אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מנכ"ל קבוצת אדמה: "מי שאומר 'לא נתחבר עם הסינים' ומתחפר במחילה שלו, יעוף מהשוק" צילום: עמית שעל

מנכ"ל קבוצת אדמה: "מי שאומר 'לא נתחבר עם הסינים' ומתחפר במחילה שלו, יעוף מהשוק"

לחן ליכטנשטיין לא אכפת שיאמרו שהוא מדבר מפוזיציה. עם השלמת רכישת אדמה בידי כמצ'יינה וערב הנפקתה בבורסת שנזן, הוא מסביר שהפאניקה הישראלית נוכח הרכישות הסיניות מגוחכת, ומבטיח שההשקעה של החברה בפעילות המקומית רק תגדל

28.12.2016, 08:53 | דיאנה בחור ניר

חן ליכטנשטיין, מנכ"ל חברת האגרוכימיה אדמה, הוא אדם יסודי. הוא מקפיד על רמה מתונה של סוכר בדם במשך היום, מסתפק בשקדים קלויים בין הארוחות ומתאמן שלוש פעמים בשבוע, לא משנה היכן הוא על הגלובוס או מה מזג האוויר. הוא אדוק גם במטרה נוספת: לשכנע את הישראלים שבעלות סינית על חברות ישראליות אינה התפתחות מטרידה. ויש לו הוכחה משכנעת: אדמה, שהשליטה בה נרכשה ב־2011 על ידי כמצ'יינה הסינית, משגשגת. הדו"ח שלה לרבעון השלישי של 2016 הציג רווח תפעולי של 85 מיליון דולר, עלייה של יותר מ־70% לעומת הרבעון המקביל שנה קודם. העלייה הזאת בולטת בייחוד על רקע הירידה העולמית במחירי הסחורות החקלאיות, שפוגעת בחברות הפועלות בענף.

ליכטנשטיין מבין מדוע השגשוג תחת הבעלות הסינית מבהיל לא מעט ישראלים, אבל הוא מציע מבט מפוכח על המצב, ודאי ביחס לתקופות שבהן בעלי המניות של אדמה משכו דיבידנדים במקום לאפשר לה להתפתח. "תוצאות הרבעון השלישי מראות שאדמה נמצאת במצב הטוב ביותר ב־70 שנותיה", הוא אומר בראיון ראשון ובלעדי ל"מגזין כלכליסט". "כמצ'יינה אחראית ליצירת ערך עצומה של מיליארדי דולרים לחברה, בזמן קצר מאוד, והיא הכפילה את שווי השקעתה. לאדמה ולמדינת ישראל נובע מכך ערך מטורף. מאז הכניסה של כמצ'יינה קיבלנו גיבוי אסטרטגי ופיננסי שלא היה לנו עשרות שנים, ובשילוב היכולת שלנו זה מטיס את החברה קדימה. מאז שכמצ'יינה קנתה את השליטה כמעט לא הוצאנו דיבידנדים החוצה: תזרים המזומנים שהחברה יצרה הושקע בה בחזרה, מה שאיפשר לנו להעמיק השקעות — בעיקר בישראל, שבה נשיק במרץ הקרוב מרכז מו"פ גדול — ולהשקיע מיליארד דולר בחברה, יותר מאי פעם. אנחנו שוברים לתוך השורות של החברות הגדולות ביותר בענף ומשיגים אותן, אחרי כ־70 שנה שבהן אנחנו רצים אחריהן". 

חן ליכטנשטיין. "אני הולך לנצח בסין, פשוט כי אין לי ברירה אחרת", צילום: עמית שעל חן ליכטנשטיין. "אני הולך לנצח בסין, פשוט כי אין לי ברירה אחרת" | צילום: עמית שעל חן ליכטנשטיין. "אני הולך לנצח בסין, פשוט כי אין לי ברירה אחרת", צילום: עמית שעל

הראיון עם ליכטנשטיין נערך ערב צאתו לסין, שם הוא אמור להיפגש עם משקיעים פוטנציאליים. לאחר שנתקל בתהיות חוזרות ונשנות בנוגע לעבודה מול סין, הוא יצר מצגת בשם "להבין את סין", שנועדה לשכנע את הציבור בלגיטימיות של הכסף הסיני הגדול שמחפש השקעות. "אני מעביר את המצגת בפני מאות אנשים. אני שואל אם כולנו מסכימים שסין היא המדינה הגדולה בעולם, ואם כך שסין תהיה הכלכלה הגדולה בעולם. רבים באולם מרימים את היד בהסכמה. אבל כשאני שואל מיהו נשיא המדינה הגדולה בעולם, אף אחד לא מרים יד. אף אחד לא יודע. גם כשאני מדבר מול מאות תלמידי תואר שני במינהל עסקים, הם לא יודעים. את שמם של קנצלרית גרמניה או של נשיא צרפת, לפחות שליש מהאולם מכיר".

