גזית גלוב על סף חזרה לאחזקה של 17% בדורי קבוצה

גזית גלוב וקבוצת לוזון נמצאות על סף חתימת הסכם להמרת שטרי ההון שהנפיקה קבוצת דורי (כיום קבוצת לוזון) לבעלת השליטה בה, גזית גלוב, בהיקף עצום של 495 מיליון שקל.

גזית גלוב מחזיקה בשטרי ההון מהתקופה שבה שלטה בקבוצת דורי, כחלק מתמיכתה בחברה, כדי לאפשר את פעילות החברה־הבת דורי בניה. במסגרת זו הזרימה גזית 750 מיליון שקל לדורי. כנגד מרבית הסכום הונפקו לגזית גלוב שטרי הון צמיתים (ללא מועד פדיון), הנושאים ריבית שנתית של 2% מעל ריבית הפריים. שטרי ההון אינם כוללים זכויות הצבעה, אולם הם כוללים זכויות הוניות המקנות קדימות בתשלומי הריבית לפני חלוקת דיבידנדים במקרה שיש רווחים.

לאחר הפחתת ענק של מאות מיליוני שקלים ברבעון הראשון של 2016 הציגה גזית גלוב בדו"חותיה השקעה של כ־135 מיליון שקל בלבד בשטרי ההון והלוואות לקבוצת א. דורי, וכשליש מסכום זה מיוחס, לפי הערכות, לשטרי ההון.

ל"כלכליסט" נודע כי על פי מתווה העסקה שצפויה להיחתם בימים הקרובים, יומרו 125 מיליון שקל מתוך שטרי ההון, שהם במרכיב המרה למניות, ל־17% ממניות לוזון קבוצה שבהן תחזיק גזית גלוב. מניית לוזון נסחרת כיום לפי שווי שוק של 140 מיליון שקל, כך ששווי המניות שתקבל גזית גלוב יעמוד על כ־24 מיליון שקל בלבד. מניות אלה נחותות כיום, מאחר שלא ניתן לחלק דיבידנד בקבוצת לוזון בטרם שולמה כל הריבית על 495 מיליון השקלים.

מימין: בעל השליטה בגזית גלוב חיים כצמן ובעל השליטה בקבוצת לוזון עמוס לוזון | צילום: Agaton Strom, אוראל כהן

120 מיליון שקל נוספים מהחוב הם הלוואה שניתנה לדורי כחלק מעסקת רום גבס, האמורה להיפרע ב־15 בינואר 2019 ונושאת ריבית של 2.5% לשנה. הלוואה זו, הרשומה בספרי גזית גלוב בגובה 100 מיליון שקל, תומר לאג"ח סחירות בריבית שנתית של 3.6%, שייפרעו בעשרה תשלומים חצי שנתיים מאוקטובר 2022.

על פי ההסכם, הקבוצה תוכל להתחיל לחלק דיבידנדים עוד שנתיים, וגזית לא תוכל למכור את האג"ח בתקופה זו. בעל השליטה בקבוצת לוזון, עמוס לוזון, יסיר מעליו את גיבנת שטרי ההון, ואילו גזית מצדה משיגה כך סיכוי לקבל 120 מיליון שקל מחובה בחזרה.

מבחינת לוזון יש יתרון נוסף בעסקה, והוא נטרול כוחו של אורי אדלסבורג, הבעלים של אדלטק. זו מחזיקה ב־7.6% ממניות קבוצת לוזון, ועד כה סיכלה כל עסקת בעלי עניין של לוזון או מינוי דח"צים לחברה, שכן מניותיה מהוות יותר משליש ממניות המיעוט בחברה (23%), ולאישור החלטות מסוג זה נדרש רוב מיוחס. לגזית וללוזון אין הסכם שליטה, כך שברגע שגזית תחזיק ב־17% מהמניות, תהפוך היא לבעלת מניות המיעוט הגדולה.