מה אנחנו באמת יודעים על המצב הכלכלי?

במציאות הנוכחית צריכים להתייחס לנתונים הכלכליים המתפרסמים בישראל ובמדינות האחרות בערבון מוגבל מאוד. לא כי כולם מתנהגים כמו סין ומספקים נתונים בהתאם לתוכנית בנויה מראש, אלא כי יכולת למדוד הפעילות הכלכלית הופכת לקשה יותר ומדויקת פחות. בכל תחום ותחום יש מקום לספק ביכולת הנתונים לשקף תמונת אמת.

ניקח את הצריכה הפרטית. פעם, הצריכה הפרטית הייתה נמדדת בעיקר מהרכישות של אנשים בחנויות. המדידה הייתה קלה וכנראה די מדויקת אם מתעלמים מהשוק השחור. בעידן של המסחר האלקטרוני וגידול חד בנסיעות לחו"ל, לנתוני הצריכה הרבה יותר קל לחמוק מהרדאר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. זה לא שהלשכה לא מנסה למדוד את הנתונים, אלא שהמדידה הרבה פחות מדויקת כשהיא מפוזרת בין המוני צרכנים שקונים במקומות שונים בעולם, גם באינטרנט וגם בזמן שהייה בחו"ל.

אחרת, איך אפשר להסביר שלפי נתוני התוצר הלאומי, רכישות הישראלים בחו"ל גדלות בקצב של כ-10%-12% בשנה. לעומת זאת, רכישות בכרטיסי אשראי בחו"ל, שכוללות קניות באינטרנט, צומחות בקצב של כ-20% בשנה. אם חלק מהרכישות בזמן שהייה בחו"ל מתבצעות במזומן, הגידול בנתוני התוצר צריך להיות גבוה יותר מהגידול ברכישות בכרטיסי אשראי ולא להפך.

צילום: איי פי

גם לגבי נתוני סחר החוץ עולות שאלות רבות. לגבי היצוא אפשר להיות יחסית רגועים שהנתונים הרשמיים בישראל כנראה משקפים את התמונה המדויקת. מרבית יצוא הסחורות נעשה בצורה מסודרת ומדווחת דרך מעברי גבול רשמיים. אולם, לא בטוח שזאת התמונה גם בסין. משלוח חבילות הדואר מסין עלה בשנת 2015 כמעט ב-100% בשנה.

האם כל החולצות ומחזיקי מפתחות שנשלחות מעשרות אלפי סוחרים קטנים בסין שאנו מוציאים ב- ebay מדווחים לרשויות הסיניות ונכללות בסטטיסטיקה הרשמית של היצוא?

לעומת נתוני היצוא, כנראה שהדיווח לגבי היבוא לישראל סובל מאומדן חסר מאחר שחלק גדל והולך של היבוא נעשה בצורה ישירה ע"י הצרכנים שקונים מוצרי הצריכה בחו"ל. קניות של עד 75 דולר, שמהוות כנראה מרבית הקניות באינטרנט, פטורות לחלוטין ממסי היבוא. זה לא שכולן הולכות לאיבוד בסטטיסטיקה, אך המדידה שלהן לצורך נתוני הצמיחה בתמ"ג אינה ישירה, אלא על סמך סקרים מדגמיים ולכן סובלת מחוסר דיוק והטיה.

לגבי יבוא השירותים התמונה עוד יותר בעייתית. אנחנו מורידים מוסיקה וסרטים מחנות אפל, קונים ספרים אלקטרוניים מאמזון, רוכשים כרטיסי טיסה מסוכנויות נסיעות בחו"ל באמצעות האינטרנט. המדידה של העסקאות הללו הרבה יותר בעייתית מאשר בתקופות בהןהכל היה ברור יותר ועבר בערוצי הפצה ממוסדים ומוכרים בארץ.

ומה אנחנו יודעים על ההשקעות במשק? להבדיל מתקופות העבר כשהחברות היו משקיעות במבנים ומכונות וציוד, הנכס המהותי של חברה מודרנית הוא הון אנושי של עובדיה, מודל שיווק דיגיטלי, מותג אינטרנטי, קהילת הגולשים באתר שלה וכו'. שינוי זה גרם לכאורה לירידה בהשקעות, אך לא בטוח שירידה זו משקפת הרעה בכלכלה. נטיית החברות המודרניות להשקעה בציוד מתקדם במקום במבנים גורמת לירידה מהירה יותר במלאי ההון במשק שנחשב למדד מקובל לרמת ההשקעה. זה קורה בגלל שאורך החיים של הציוד המודרני די קצר וערכו במאזן החברות מופחת מהר ומקטין את מלאי ההון.

צילום: שאטרסטוק

יתכן, שאנחנו כלל לא יודעים למדוד את ההשקעות בציוד המודרני. הביצועים של מערכות המחשב משתפרים במהירות עצומה. הטלפון הנייד המודרני עולה פרומיל מהמחשב העוצמתי של לפני העשור, למרות שיכולת החישוב שלו חזקה הרבה יותר. לא בטוח שהסטטיסטיקה הכלכלית הקונבנציונלית יודעת לשקלל נכון את הגידול המהיר בעוצמת מוצרי טכנולוגיה, כאשר במקביל המחירים שלהם יורדים במהירות. הבעיה הופכת לקשה במיוחד למדידה כשמדובר בציוד מיוחד בענפים כמו רפואה, ציוד התקשורת, ציוד צבאי וכו'. בגלל זה, באופן פרדוקסלי, בתקופות של צמיחה מואצת וחדשנות טכנולוגית, בה אנו נמצאים היום, ערך ההשקעות דווקא עשוי לרדת.

מגמה נוספת שעשויה להקטין את מדידת השקעות היא המעבר מרכישה להשכרה. מחשוב ענן החליף צורך של חברות רבות להשקיע בעצמן בציוד, וגרם להן להעדיף קבלת שירות מספק חיצוני. כתוצאה מזה, ההוצאה שהייתה נרשמת קודם כהשקעה, הופכת כעת להוצאה שוטפת על השכרת שירותים בדו"ח רווח והפסד.

אפשר להמשיך דיון על הדיוק של נתוני האבטלה בעידן בו אנשים מתעסקים במתן שירותי הסעות ב-Uber, נותנים יועץ בתשלום באינטרנט או עסוקים בלמכור ולקנות ב-ebay. השווקים הפיננסיים מגיבים לנתונים הכלכליים ולפעמים בעוצמה. מקבלי החלטות מגבשיםתוכניות שונות כדי להתמודד עם המציאות עליה הם לומדים מהנתונים. תוצאות הבחירות במדינות לעיתים מוכרעות על סמך התמונה שעולה מהנתונים הרשמיים. לא בטוח שתמונה זו משקפת נאמנה את המציאות.

הכותב הינו הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב דש