זה נובע מבורות?

"לדעתי זאת הכחשה. אנחנו סוגרים את העיניים הכי חזק שאפשר. נורא קל לחמם את הציבור נגד סין, כי הסינים לא עונים למתקפות. הם לא שם בשביל לכתוב מכתבים למערכת ולהדוף את זה. גם לא מעט מומחים מאוניברסיטאות מובילות בעולם רואים את סין באופן מאוד צר ולא מדויק, מתוך תחושת עליונות מערבית".

גם אתה חווית הלם תרבות, כמנכ"ל חברה שנתונה לפיקוח הדוק של נציג המפלגה הקומוניסטית?

"בסין, למפלגה הקומוניסטית יש נציגות בדירקטוריונים של חברות מהסוג הזה, והנציג מפקח על פעילות החברה, ואיתו צריך להגיע להסכמה ולקונצנזוס. בכמצ'יינה ממלא את התפקיד הזה רֵן ג'יאנשין, היו"ר והמייסד, שהוא ממילא גם חבר המפלגה.

ב־CNAC (חטיבת האגרוכימיה בכמצ'יינה, שאליה התמזגה אדמה) ישב לצדי בדירקטוריון נציג מיוחד של המפלגה. כשהוצע לי לנהל את CNAC אמרתי לעמיתים הסינים, 'קומוניסטים לא מפחידים אותי. גדלתי בקיבוץ, אני מוכן להצטרף למפלגה כדי להיות הנציג שלה בחברה'", הוא מספר בחיוך. "זו היתה הפעם הראשונה שבה הם שמעו בקשה כזו. הם בדקו אם זה אפשרי, אבל התהליך כרוך בקבלת אזרחות סינית, שתחייב אותי לוותר על האזרחויות האחרות שלי. במקום להילחם בזה, רציתי לחבק את זה. זה היה לגמרי מחוץ לקופסה. לא פעלתי נגד המפלגה. גיבשתי הנהלה מקצועית שגם מחוברת למנגנון המפלגה, וזה עזר לי. הרי בסופו של דבר כולנו רוצים שהחברה תצליח".

"הבנו שהנפקה בסין לא שונה מהותית מכזו בוול סטריט"

 

כמצ'יינה משלימה בימים אלה את רכישת כל מניות אדמה, אחרי שב־2011 רכשה 60% מהחברה (שנקראה אז מכתשים אגן) מידי דסק"ש מקבוצת אי.די.בי, שהשתתפה עם הציבור בתמורה של 2.4 מיליארד דולר. מאחורי הקלעים התעורר עימות עסקי: דסק"ש איימה לתבוע את כמצ'יינה, לאחר שזו ניסתה לרכוש את ענקית חומרי ההדברה השוויצרית סינג'נטה, מתחרה מובהקת של אדמה, בסכום עתק של 43 מיליארד דולר. בדסק"ש טענו כי רכישת סינג'נטה מפרה את סעיף אי־התחרות עם אדמה שנוסח בהסכם המכירה הראשון. כעת, עם השלמת הרכישה, ספינת אדמה שטה על מים שקטים — כשדגל סין מתנופף על התורן.

בן הנג גואו מברייטפוד (משמאל, עם זהבית כהן ומאיר שמיר) במעמד מכירת תנובה , צילום: אוראל כהן בן הנג גואו מברייטפוד (משמאל, עם זהבית כהן ומאיר שמיר) במעמד מכירת תנובה | צילום: אוראל כהן בן הנג גואו מברייטפוד (משמאל, עם זהבית כהן ומאיר שמיר) במעמד מכירת תנובה , צילום: אוראל כהן

רכישת 100% מאדמה היא דרכה של כמצ'יינה לחסל את המכשול שמפריע לה בעסקת סינג'נטה?

"הסיבה הברורה והמיידית היא לא עסקת סינג'נטה, אלא עסקה אחרת: הכנסת המניות שלנו לתוך סנונדה הסינית, כדי שאדמה תיסחר בבורסת שנזן. ביצענו למעשה הכנסה הפוכה של אדמה לתוך חברה נסחרת בסין, כשכל מניות אדמה צריכות להיכנס לתוך סנונדה (שם החברה הממוזגת יהיה אדמה, כש־75% ממניותיה יישארו בידי כמצ'יינה, והשאר יונפקו לציבור הסיני). האופציה שאי.די.בי תקנה את סנונדה היא לא ריאלית".

