הכלכלן הראשי: היקף היבוא בישראל נמוך לעומת ה-OECD, במיוחד בענף המזון

היקף יבוא סחורות והמוצרים לישראל נמוך בהשוואה למדינות ה-OECD. הענף שבו שיעור היבוא נמוך באופן קיצוני הוא ענף המזון המאופיין גם בריכוזיות גבוהה מאוד -  כך עולה מסקירת הכלכלן הראשי באוצר, יואל נווה.

על פי הסקירה, היקף יבוא המוצרים לצריכת משקי בית מתוך כל ההוצאה שלהם עמד בישראל ב-2014 על 10%, בעוד שהממוצע בארגון ה-OECD עמד על 19%. שיעור היבוא ביחס לתוצר נמוך בישראל בהשוואה לרוב מדינות ה-OECD. בעוד ששיעור זה עומד בישראל על 20%, הממוצע בארגון ה-OECD עומד על 27%.

נתונים אלו חשובים, מסביר הכלכלן הראשי, מאחר והגדלת החשיפה ליבוא יכולה להגדיל את רמת התחרות במשק, ובכך להוריד מחירים. עוד מצוין בסקירה, כי נתונים ממדינות ה-OECD מצביעים על קשר הפוך בין חשיפה ליבוא לבין עוני (לאחר תשלומי קצבאות ומסים) ואי שוויון. הממצאים מראים כי ככל שהיבוא גדול יותר - כך שיעור העוני נמוך יותר. וקשר זה נשמר גם כאשר מנטרלים את השפעת רמת ההכנסה של המדינה. אולם זה לא מספיק בשביל לבסס קשר סיבתי בין הדברים ולקבוע כי הגדלת היבוא תקטין עוני.

במשרד האוצר מנסים לפסול עם ממצאים אלו את הטענה כי הגדלת היבוא עלולה להגדיל פערים ומציינים כי "עם זאת, יש בתוצאות אלו בכדי להטיל ספק רב בטענות הנשמעות מעת לעת על פיהן יש סתירה בין מדיניות המוכוונת להגברת החשיפה ליבוא כאמצעי להגברת התחרות מחד, ומאמצים להביא לצמצום פערים בחברה מאידך. בנוסף, יבוא עשוי כאמור להוביל להפחתת מחירים, ולכך עשויה להיות השפעה פרוגרסיבית שאיננה מקבלת ביטוי מלא במדידת עוני ואי-שוויון לפי נתוני הכנסה".

הסקירה מפרטת מספר סיבות להיקף היבוא הנמוך בארץ, בראשן הריחוק של ישראל משותפות הסחר העיקריות שלה, בשונה ממדינות אירופה שמהוות נתח מרכזי ממדינות ה-OECD ששוכנות סמוך אחת לשנייה, וגם חסמים רגולטורים.