האם הכדורגל הישראלי יכול ללמוד מאתלטיקו מדריד?

הייתה זו ההמלצה של רן בן שמעון בראיון ב"כלכליסט" שהובילה אותי לאתלטיקו מדריד. "המדינה שלנו חולמת על ברצלונה" אמר. "אבל במדינה שלנו, אנחנו צריכים לקנות כרטיסים למשחקים של אתלטיקו מדריד. אם אי פעם אנחנו נצליח לצמצם את הפערים שלנו מול האירופאים, זו דרך טקטיקה שדומה לזו של דייגו סימאונה ואתלטיקו. יש לו אפילו תפיסה צבאית ישראלית. הוא תמיד אומר 'זה לא כמה חיילים יש לך בקרב, זה איך שאתה משתמש בכל חייל בקרב שקובע'". זה מועדון שכדאי ללמוד לעומק, אולי גם כדי להבין בעצם את עצמנו.

הספונסר של המועדון הוא חברת PLUS 500 הישראלית שנרתמה למאמציי כיועץ ארגוני שעוסק בשיפור הניהול בספורט. הם פתחו דלתות וסייעו בביקור ייחודי עם עומרי אפק ששותף לכל התהליך, הניע את התכנית הראשונה בארץ למנהלים ספורטיביים, שיחק בזמנו בספרד ומשלים אותי בהבנה המקצועית הנרחבת שלו.

חמישה ימים אינטנסיביים של פגישות עם שדרת הניהול והאימון במועדון - המנהל הספורטיבי (חוסה לואיס קמינרו), המאמן המנטלי הראשי באקדמיה, מנהל מערך הסקאוטינג, מנהלת פיתוח עסקי גלובלי של האקדמיה, מאמן כושר, מנהל יחידת ה־Analytics, האחראי על קשרי הקהילה, האחראי על ניהול הקשר עם ההורים, מנהל משאבי האנוש של המועדון, המנהל הטכני של האקדמיה, מנהל המכירות ואפילו המנהל הספורטיבי הראשי וחבר בדירקטוריון המועדון. חלק משמעותי בלמידה היה צפייה באימונים של הקבוצה הבוגרת וקבוצות האקדמיה השונות, אימוני הכנה לקראת משחק וצפייה בדרך ההתנהלות היומיומית במועדון. הדגש בביקור הוא על ניהול הספורט. הפתיחות של אנשי המועדון, המוזיקה של הדברים, החיבור עם האנשים והאפשרות לראות איך מלים וסיסמאות מתורגמות הלכה למעשה על כר הדשא ובמסדרונות המועדון ייצרו חווית למידה משמעותית. בסקירה על פני 3 כתבות נברר האם ניתן לקחת משהו מזה למחוזותינו בארץ.

צילום: איי אף פי

צוות ה־Analytics שאחראי על ניתוח משחקים ואימונים בקבוצות אתלטיקו מדריד מונה 13 איש במשרה מלאה שמנתחים 28 קבוצות המועדון בגילאים השונים, כ־680 שחקנים, 22 אימונים ביום, עם מערך מצלמות הפזורות בכל ארבעת הקומפלקסים ומופעלים על ידי 4 צלמים. כל המערך הזה בכלל לא היה קיים לפני שנה. כלומר, מדובר בגדילה מואצת: שנה הבאה אצטדיון חדש יחליף את הוויסנטה קלדרון הוותיק, יוקם קומפלקס אימונים חדיש בסמוך לאצטדיון החדש שיתווסף לאלו הקיימים ובעיקר תכניות חובקות עולם לפיתוח האקדמיה במקומות שהוגדרו כאסטרטגיים עבור המועדון - כגון סין, תאילנד, מקסיקו ועוד. אתלטיקו מדריד מועדון שגדל במהירות שיא ואם התוכניות יתממשו, הוא יהיה ענק.

אחד היעדים הוא הגדלת ההכנסות ב־70% ב־3 השנים הקרובות. מובילי המועדון מבינים שהמשאב המרכזי של המועדון הוא ידע בניהול ספורט ובתורת האימון, ידע פרקטי מגובה בהצלחות של הכדורגל הספרדי ושל המועדון. והידע הזה שווה הרבה מאוד כסף. לא רק מבחינת "ייצור" שחקנים ומכירתם. הידע עצמו "נמכר" בראש ובראשונה לסין: 20% מהבעלות של המועדון היא סינית (חברת Wanda), כאשר יש קבוצות שלמות של ילדים סינים באקדמיה. כרגע אין עוד הכשרה של מאמנים סינים אבל זה בתכנון.

מנהלים בצד המנהלתי מתחילים יום עבודה בשעה 9:00 ומסיימים ב 22:00. אין דבר כזה סייסטה. קצת תחושה של חברת הייטק ישראלית בה נמצאים עובדים מוכשרים שעובדים במרץ ולמשך שעות ארוכות. אבל משהו בסיסי שונה בהשוואה הזאת. התמזל מזלי לעבוד בחברת הייטק ישראלית גלובאלית שכוונה ואף הצליחה להגדיל הכנסות מ־600 מיליון למיליארד דולר. ואולם לאורך הדרך תמיד נכחה הציניות הישראלית ואף זלזול וביקורת על דרך העבודה ושחיקה מואצת של עובדים כתוצאה מ"התאבדות" על פרויקטים רווחיים. באתלטיקו זה אינו קיים. תחושת העשייה מעורבבת עם תחושה של זכות גדולה להיות חלק מהמועדון. נכון, לא מדובר בארגון עסקי שכל מטרתו הוא במקסום רווחים לבעלי המניות אלא במועדון שעובדיו הם גם האוהדים שלו ומחוברים אליו רגשית, אבל עדיין התחושה מיוחדת והכל ממקום צנוע, בגובה העיניים, משתף ומחבק.