העסקה משתלמת מאוד לאי.די.בי: היא תכניס לקופת דסק"ש 230 מיליון דולר במזומן ותמחק את ההלוואה שקיבלה מכמצ'יינה, 1.1 מיליארד דולר. אבל האם היא משתלמת לכמצ'יינה?

"מאוד, בעיניי שני הצדדים עושים עסקה מצוינת. אי.די.בי קיבלה על המניות סכום פנטסטי שמשקף שווי של 3.5 מיליארד דולר. כמצ'יינה רכשה 60% לפני חמש שנים, לפי שווי של 2.4 מיליארד דולר ועכשיו השווי הוא כבר יותר מ־4 מיליארד דולר. אז האם היה כדאי לקנות? כדאי בטירוף".

ב־2014 רציתם להנפיק בוול סטריט ב־18–16 דולר למניה, אך בגלל ביקושים נמוכים מצד משקיעים אמריקאים ביטלתם את ההנפקה — והתדמית שלכם חטפה מכה, כמו גם המניות של דסק"ש.

"העיתוי אז לא היה מבחירה שלנו, אלא נקבע בהסכם. כשנכנסתי לתפקיד ב־2014 כבר היינו בשלב של בחירת החתמים, ואפילו באיחור. רצנו נגד הדד־ליין של ההסכם. לא יכולתי לבוא לבעלי המניות ולהגיד: 'חבר'ה, נראה לי שההסכם לא מתאים, אני לא מבצע את מה שכתוב בו'. בעלי המניות היו איתנו ברוד שואו וראו שעשינו כל מה שאפשר, אבל הערכים שהתקבלו מהמשקיעים לא התאימו לציפיות. החלטנו יחד לסגת מההנפקה, עם כל הקושי.

יו"ר פוסון, גואו גואנגצ יו"ר פוסון, גואו גואנגצ'אנג יו"ר פוסון, גואו גואנגצ

"כשיצאנו מההנפקה נכנסנו למערבולת הכי קשה בשוק בשנים האחרונות. לקח לנו רגע להבין שהשוק החקלאי בצלילה, שהמטבעות צוללים. ידענו את כל זה, אבל אז עוד לא הערכנו עד כמה זה משמעותי".

זו תחושה קשה לעלות על הבמה כשאתה יודע שאתה עומד לפשל, ועדיין "לעשות את הנאמבר"?

"בכל הקריירה העסקית שלי, זה היה היום הכי שחור מבחינה רגשית. לא אני כתבתי שצריך לצאת להנפקה, ולא בניתי את מבנה העסקה; היינו בתוואי שהוגדר לנו בעסקה של 2010. ידענו שאנחנו הולכים לכישלון אפשרי, אבל ידענו גם שחייבים לנסות. זה היה בבניין של גולדמן זאקס, שבו עבדתי לפני שחזרתי לישראל. היו מעורבים בזה שותפים בכירים בגולדמן זאקס ובמריל לינץ', שרצו מאוד שההנפקה תצליח. אלה משקיעים שהעריכו אותנו והיינו אצלם ברוד שואו. כל הקהילה בענף עקבה אחרינו, אם מהצד של אדמה ואם מהצד של בנקאות ההשקעה, ובסוף קרה מה שקיוויתי שלא יקרה בקריירה העסקית שלי: לומר שאתה יוצא ואז לא לבצע. חצי שנה קודם, זה היה מצליח".

איך יוצאים מהמשבר ומחשבים מסלול מחדש?

"הבנו שזאת הזדמנות להסתכל אחרת על תוכניות חמש־שנתיות ועל האינטגרציה, והתארגנו אחרת: הכרנו בזה שהשוק במשבר, מוקדם לעומת רוב המתחרים, ואז נערכנו נכון והידקנו את ההוצאות. השקענו במוצרים, בהתרחבות גיאוגרפית ובתשתיות, אבל היינו זהירים וממוקדים, ואני חושב שכבר ב־2015 התחלנו לפתוח פערים על המתחרים. המבנה החדש של העסקה מבטא אותו חזון, ואין סיכוי שהיינו מייצרים את הערכים של היום במתווה ההוא. יצרנו משהו חזק בהרבה".

מה הביא אתכם להבנה שצריך להנפיק בסין?

