אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
 ניצני הפריחה כבר כאן: הסעת המונים כמנוע צמיחה רב־תחומי צילום: אורן כהן

ועידת התחזיות

ניצני הפריחה כבר כאן: הסעת המונים כמנוע צמיחה רב־תחומי

שערו מה תהא ההשפעה הכלכלית על המשק כשמחצית מהרכבים הפוקדים את מרכזי הערים מדי יום - לא יעשו כן. עולם התחבורה עובר מהפכה בכל העולם ואין סיבה שישראל לא תהיה חלק ממנה

27.12.2016, 09:07 | שרון קדמי

כבר באמצע המאה ה־19 הבינו באירופה ובצפון אמריקה כי לתשתיות תחבורה רכבתית השפעה מכרעת על יכולת הצמיחה של מדינות ועל איכות החיים של תושביהן. לא בכדי החלו מסילות רכבת בין־עירונית, רכבות קלות ותחתיות להיבנות לאורכן ולרוחבן של שתי היבשות לפני יותר מ־150 שנה.

להרשמה לוועידת התחזיות של כלכליסט לחצו כאן

כיום הזמנים אמנם התקצרו, הרכבות משייטות במהירות של 350 ק"מ לשעה למרחקים של אלפי קילומטרים ונוהגות ללא מגע יד אדם מתחת לקרקע, אך חוסר היכולת של מדינות רבות לשנע אזרחים בצורה יעילה בערים גדלות עודנו מהווה בעיה משמעותית.

יש תוכניות ותקציבים, הבעיה היא בהוצאה לפועל

 

כמות האנשים המצטופפים במרכזי אוכלוסין עירוניים הגיעה ב־2014 לכמעט מיליארד, כשהצמיחה החדה ביותר נרשמת במדינות מתפתחות, והפיתוח של "מגה־ערים" המאכלסות 10 מיליון תושבים ויותר הולך וצובר תאוצה. עם זאת, רק 12% מהאוכלוסייה העירונית בעולם חיים בערי הענק. היתר חיים ביישובים קטנים יותר, כשכמעט מחצית מהתושבים ביישובים עירוניים חיים בערים שאוכלוסייתן פחות מ־100 אלף איש. היישובים הקטנים חווים את שיעור הצמיחה הגבוה ביותר מבחינת התושבים.

האנשים האמונים על התכנון והניהול של מערכות תחבורה עומדים בפני אתגרים עצומים בהטמעת אסטרטגיית התחבורה הנכונה כדי להתמודד עם בעיות שיש להן השפעה ישירה על הצמיחה הכלכלית ועל איכות החיים של תושבי העיר.

לפי מחקרים בארה"ב, חלק לא מבוטל מהאזרחים הגרים במרכזים העירוניים מתקשים להגיע לעבודה בעזרת תחבורה ציבורית בזמן סביר. לו היה המחקר הזה נעשה בישראל, סביר להניח כי התוצאות לא היו שונות בהרבה. תוכניות יש לרוב ואפילו תקציבים, הבעיה היתה ונותרה ביכולת ההוצאה אל הפועל. מדובר בעיקר בחוסר היכולת לממש את המדיניות של הממשלה. אף שבעולם מצליחים להוציא אל הפועל עשרות פרויקטים. כך, למשל, בעוד בריאד, בירת סעודיה, בונים בימים אלה שישה קווי רכבת תחתית במקביל, ובמפרץ הפרסי כל נסיכות נפט מתגאה ברכבת קלה שהולכת ונבנית, ישראל מוצאת את עצמה בפיגור רב־שנים באיכות תשתיות התחבורה שלה.

עם זאת, ניתן לראות ניצני פריחה. בשני המטרופולינים הגדולים של ישראל מתעצבת לה מערכת הסעת המונים. ירושלים מקדימה את תל אביב ומתגאה ברכבת קלה שמהווה את אחד הפרויקטים המוצלחים בעולם, בתקווה תל אביב לא תישאר זמן רב מאחור.

חדשנות זה כבר מזמן שם המשחק

 

שערו מה תהא ההשפעה הכלכלית על המשק הישראלי כשמחצית מהרכבים הפוקדים את מרכזי הערים מדי יום — לא יעשו כן; זה ישפיע על תחומים רבים, החל בשעות עבודה מבוזבזות וכלה בצמצום בזיהום אוויר.

אך התשתית עצמה אינה מנוע הצמיחה היחיד שישראל יכולה לנצל. עולם התחבורה עובר מהפכה בכל העולם — החל מחוויית הנוסע המשתדרגת ועד לרכבות עצמן ההופכות לבטוחות, נוחות ויעילות יותר.

חדשנות היא מזמן שם המשחק. אין כל סיבה שישראל לא תהווה חלק ממהפכה זו, ויתרה מכך, תהפוך לאבן שואבת בתחום הטכנולוגיה החכמה. את המהפכה מובילות טכנולוגיות מחשוב שהן בליבת היכולות של ההייטק הישראלי, שהוכיח את עצמו בתעשיות הביטחוניות, המובייל ועוד. לא בכדי חברות רכב מכל העולם בחרו בישראל כמרכזי הפיתוח שלהן והן מגיעות הנה לחפש טכנולוגיות חדשות. כך ראוי שייעשה גם בתעשיית תחבורת ההמונים שנדרשת לתנופת פיתוח חסרת תקדים בשנים הקרובות, בעולם בכלל ובישראל בפרט. התשתית המחקרית והיישומית קיימת, כל שנותר הוא לוודא שאותן חברות רב־לאומיות ימצאו את דרכן גם לכאן.

הכותב הוא מנכ"ל אלסטום ישראל

תגיות