כלים של אנדרדוג

יבואו רבים ויאמרו - אירופה, תרבות של ספורט, היקפים של מועדון שאנחנו יכולים רק לחלום עליו, מה לנו ולהם ומה בכלל ניתן ללמוד. התשובה: הכל נכון. זו תרבות אחרת, כסף בהיקפים אחרים, איכות שחקנים ברמה אחרת, אבל ההצלחה של המועדון מול קבוצות הפאר האירופאיות הושגה בכלים של אנדרדוג. "אנחנו חייבים להיות שונים כדי להצליח" אומר מנהל האקדמיה, אמיליו גטיירס. והכוונה היא גם על כר הדשא וגם בהתנהלות מאחורי הקלעים.

לפני הייחודיות, חשוב להבין שיש משהו בספרד שדווקא מזכיר את ההתנהלות בארץ; גם בספרד לא פשוט בהתנהלות מול ההורים. במועדון ניסו מהלך של שיתוף הורים אבל נכוו מהורים שלא מעוניינים לדעת במה הבן שלהם יכול להשתפר אלא מדוע הוא לא משחק. בנוסף, די מפתיע לגלות מועדון עם שאיפות גלובאליות אבל עם מספר חד ספרתי של מנהלים דוברי אנגלית.

מאמן אתלטיקו מדריד דייגו סימאונה | צילום: אי פי איי

אז האם ניתן ללמוד מהמועדון משהו ולאמץ משהו ממנו לכדורגל שלנו? ובכן, זהו מועדון חצי אירופאי - חצי דרום אמריקאי ולכן לא רחוק מאיתנו מבחינת עוצמת הרגשות והלהט. בנוסף, סיפור האנדרדוג של המועדון מתכתב יפה עם הנרטיב של עם שגדל על "דויד וגוליית" והצלחת ה"מעטים מול רבים". אבל גם יש כאן עניין של ניהול ומנהיגות. ומה זה ניהול ומנהיגות באתלטיקו?

ניהול זה לצלם כל אימון של שחקני האקדמיה בגילאים השונים כך ש 5 דקות מתום האימון מחכה למאמן ניתוח ביצועים של הקבוצה ושל השחקנים על פי תבניות קבועות מראש שהוגדרו לפי פילוסופיית האימון במועדון; ניהול זה להחתים שחקן לאחר שראו אותו משחק לפחות 6 משחקים, לא בווידאו אלא על ידי אנשים שונים שמביאים זויות ראייה שונות, לפי הגדרות של תפקידים חסרים שהוכנו חודשים אחורה. ניהול זה היכולת לקבל החלטה מהירה על רכישת שחקן לאחר איסוף האינפורמציה עליו ולפני שהמועדונים הגדולים נכנסים למירוץ ומעלים את הערך של השחקן לסכומים גבוהים מדי. ניהול זה היכולת לקחת סיכון מחושב ולרכוש בכסף לא גדול ממונאקו שחקן צעיר וקצת פרימדונה כמו יאניק קארסקו כי ההנחה היא שתחת סימאונה יתפתח לשחקן עולמי מוביל; ניהול זה להעלות שחקן למשחק ראשון בקבוצה הבוגרת במשחק גביע המלך כאשר ההכנה שלו כוללת בין היתר שיחה של דקה עם סימאונה בה הוא מחדד לו איך לנוע במגרש. למה זה ניהול? כי אותה שיחה של דקה היא תוצר של עבודת נמלים בניתוח התנועה של השחקן באימונים ובמשחקי הנוער שלו והכנת וידאו מסכם למאמן, שבזכותו הוא צריך רק דקה כדי לחדד לשחקן את התנועה הנכונה. ניהול זה לקחת את העבודה שלך ברצינות.

מה זה מנהיגות? מנהיגות זו יצירת האווירה. זה להיות באימונים של סימאונה ולראות איך הוא לרגע לא נח, איך הוא מעיר, מדרבן, עוקץ, מלהיב, לוקח חלק פעיל באימון. איך הוא גורם לשחקנים למתוח את האיברים (פשוטו כמשמעו) בכל תרגיל באימון. זה לראות איך המנהלים מאחורי הקלעים שרוב חובבי הספורט לא ממש מכירים מתנהלים ועד כמה הם מחדירים במועדון את התחושה שהשמיים הם הגבול. שעם כל הכבוד לריאל מדריד העשירה, אין סיבה לא להסתכל בגובה העיניים בלבן של אותם עיניים ולהאמין בעצמך. מנהיגות זו המוסיקה, התחושה, ניהול הרגש והתשוקה. וכמה רגש ותשוקה יש במועדון הזה.