"הבנו שזה לא שונה מהותית מהרעיון המקורי, חוץ מזה שהמסחר הוא בבורסה של סין במקום בבורסה של ניו יורק, עם אג"ח בישראל שממשיכות להיסחר. מבחינת גודל, המסחר בשנזן ובשנגחאי יחד גדול יותר מהמסחר בנאסד"ק. זה שוק ענק מבחינת נזילות. החזון מוצדק לחלוטין, רק שינינו את הקונספט של העסקה".

שלמה ינאי. "כשהוא עזב, הוא אמר, שלמה ינאי. "כשהוא עזב, הוא אמר, 'אם יהיו בעיות - טבע זה לא רחוק'" | צילום: עמית שעל שלמה ינאי. "כשהוא עזב, הוא אמר,

אז מהי אדמה, אחרי כל התהפוכות?

"חברה גלובלית המנוהלת מישראל. כל פעילות היצוא, הרישוי והפיתוח נמשכת כאן, בדיוק כמו קודם. אם משקיעים ישראלים רוצים לקנות בה מניות, הם יכולים לעשות זאת דרך כל ברוקר בהונג קונג".

"סין היא יקום, לא עוד מדינה"

 

בעוד אדמה מבססת את האחיזה בסין, נראה שהמכירות בשוק הסיני עדיין רחוקות מהציפיות. כיום, הנתח הגדול ביותר מהמכירות הוא לאירופה (36.5%), ואחריה אמריקה הלטינית (24%), צפון אמריקה (18.7%), אסיה והפסיפיק (8.9%), והודו, המזרח התיכון ואפריקה (12% מהמכירות, מהם שליש בישראל).

איך הקשר עם הסינים מתחיל לייצר ערך? כרגע החלק הגדול מהכנסותיכם מגיע מאירופה.

"סין היא לא עוד מדינה להיכנס אליה: היא יקום. טועה מי שחושב שאפשר להיכנס לסין כמו שנכנסים לגרמניה או לארצות הברית. זאת כלכלה עם 1.3 מיליארד אנשים שהם מנוע צמיחה. אנחנו כבר גדולים שם פי שניים ממה שהיינו כשנכנסנו. אני לא יודע אם בתוך עשר שנים המכירות שלנו בסין יעקפו את אלה שבאירופה, אבל היא תהיה בוודאות אחת משלושת השווקים הגדולים של אדמה, אולי אפילו המדינה הבודדת הגדולה ביותר. אני הולך לנצח בסין, פשוט כי אין לי ברירה אחרת".

אם הפוטנציאל אדיר, למה זה קורה כל כך לאט?

"השוק הסיני לא ריק. בתחום שלנו יש בו יותר מתחרים מאשר בשאר העולם יחד. אני מתייחס אליו כשוק הבית שלי מבחינה מסחרית. על הפעילות שם אמונים שלושה חברי הנהלה, עם סגן נשיא בכיר מעליהם. כשהאינטגרציה עם החברה הסינית תושלם, היא תיהפך לאשכול הפעילות הגדול ביותר מתוך שבעה. הבעלות הסינית על החברה תעניק לנו חיבור אותנטי למדינה. אנחנו מגייסים כוח אדם בסין במלוא העוצמה, ועד סוף השנה נהיה ב־19 פרובינציות בסין, עם גישה לאלפי לקוחות, בדגש על הפצה, ייצור ומרכז מו"פ חדש, שהוא החדשני ביותר בתחום". 

ארז ויגודמן. "גיבה את המינוי שלי כמנהל התפעול, ואז ביקש שאוביל את האינטגרציה עם כמצ ארז ויגודמן. "גיבה את המינוי שלי כמנהל התפעול, ואז ביקש שאוביל את האינטגרציה עם כמצ'יינה" | צילום: צביקה טישלר ארז ויגודמן. "גיבה את המינוי שלי כמנהל התפעול, ואז ביקש שאוביל את האינטגרציה עם כמצ

בעלי העניין בארץ ייפגעו ממבנה הבעלות החדש?

"החשש שיסגרו את הפעילות פה הוא לגיטימי, אבל לא רק שלא סוגרים, אלא משקיעים פה יותר מאי פעם. כשאנחנו קונים חומרים פעילים, מביאים אותם לישראל ועושים כאן הרכבה של המוצר ואריזה, פעילות עם מעט ערך מוסף, ושולחים מכאן מוצרים לשאר העולם ואפילו בחזרה לסין, זה מאוד לא יעיל. בהדרגה נוכל לעשות את הדברים האלה מסין, ובישראל תישאר הפעילות של המוצרים הייחודיים. ישראל תמשיך להיות מרכז הניהול ונמשיך להתמקצע בפלח האיכותי ביותר. יש מוצרים שבהם יש לנו כאן יכולות ייצור תחרותיות מאוד, ואותם נמשיך לפתח".

