ועדה בהזמנה: הקואליציה תקים ועדה מיוחדת לדחיית פתיחת התאגיד

הקואליציה מתכוונת להקים ועדה מיוחדת להכנת החוק לדחיית פתיחת תאגיד השידור לקריאה שניה ושלישית. בראש הוועדה צפוי לעמוד יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן, שהיה מי שיזם את המהלך לסגירת התאגיד, ואמר אתמול (ב') כי הכוונה היא לסיים את החקיקה בשבוע הבא. הכנסת אישרה אתמול בקריאה ראשונה את הצעת החוק לדחיית פתיחת שידורי תאגיד השידור הציבורי עד 1 במאי, ובכך קנה ראש הממשלה ושר התקשורת בנימין נתניהו עוד ארבעה חודשים למאמציו למנוע את פתיחת התאגיד. עלות ההפעלה הכפולה של רשות השידור בתקופה זו היא 140 מיליון שקל.

באופן טבעי, נושאי תקשורת משתייכים לוועדת הכלכלה, אלא שבראש הוועדה עומד ח"כ איתן כבל מהמחנה הציוני שהוא ממגישי העתירה לבג"ץ לחייב את הממשלה להפעיל את התאגיד לאלתר. "כבל לא יכול לעמוד בראש הוועדה שתדון בחוק הזה", אמר אתמול ביטן. האופוזיציה, מנגד, תפנה ליו"ר הכנסת וליועץ המשפטי לכנסת בדרישה להעביר בכל זאת את החוק לוועדת הכלכלה, ורכזת האופוזיציה ח"כ מרב מיכאלי אף אמרה אתמול כי "הרעיון להקים ועדה מיוחדת הזוי. זה צריך ללכת לוועדת הכלכלה". בכל מקרה, הדיון לאיזו ועדה יועבר החוק צפוי להיערך בוועדת הכנסת ביום רביעי. מדובר בחוק קצר וטכני, כך שספק אם הכנתו לקריאה שנייה ושלישית תיקח יותר מישיבה קצרה.

דוד ביטן בדיון על תאגיד השידור (ארכיון). רוצה לסיים את החקיקה כבר בשבוע הבא | צילום: אלכס קולומויסקי

"התשובה הרזה" לבג"ץ

הצעת החוק המדוברת מבקשת לבטל את האפשרות להקדים את תחילת שידורי התאגיד מ־1 במאי ל־1 בינואר, אם התאגיד יהיה מוכן לעלות לשידור. מטרת הצעת החוק היא לנטרל את העתירה לבג"ץ שמבקשת להורות על פתיחת מיידית של שידורי התאגיד.

שופטי בג"ץ הוציאו אתמול צו על תנאי לעתירות שדרשו את הקדמת פתיחת תאגיד השידור, והורו לנתניהו ולשר האוצר משה כחלון לשקול על פי סמכותם את הקדמת שידורי תאגיד השידור ל־1 בינואר 2017. זאת כאשר ברור לכולם שהתאגיד לא יעלה לשידור בתאריך הזה.

הסיבה המרכזית להחלטת בג"ץ היא "התשובה הרזה" של המדינה לעתירות, כהגדרת השופטים, שהתמצתה בהודעתה שלפיה נתניהו וכחלון הסכימו לתיקון חוק התאגיד כך שיעלה לשידור ב־30 באפריל 2017 במקום בתחילת השנה המתקרבת. "למעשה, התגובה שלכם היא הסכמה לצו על התנאי", אמר השופט מני מזוז לבא כוחה של המדינה עו"ד נחי בן אור שנאלץ להסכים. למעשה, לצו תהיה משמעות רק אם החוק החדש לא יעבור, ואז יתקיים דיון רציני במחדלי המדינה באי־קיום החוק ובטרפוד העלאת התאגיד במועד.

הצו, לפיכך, מתייחס למצב המשפטי כעת, טרם שינוי החוק כפי שהממשלה מבקשת לעשות. משמעותו היא שהשופטים מייחסים משקל לעתירות, ובמיוחד להיעדר התגובה העניינית של המדינה. אבל, כפי שהעירו, "לא ניכנס לתחרות עם הכנסת" — כלומר אם הכנסת תשנה את החוק, תשתנה התשתית הנורמטיבית והעתירה תתייתר. נציג המדינה בישר בדיון כי תזכיר החוק כבר אושר בוועדת השרים לענייני חקיקה, וכי הוא יעבור בקריאה ראשונה. הנשיאה מרים נאור הופתעה מההתפתחות בעניין, והתרעמה על כך שהמדינה לא שיתפה את בג"ץ בכך.

לא רק דיון חוקתי

השופטים לא היססו לאחוז את השור בקרניו, ולא הסתפקו רק בדיון החוקתי. "איך אתם משאירים עובדים רבים כל כך, גם ברשות השידור וגם בתאגיד, בחוסר ודאות מתמשך?", שאלה הנשיאה מרים נאור. השופט מני מזוז אף שאל את נציג המדינה על ההשפעה הנטענת של הדרג הפוליטי על המינויים בתאגיד: "מקובל עליכם שזה חותר תחת הרעיון של החוק. עליכם להצהיר על כך".

נציג המדינה בן אור הסכים להצהיר בדיון כי כך אכן טוען החוק הקיים, אבל לשאלות האחרות לא היתה לו תשובה מלבד חזרה על כך שהכל יבוא על מקומו בשלום כשהחוק החדש יתקבל, יקבע את המועד החדש ויבטל את התנאים שאפשרו את הפתיחה המוקדמת.

את העותרים ח"כ איתן כבל ואלדד יניב מייצגים עוה"ד יובל יועז ואלעד מן. את ארגון העיתונאים מייצגים עוה"ד מורן סבוראי ואמיר בשה, ואת מועצת התאגיד ייצגה עו"ד אלה גור. גם אגודת העיתונאים בתל אביב ביקשה להצטרף לעתירה באמצעות עו"ד הילה סמורזיק ממשרד גדעון פישר, אך עו"ד סבוראי המייצגת את ארגון העיתונאים התנגדה לכך בתוקף ואמרה: "את מי הם מייצגים בכלל? ארגון העיתונאים הוא הארגון היציג בתאגיד, אנחנו מתנגדים לצירוף".