בית משפט סודי שאיננו "מתאר במדויק את המקום שבו יש לחפש, ואת האדם או החפצים שיש לתפוס." הממשלה אומרת בתגובה שהזמנים השתנו ותראו, דאעש.

במילים מנומסות פחות, ממשלת ארה"ב לקחה לעצמה את הזכות לבטל את התיקון הרביעי לחוקה באמצעות החלטה של בית משפט סודי. עכשיו מנסים האנשים שעדיין רוצים לשמור על התפיסה הישנה של זכויות אזרח לערער על ההחלטות של בית המשפט הסודי בבית משפט אמיתי. המשך יבוא.

הדוב המגונדר פועל גם באוקראינה

קבוצת ההאקרים של המודיעין הרוסי, הידועה בכינוי Fancy Bear, התפרסמה בעיקר בשל שורה של התקפות על יריביו של דונאלד טראמפ והדלפת המידע הזה לציבור לקראת הבחירות. עכשיו מזכירים לנו חוקרי אבטחה שזו קודם כל יחידת מודיעין צבאי.

לדברי חברת האבטחה CrowdStrike, פאנסי בר עקב אחרי יחידות ארטילריה של הצבא האוקראיני באמצעות חדירה למכשירי האנדרואיד של חייליו. התקשורת הישראלית לא מדווחת על זה יותר מדי, אבל הלחימה במזרח אוקראינה – אליה פלשה רוסיה – נמשכת. אמנם בעוצמה נמוכה, אבל נמשכת. המעקב של פאנסי בר אחרי יחידות הארטילריה אפשר לארטילריה הרוסית לעשות בהם שמות – יחידות הארטילריה האוקראיניות דיווחו על שיעור אבידות גבוה מהמקובל.

הנוזקה ששימשה את פאנסי בר בהתקפה על הארטילריה האוקראינית היא וריאציה על הנוזקה ששימשה אותם בהתקפה על המפלגה הדמוקרטית. היא הופצה באמצעות עמודים של חיל התותחנים האוקראיני בוויקונטקטה, המקבילה של העולם דובר הרוסית לפייסבוק, אבל לא באמצעות חנות האפליקציות של גוגל. ההפצה הממוקדת הזו אפשרה לפאנסי בר לפגוע ישירות במטרות ובו-זמנית להתחמק במשך זמן רב מתשומת לב. מקצוענות ראויה לציון.

כשזוכרים שהשינוי היחיד שעשה טראמפ – בעצת יועציו – במצע של המפלגה הרפובליקנית הוא הסרת ההתחייבות לשמירה על שלמותה הטריטוריאלית של אוקראינה, כל זה נראה הרבה יותר מפחיד.

קצרצרים

1. לאחר שטען במשך חודשים שפייסבוק איננה חברת מדיה ועל כן אין להחיל עליה את הכללים של חברת מדיה, אמר אתמול (ד') מארק צוקרברג שפייסבוק "איננה חברת מדיה מסורתית". כלומר, שהיא סוג של חברת מדיה אבל לא הסוג אליו הורגלנו. צוקרברג לא הרחיב, ומסיבה טובה: לחברות טכנולוגיה, שנתפסות על פי החוק המיושן כסוג של צינור טיפש שרק מעביר מידע, יש הגנה נרחבת בחוק מפני אחריות לתוכן שמפרסמים הגולשים. פייסבוק – שכבר שנים לא מציגה למשתמש את כל המידע שכותבים חבריו אלא רק 16%, כלומר מפעילה אלגוריתם מגושם למדי שקובע לך מה לראות, כלומר איננה צינור טיפש ומעולם לא היתה – יודעת שאם היא תכיר במציאות יהיו לכך השלכות משפטיות קשות. מצד שני, התעלמות מהמציאות מוציאה את צוקרברג די מטומטם. בקרוב נדע אם זו היתה פליטת פה בלתי מחושבת (לא סביר אך אפשרי) או סוג של שינוי מסלול.

 

2. רוסיה חוסמת את ההפצה של קומיקס מבוסס על המשחק המצליח Overwatch. הסיבה? באחד הקומיקסים שתי דמויות נשיות מתנשקות. הסצנה הזו מנוגדת לחוק הרוסי, שאוסר על "תעמולה הומוסקסואלית." מי שינסה לראות את הקומיקס ברוסיה יקבל מסך שמודיע לו בדיוק על כך. ולפני שאנחנו צוחקים על המדינה המפגרת הזו, מן הראוי לציין שבמדינה שרואה בעצמה את הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון פסלה הרשות השנייה בימים האחרונים לשידור תשדיר שתומך בזכותם של הומוסקסואלים להינשא בטענה שמדובר ב"נושא פוליטי או שנוי במחלוקת".

3. שירות הדואר של צרפת מתחיל כעת בניסויים מוגבלים בהובלת דואר באמצעות רחפנים. כרגע, הבחינה היא באזור מצומצם מאד: מסלול של כ-15 קילומטרים בפרובנס שבדרום צרפת, וההובלה תתבצע פעם בשבוע בלבד. כן, אני יודע – עדיין לוקח את שירות הדואר הישראלי. הניסויים מתבצעים על ידי חברת בת של שירות הדואר הצרפתי, כנראה משום ששם עדיין לא שמעו על כך שהדרך הנכונה להבריא שירות ציבורי היא להרעיב אותו. אז לא, השמיים הצרפתיים לא יתמלאו ברחפנים בקרוב – ובהתחשב בכך שהחוואים הצרפתים חמושים לא הרבה פחות מעמיתיהם האמריקאיים, אולי טוב שכך – אבל יש צעדים קדימה. כמובן, לא בטוח שהדוורים הצרפתים רואים את זה כקדמה.

4. ויקיפדיה פרסמה את רשימת הערכים שעברו את מספר העריכות הגבוה ביותר השנה. במקום הראשון אפשר למצוא את "מוות ב-2016", שמספר את סיפורם הטראגי של אנשים שנקטפו בדמי ימיהם על ידי הרוצחת הסדרתית 2016, שנראה שמתעקשת להוכיח שכוחה עדיין במותניה ככל שהאנושות הנואשת זוחלת לעבר 2017. השמועות שהוצמדו ל-2016 לא אוששו. ערך נוסף שעבר עריכה מסיבית הוא זה של דונאלד טראמפ, ובאופן בלתי צפוי גם הערך של וינסנט ואן גוך עבר עריכה יוצאת דופן – הפעם תוצאה של מאמציהם של כמה עורכים להפוך את הערך לערך דגל של האתר.