אתם מתמקדים במוצרים כימיים, אבל בשנים האחרונות ההדברה הביולוגית צוברת פופולריות כחלק מטרנד הבריאות. בענף ישנם מי שטוענים שאתם מחמיצים כל הזדמנות להיכנס לתחום, בשעה שחברות כמו באייר, מונסנטו וסינג'נטה כבר שם.

"הדברה ביולוגית היא טרנד נחמד וצומח, אבל תלוי במה מדובר. יש הדברה ביולוגית — חומרים שמיוצרים בתסיסה, בתהליך ביולוגי במקום בריאקציה כימית. בתחום הזה יש לנו מוצרים, ותערובות של חומר ביולוגי במקור עם חומר כימי במקור, וזה עובד בסדר יחד".

חיפושיות או צרעות שטורפות מזיקים יכולות להיות עדיפות על חומרים רעילים.

"זה פותר רק חלק מהבעיות. אין פתרון יעיל יותר מהדברה כימית. אם אתה לא משתמש בחומרים כימיים להגנת הצומח, היבול יורד ב־50%–60%.

"אנחנו עושים כל מה שאפשר כדי להוריד את כמות החומר הפעיל. זה תהליך שידרוש שנים רבות, וזה לא יהיה שחור־לבן, אלא חתירה למינימום חומרים פעילים שנותנים את האפקטיביות הנדרשת. אני לא הולך שבי אחרי המילה אורגני, כי יש חומרים כימיים שמתפרקים במשך הזמן, בעוד שאם מרססים במתכת כבדה 'טבעית' שלא מתפרקת, החומר הזה עלול להגיע לכבד שלך".

"החשש למכור לסינים חברות ביטוח וקרנות פנסיה הוא מגוחך"

 

ההיסטוריה של מכתשים אגן, דרך גלגולי הבעלות עליה — מרתקת. היא הוקמה ב־1944 כקואופרטיב אגן בצריף קטן ביישוב מוצא, בידי הסטודנט לכימיה צבי צור וחבריו ישראל תמיר, אליהו תאומים ומיכאל פיקרסקי. ב־1952 התפצל צור מהחברה והקים את מכתשים. החברות מוזגו ב־1997 למכתשים אגן, ובמשך השנים החליפו ידיים: מכור ההסתדרותית למשפחת ברונפמן, משם לאי.די.בי ולכמצ'יינה. "פגשתי לאחרונה את המייסד ישראל תמיר, אדם בן 90 כמעט", מספר ליכטנשטיין. "הוא חיבק אותי, ולא בעצב. הוא מבין שהחיבור עם כמצ'יינה פועל לטובת המפעל שהוא בנה.

יו"ר אדמה יאנג שינגצ יו"ר אדמה יאנג שינגצ'יאנג ואדוארדו אלשטיין בעל השליטה באי.די.בי. "שני צדדים עושים עסקה מצוינת" | צילום יח"צ יו"ר אדמה יאנג שינגצ

"בעלות סינית היא אמנם לא האתוס שאיתו נכנסתי לחברה לפני 11 שנים, אבל אז לא ידעתי כמה גדולה חשיבותה של סין בעולם הכלכלי, ובסקטור שלנו בפרט. היום אני מחזיק את ההגה ונוסע בבטחה בכביש שלא דמיינתי קודם. אני מקבל הרבה מרחב ליזום, ומרגיש שאנחנו בני מזל בזכות מערכת היחסים הזו".

אבישי ברוורמן, שהיה דירקטור באדמה ונהפך לחבר כנסת, מתנגד לעסקאות של הסינים בישראל.

"ואני חולק עליו. אם אלך ואצעק את דעתי זה לא ייראה אותנטי, כי אני מקבל את שכרי מכמצ'יינה, אבל אני מאמין בזה בלי קשר לעבודה שלי בחברה הזו".

זו לא תרבות מערבית שקופה, אלא משטר שקורים בו דברים בלתי צפויים. יו"ר תנובה ומנכ"ל ברייט דיירי הסינית, בן הנג גואו, התפטר ביוני 2015, שלושה חודשים אחרי שברייטפוד קנתה את השליטה בתנובה, וזמן קצר אחר כך נעצר ונחקר בחשד לשחיתות. העסקה למכירת הפניקס לפוסון הסינית נפלה אחרי שיו"ר פוסון, גואו גואנגצ'אנג, נעלם לחודש בדצמבר 2015, עד שהתברר שגם הוא נחקר בידי השלטונות. דברים כאלה מעוררים חשש.

"אני מכיר בו. נכון, ההתנהלות שם לא שקופה כמו שאנחנו רגילים לה. יש פערי שפה, תרבות ומנטליות עסקית. אבל דבר אחד בטוח: המשטר הסיני הוא לא דיקטטורה. בארצות הברית בוש הבן בא אחרי בוש האב, והילארי קלינטון רצתה לבוא אחרי ביל. בסין, בנו של הנשיא לא יירש אותו. 3,700 הנציגים בקונגרס של המפלגה הקומוניסטית מייצגים אינטרסים של קבוצות ענק באוכלוסייה, וצריך להגיע איתם לקונצנזוס. מעט מאוד אנשים בעולם מבינים את זה, ומפה בא הפחד. זה שונה לגמרי, אבל זה לא בהכרח פחות טוב.

"העולם המערבי מסתכל על סין מלמעלה. כולנו, כולל האמריקאים והאירופים, חוטאים בחטא ההכחשה ביחס למקומה של סין, אבל זה פטרנליזם. זו המדינה הגדולה בעולם עם הכלכלה השנייה בגודלה, וככל שנשכיל לפקוח את העיניים כך ייטב לכולנו. דרושה לנו קצת צניעות. בואו נלמד לפני שאנחנו נותנים עצות. אני מנסה ליצור שיתוף פעולה בין המכון הישראלי לדמוקרטיה לבין גוף דומה בסין, כדי להבין את סין ומה זה אומר לעבוד שם".

היה רגע מביך בתהליך שבו למדת את התרבות העסקית הסינית?

"רציתי לקנות עבור אדמה חברה סינית, שלא שייכת לקבוצת כמצ'יינה. חיזרתי בהתלהבות אחרי הבעלים והמנכ"ל של החברה, שהקשיב לי בהתלהבות ואמר לי בהתחלה: 'בוא נבדוק'. אנחנו עורכים פגישה ועוד פגישה וזה לא מתקדם, אבל הוא לא מסרב לפגישות המשך. חבריי הסינים אמרו לי: 'תקשיב, הוא אמר לך לא', אבל אני לא רציתי לשמוע. המשכתי לעוד שתיים־שלוש פגישות עד שהבנתי שהם צודקים, הם שולטים בקוד מספיק טוב כדי לשמוע את ה'לא'.

"זו דוגמה לאחת השגיאות הנפוצות בתקשורת מול סינים. המנכ"ל אמר לי בעצם שהוא לא רוצה להירכש, אבל בעדינות, ואני לא הקשבתי. מזה הבנתי שבסין יש 'כן קונספטואלי', כשאתה נפגש עם מנהל שאומר לך כן או משהו חיובי, אבל זה עדיין לא 'כן' במובן המערבי. אתה חושב שאמרו לך כן ונישא על גלי התהילה, ופתאום אתה מגלה שאתה לא מצליח לשכנע את אחרון הפקידים לאשר לך את המהלך".

איך מסבירים את הבהלה הסינית לרכישת חברות ישראליות?

"המדיניות של הממשלה הסינית המרכזית היא ליצור בעלות משותפת. המטרה היא לעודד את החברות הממשלתיות לא להיות מונוליטיות, אלא לצאת לשותפות עם גופים פרטיים ועם שוק ההון כדי להשביח את איכות הניהול בחברות מסין ומחוץ לסין. הם רוצים לשחרר ככל האפשר את החברות והפעילות הכלכלית בסין לפעילות מוטת שוק. זו מדיניות מוסדרת של הממשלה, שכמצ'יינה היא מהחלוצות ביישום שלה. כמעט שאין עוד חברות כמו כמצ'יינה מבחינת רכישות בינלאומיות. עסקת סינג'נטה היא העסקה הגדולה ביותר של סין מחוץ למדינה".

מה דעתך בעניין הדיון הציבורי על רכישות סיניות בתחומים רגישים כמו פנסיה?

"יש פה הטיה תרבותית מטורפת וחוסר הבנה שלא יתואר. יש להם המון כסף, ופה אומרים 'הם רוצים את הכסף שלנו'. הם רוצים לקנות פה חברות ביטוח, כי המכפילים של חברות הנסחרות בסין כל כך גבוהים, כך שהם יכולים להרשות לעצמם לשלם הרבה. הקונספט של לחשוש לגורל הכסף שלנו מגוחך".

מה יקרה לפנסיה שלנו במקרה של משבר בבורסה הסינית?

"קודם כל, דבר כזה יהיה משבר עולמי כל כך רציני, עד שהבעיה שלנו תתגמד. שנית, באים אנשים ואומרים 'לא נתחבר עם הסינים, נתחפר בחול'. אבל מי שיתחפר במחילה שלו, יבואו המתחרים, ייתנו לו מכה והוא יעוף, כמו שקרה לתעשיות הטקסטיל. אנחנו מתחברים ומנצחים. צריך לפקוח עיניים, להכיר במציאות, להתחבר ולהסתגל אליה. אי אפשר להסתתר ממנה יותר".

"מכיתה ב' עבדתי בצוות הכותנה. אני מכיר את החקלאים מקרוב"

 

ליכטנשטיין (49) נולד בתל אביב, ומתגורר עם משפחתו במושב בני ציון. כשהיה ילד נפטרה אמו, ואביו נישא מחדש. המשפחה החדשה עברה לקיבוץ גבעת חיים, שם נחשף לחקלאות. "מכיתה ב' עבדתי בחקלאות בצוות הכותנה, עם אבי והאחים החדשים שלי", הוא מספר. "זה לקום בארבע בבוקר, הטל מרטיב את המכנסיים, אתה שוקע בבוץ והטרקטור נתקע. אז היו מרססים חומרי הדברה ממטוסים, והיה צריך לנופף למטוס בדגלים כדי לכוון אותו. אני מכיר את הבעיות של החקלאים מיד ראשונה, אבל לא חלמתי שאמצא את עצמי בחברה שעובדת עם חקלאים".

בצבא זיהו את היכולת האינטלקטואלית שלו והציעו לו לעבוד עם הראש. "הציעו לי תלפיות, אבל רציתי שירות קרבי יותר. התנדבתי לצנחנים ושירתי כקצין ביחידת החבלה במשך ארבע שנים, תקופה שהשפיעה מאוד על תפיסת המנהיגות שלי. לא הייתי מפקד קל, אבל למדתי כמה זה חשוב שאנשים מחוברים אליך ומבינים את האינטרס המשותף בביצוע משימות".

כשהשתחרר עזב את הקיבוץ, והחל במסע לעידן הקפיטליסטי בחייו ("יש בי גם צד כזה"). הוא למד בתוכנית המצטיינים של האוניברסיטה העברית וסיים במקביל שני תארים בהצטיינות, במשפטים ובפיזיקה. "רציתי רקע חזק בצד האנליטי ובצד הפורמלי של החיים", הוא מסביר. הוא הספיק לעשות התמחות אצל עו"ד יגאל ארנון ("הוא אמר 'עזוב, עריכת דין זה לא בשבילך, תמשיך לעסקים'") ואצל השופט מישאל חשין, ואז סיים בהצטיינות מסלול ישיר לשני דוקטורטים באוניברסיטת סטנפורד, במשפטים ובמינהל עסקים.

לאדמה הגיע אחרי כמעט עשר שנים של עיסוק בבנקאות השקעות בגולדמן זאקס, בניו יורק ובלונדון, שם גם נולדו שני בניו. "ידעתי שאני לא רוצה להיות עורך דין, וגם לא להישאר בנקאי השקעות כל חיי. העבודה היתה חלק מתהליך ההכשרה העסקי שלי. רציתי להגיע לניהול חברה בעולם העסקי בישראל", הוא מספר. לפני 11 שנים, פרופסור מסטנפורד ערך לליכטנשטיין היכרות עם אבישי ברוורמן, אז דירקטור במכתשים אגן. הוא הכיר לו את המנכ"ל שלמה ינאי, שגייס אותו למכתשים, "והשאר היסטוריה".

ליכטנשטיין החל את דרכו במכתשים אגן ב־2005, כחבר ההנהלה הצעיר ביותר, הממונה על פיתוח עסקי. השליטה אז היתה בידי משפחת ברונפמן, אבל כעבור כמה חודשים עברה לאי.די.בי ושלמה ינאי עזב לטובת ניהול חברת טבע. "אמרתי לו, 'חזרתי לישראל, עכשיו הכל משתנה וגם אתה עוזב'. הוא ענה לי, 'אתה בחור צעיר ומוכשר; מקסימום, אם יהיו בעיות — טבע זה לא רחוק'". תחת נוחי דנקנר מונה אברהם ביגר ליו"ר ומנכ"ל מכתשים אגן. "ביגר מינה אותי למנהל התפעול ונתן לי הזדמנות להיות מעורב בשינויים בחברה ולרדת לשוחות. ארז ויגודמן, שהחליף אותו, גיבה את זה. הקמתי את חטיבת התפעול האחודה למכתשים ואגן, שאז היו נפרדות. אגב כך, כמצ'יינה קנתה את השליטה.

"אחרי העסקה ארז ביקש שאוביל את האינטגרציה עם כמצ'יינה, כמשנה למנכ"ל. אף שלא הייתי מחובר לתחום התפעול, הבנתי שהמנכ"ל חושב שזאת נקודת ההשפעה החשובה כרגע, שזה תפוח האדמה הלוהט, ונכנסתי לתוך האינטגרציה. זה איפשר לי להיכנס חזק לסין ולהכיר את החברות שמתאחדות איתנו. כמצ'יינה הציעו שאנהל את CNAC, כך שטיפלתי באינטגרציה מלמטה, כמשנה למנכ"ל אדמה, וגם מלמעלה. זה מעיד על רמת האמון הגבוהה של כמצ'יינה בהנהלה הישראלית־גלובלית של אדמה. המשפחה שלי נשארה כאן, וטסתי בכל שבוע לסין, מיום ראשון עד חמישי. זמן קצר אחר כך ארז קיבל הצעה לעבור לטבע".

המפעל של טבע ברמת חובב נמצא מול המפעל שלכם, מעבר לכביש. ינאי חצה את הכביש הזה, אחריו גם ויגודמן. גם אתה תחצה אותו בסוף?

"אני אוהב מאוד את העבודה שלי, ומאמין בלתת לחברה לרוץ קדימה במקומות שבהם היא הכי חזקה. אם הבת שלך קיבלה 70 בהיסטוריה ו־90 במתמטיקה, אני בעד לחזק את המתמטיקה. אז יש לי עוד הרבה מה לעשות פה. ובעיקר אני מרגיש חלק מתהליך ענק שקורה בחיבור בין סין לעולם, כשיש לי פריבילגיה להיות בנקודת ההיתוך של הדברים".

תחליב שמן מינרלי להדברת מזיקים ומחלות במטעים ירקות ותבלינים של חברת אדמה, צילום: אתר החברה תחליב שמן מינרלי להדברת מזיקים ומחלות במטעים ירקות ותבלינים של חברת אדמה | צילום: אתר החברה תחליב שמן מינרלי להדברת מזיקים ומחלות במטעים ירקות ותבלינים של חברת אדמה, צילום: אתר החברה

חברת האגרוכימיה החמישית בגודלה בעולם

אדמה עלתה ב־2016 על הגל, ונהפכה לחברת האגרוכימיה החמישית בגודלה בעולם. החברה נמצאת בבעלות כמצ'יינה הסינית, שבאוקטובר 2011 רכשה 60% ממניותיה מידי דסק"ש מקבוצת אי.די.בי; את העסקה לרכישת יתרת ה־40% הנוספים השלימה כמצ'יינה בשבועות האחרונים, עם קבלת האישורים מהרגולטורים באירופה, שם אדמה פעילה.

אדמה (לשעבר מכתשים אגן) הוקמה ב־1944, ופועלת כיום ברמת חובב ובאשדוד. החברה מעסיקה כ־600 עובדים, אשר תוכניותיה של הרוכשת לגביהם טרם נחשפו.

שוק האגרוכימיה הסיני הוא השלישי בגודלו בעולם, עם מכירות בהיקף של 5.4 מיליארד דולר וקצב צמיחה שנתי של 8%. אחד האתגרים המרכזיים של המנכ"ל ליכטנשטיין תחת הבעלות החדשה הוא להבין את מקומה של הממשלה הסינית כמנטרת ומפקחת של החברות סיניות. כמו כן, כדי לתמוך בצמיחת החברה, אדמה צריכה להגדיל את מערכי הייצור והפיתוח כדי שישמשו מקפצה להמשך.

רגע לפני הפרידה מדסק"ש והמעבר לבעלות מלאה של כמצ'יינה, פרסמה אדמה את התוצאות הכספיות לרבעון השלישי של 2016, שבו עברה לרווח נקי של 33 מיליון דולר (לעומת הפסד של 5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד). הכנסות החברה ברבעון הסתכמו ב־741 מיליון דולר, עלייה של 6.5% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי לרבעון הסתכם ב־85 מיליון דולר לרבעון, זינוק של יותר מ־70%.

אדמה מחזיקה באג"ח בבורסה בתל אביב, אדמה ב', בהיקף של כ־4.3 מיליארד שקל, הנושאת תשואה של 4.3% ועומדת לפירעון בנובמבר 2036.

דרור רייך

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות