אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"מאות מינויים פוליטיים יביאו לאובדן אמון הציבור בשירות המדינה" צילום: אוראל כהן

ראיון כלכליסט

"מאות מינויים פוליטיים יביאו לאובדן אמון הציבור בשירות המדינה"

משה דיין, שמונה על ידי נתניהו לפני כחמש שנים לנציב שירות המדינה, יסיים את הקדנציה במאי הקרוב. באופן חריג הוא יוצא כעת בפומבי נגד כוונת רה"מ לתת עוד כוח לשרים בוועדות האיתור ונגד פוליטיזציה של מינויים, ואומר "אנחנו לא אמריקה". לביקורת נגדו מתוך הנציבות הוא עונה "זה המחיר של הובלת רפורמה"

28.12.2016, 07:01 | מיקי פלד

בעוד כחמישה חודשים יסיים נציב שירות המדינה משה דיין קדנציה בת חמש שנים ויפרוש מהתפקיד. עד אז דיין יצטרך להתמודד עם עוד ניסיון של ראש הממשלה בנימין נתניהו, זה שמינה אותו לתפקיד ב־2011, להגדיל את מספר המינויים הפוליטיים במשרדי הממשלה דרך תוכניתו לאפשר לשרים לשלוט בוועדת האיתור לתפקידים בכירים. בהתבטאות פומבית ראשונה בנושא, דיין אומר בראיון ל"כלכליסט" כי "כל זמן שזה תלוי בי, לא יהיו שינויים. צריך למנוע פוליטיזציה שתגרום לאיבוד האמון של הציבור בשירות המדינה".

קראו עוד בכלכליסט

נציב שירות המדינה הוא בבסיסו תפקיד כפוי טובה. הוא לא רק האיש שאחראי על ניהול כוח האדם של יותר מ־60 אלף עובדי המדינה, אלא בעיקר זה שאמור להגיד הרבה פעמים ביום "לא" לפקידים בכירים, לשרים ולפעמים גם לראש הממשלה, שרוצים לראות משרות שהתפנו מאוישות באנשי שלומם. במילים אחרות, נציב שירות המדינה הוא האיש שאחראי להפרדה בין הדרג הפוליטי לדרג המקצועי. אם הוא חזק וטוב, שירות המדינה יתנהל בהתאם. אם לא, חלק גדול מהמכרזים שקוראים להגיש מועמדות למשרה כלשהי הם בסך הכל כיסוי משפטי לגיוס האדם שהשר או המנכ"ל חפץ ביקרו. איפה דיין עומד על הציר הזה? כנראה כמי שניסה לסתום פרצות, אבל גם כמי שבתקופתו נפרצו פרצות אחרות.

אם צריך דוגמה אקטואלית, היא הגיעה כאמור מלא אחר מאשר ראש הממשלה נתניהו שפועל בימים אלו לקידום תוכנית שתאפשר לשרים לשלוט בנעשה בוועדות האיתור. מדובר בוועדות שמקימה הנציבות בשיתוף המשרד הרלבנטי ובנוכחות נציג ציבור, כאלו שאמורות למנוע את הפוליטיזציה של התפקידים הבכירים בשירות המדינה, אך כעת ועדת שרים בראשות שרת המשפטים איילת שקד ושר התיירות יריב לוין שוקדת על תוכנית לשינוי מהות הוועדות. "אצל דונלד טראמפ יש 4,000 מינויים", אמר נתניהו בישיבת ממשלה בתחילת החודש. "כדי שנוכל לשלוט, גם אצלנו צריך כמה מאות מינויים".

נתניהו. דיין טוען כי לא יאפשר לוועדת השרים להעביר את קביעת תנאי הסף למשרדים, צילום: יונתן זינדל/פלאש90 נתניהו. דיין טוען כי לא יאפשר לוועדת השרים להעביר את קביעת תנאי הסף למשרדים | צילום: יונתן זינדל/פלאש90 נתניהו. דיין טוען כי לא יאפשר לוועדת השרים להעביר את קביעת תנאי הסף למשרדים, צילום: יונתן זינדל/פלאש90

לא מן הנמנע שעד שיסיים את תפקידו במאי הקרוב, דיין יצטרך לחבוש את כובע שומר הסף ולעמוד נגד התוכנית של ראש הממשלה. "אנחנו לא אמריקה", אומר דיין. "זאת שיטת שלטון שונה, מהסמכויות של השרים ועד מהירות התחלופה שלהם, שממנה נגזרת גם התחלופה של עובדים בכירים אם צעד כזה יתממש. אנחנו חייבים לשמור על שירות מדינה מקצועי. זה נכון שיש בעיית הלימה בין הסמכות לאחריות, אבל זה חלק מהמתח המובנה בשירות המדינה בין דרג פוליטי נבחר לשירות מדינה מקצועי". בסופו של דבר, הוא אומר בנושא הזה: "להפוך מאות משרות למשרות ללא מכרז? אני לא צופה שיקרו שינויים גדולים. אני מקווה שאם יהיה ניסיון כזה, בנציבות יצליחו לשכנע שלא לעשות זאת".

דיין הוא אמנם רק פקיד בכיר, כזה שבסופו של דבר כפוף להוראות הממשלה, אבל בעבר הוא כבר ידע להראות שכשהוא רוצה, הוא יודע להתנגד לניסיון להעביר יותר כוח מהדרג המקצועי לזה הנבחר. כך, לדוגמה, בתחילת השנה עמד בהתחלה לבדו — עד שהיועץ המשפטי לממשלה הצטרף — נגד הרצון של ראש הממשלה ומנכ"ל משרדו אלי גרונר לאפשר לשרים להפוך את משרת המשנה למנכ"ל משרד למשרת אמון, ובכך להגדיל את השליטה שלהם במשרדים. בנוסף לכך, באותה הזדמנות עשו נתניהו וגרונר ניסיון אחר להביא לשינוי בוועדות האיתור. דיין כאמור התנגד למהלך, אך לא יהיה זה הימור פרוע מדי לומר שמחליפו בתפקיד יצטרך להבטיח לראש הממשלה ואנשיו כי יאפשר את השינוי.

דיין. "יש משרות שחייבות להישאר תחת גוף מרכזי ולא תחת משרד", צילום: אוראל כהן דיין. "יש משרות שחייבות להישאר תחת גוף מרכזי ולא תחת משרד" | צילום: אוראל כהן דיין. "יש משרות שחייבות להישאר תחת גוף מרכזי ולא תחת משרד", צילום: אוראל כהן

שומר סף נאמן או כזה שנכנע לשרים

 

תדמיתו של דיין היא של נציב אנמי, כזה שמעדיף להימנע מעימותים. אולי זה הדיבור האטי והמהוסס שלו, אולי זה משום שבלא מעט מקרים בכירי משרדי הממשלה הצליחו לקבל את המינויים שהם רוצים. כך, לדוגמה, שרי הממשלה הנוכחית הצליחו לקבל 12 מתוך 12 הבקשות שהגישו למינוי בפטור ממכרז. "יצרנו מצב שיורדות בקשות עוד לפני שהן עולות", מסביר דיין את הנתון. "זה כמו להגיד שהממשלה מאשרת את כל המינויים שמגיעים אליה, כי מטבע הדברים מינויים בעייתיים יורדים מסדר היום עוד לפני. בתקופה שלי דווקא הואט קצב מתן הפטורים".

הצלחת לעמוד בלחץ של השרים?

"אני חושב שהייתי שומר סף נאמן לציבור ולממשלה, וכשהיה צריך, עמדתי על שלי. הקפדתי על יסודות שירות המדינה. היסוד שאין בלתו ונקבע בקום המדינה הוא של שירות מדינה מקצועי, דרג נבחר, ואזור דמדומים כמו משרה של מנכ"ל. החשש מפוליטיזציה נמצא במשפחה של משבר אמון בין שירות המדינה לציבור, והמון תופעות יכולות להיוולד מזה".

מצד שני, יש ביקורת מוצדקת על כך שלוקח לכם הרבה מאוד זמן לעשות התאמות ושינויים. השוואת תנאי הסף לתפקידים הבכירים במשרד האוצר לקחה לך חמישה חודשים.

"כבר בשנת 2012 כתבתי למשרד האוצר שצריך לעבור על כל המשרות הבכירות. אנחנו עבדנו מצוין, הקמנו צוות מקצועי של בכירים בנציבות, אבל זה לקח חמישה חודשים גם בגלל תקופת החגים וגם כי לא הכל תלוי בנו — היינו צריכים להגיע להסכמות הדדיות כי לכל צד יש זכות וטו. זה לא הוגן להאשים את הנציבות".

הוועדה של שקד ולוין עשויה לדון בהעברת הקביעה של תנאי הסף לתפקידים בכירים מידי הנציבות לידי המשרד, ולמעשה לאפשר תפירת מכרזים בהתאם למידות המועמד המועדף. אתה תנסה לעצור את זה?

"בתקופתי זה לא יקרה, ואני גם לא חושב שזה נכון. יש נושאים שחייבים להיות בגוף מרכזי בגלל השלכות הרוחב הגדולות שלהן, דוגמת יועץ משפטי. גם סגל בכיר זה דבר רגיש, וניהול סגל בכיר מקצה לקצה, כולל קביעת תנאי הסף, ינוהל בנציבות. בדרגות הנמוכות יותר, אנחנו מנסים בפיילוט להעביר חלק משיקול הדעת למשרדים, וזאת באופן מדורג. בסוף, אני מקווה, קביעת תנאי הסף והגדרת התפקיד בדרגות הנמוכות יותר יעברו למשרדים".

שרת המשפטים, איילת שקד. דיין: "בתקופתי זה לא יקרה", צילום: דור מנואל שרת המשפטים, איילת שקד. דיין: "בתקופתי זה לא יקרה" | צילום: דור מנואל שרת המשפטים, איילת שקד. דיין: "בתקופתי זה לא יקרה", צילום: דור מנואל

נציבות שירות המדינה קרועה מבפנים

 

הרפורמה בנציבות שירות המדינה היא הבייבי של דיין. הוא החל ליישם את התוכנית, שנקבעה עוד לפניו, עם כניסתו לתפקיד. העיקרון הבסיסי של הרפורמה הוא להעביר יותר ויותר סמכויות ניהול כוח אדם אל משרדי הממשלה, וזאת במסגרת ניסיון רחב יותר לשפר את הליכי הגיוס, המיון והקידום של עובדים בשירות הממשלתי. כדי לקדם את הרפורמה, הוא הביא למשרד ראש מטה יישום הרפורמה את רון צור מהוועדה לאנרגיה אטומית, ששמו עולה כעת כמחליפו האפשרי כראש הנציבות (ראו הרחבה במסגרת).

עם כניסתו לתפקיד, דובר על שנתיים עבודה עד שמטה היישום יפוזר והרפורמה תיושם, אך המועד נדחה שוב ושוב. עתה מדברים בנציבות על צורך בעוד כמה חודשים ספורים. בינתיים, חלק מחלקי הרפורמות יצאו אל הפועל: הליכי הגיוס והמיון עברו מחשוב שלטענת דיין קיצר את הזמן למציאת עובד לכ־80 יום לעומת 150 יום לפני כן; הסגל הבכיר במשרדי הממשלה שודרג ועתה יכול לעבור ברוטציות בין כלל המשרדים, ואף נבנתה לו תוכנית הכשרה; והחל מינואר הקרוב יבוטל המכרז הפנימי — שלב ראשוני של פרסום משרה שהתפנתה לעובדי המשרד בלבד - ויהפוך להיות מכרז בין־משרדי.

אבל אותה רפורמה היא גם הסיבה מדוע לבא אחריו דיין ישאיר נציבות שהנהלתה קרועה בין תומכיו ומתנגדיו. רובם של התומכים הם אנשים שהגיעו לנציבות בתקופתו של דיין כחלק ממטה יישום הרפורמה ונותרו בה או קודמו לתפקידים אחרים בנציבות, וזאת על חשבון אנשי הנציבות "הישנה". אנשי הנציבות הישנה לא רק חוששים מאיבוד השליטה שלהם בנעשה במשרדי הממשלה, כוח שנועד גם להבטיח מינהל תקין, אלא גם טוענים שדיין שחק את התקציבים של כל מי שאינו נמנה עם מטה היישום, טענה שדיין מכוחיש.

השבוע לאחר קיום הראיון, הגיעה המהומה בנציבות לשיא, כאשר דיין הודיע לראש אגף המשמעת בנציבות אסף רוזנברג על הזמנתו לשימוע לפני פיטורים. רוזנברג שייך למעגל המתנגדים לדיין ובין השניים יחסים עכורים. לטענת רוזנברג, הסיבה לשימוע היא, בין השאר, התנגדותו למינויה של רבקה פאלוך לתפקיד יועצת ראש הממשלה לענייני חרדים, לאחר שבית המשפט ביקר את עדותה נגד המתלוננת בפרשת חיים רמון. בנציבות טוענים שהסיבות הן ענייניות בלבד, אך חלק מעובדי הנציבות כבר שלחו מכתב לדין בו הם מביעים התנגדות לפיטורים.

אתה אדם מאוד לא אהוד בנציבות. אתה מודע לכך?

"זאת זכות להוביל רפורמה שלא היתה כמותה מקום המדינה, גם בהיקף, גם בעומק וגם באיכויות. נכון, כשעושים שינויים זה מעורר התנגדויות, ורואים את זה גם בלא מעט מחקרים. יש מחקר אחד שלפיו בשינוי ארגוני רק 20% מההנהלה מתחברים לזה, וכך גם אצלי יש את התופעה. כשיש שינוי כה גדול — וזה הסימן לכך שקורה פה משהו משמעותי ואמיתי — נוצרת גם אי־ודאות וזה יוצר התנגדויות. כל מוקד התנגדות צריך לנתח באופן עצמו, צריך לזכור שמדובר בשינוי התנהגותי עמוק".

אם משרד ממשלתי היה קרוע מבפנים כמו הנציבות, היית קורא את המנכ"ל שם לסדר.

"אני עושה מעשה גדול לאומה, וזה קשה ויוצר התנגדויות. יכולתי לבחור בחיים יותר קלים, אפשר היה להוריד שלושה הילוכים ולהביא להרבה יותר שקט. מה שחשוב זאת העשייה. היה ספין וניסו לומר שרק הרפורמה חשובה או רק אנשי הרפורמה חשובים לי, אבל צירים של הרפורמה מפוזרים בכל הנציבות ולא רק במטה הרפורמה".

במשרדי הממשלה לא מבינים על מה המהומה

 

על הנייר הרפורמה אמנם נשמעת מצוין, אבל עדיין קשה מאוד למצוא משרדי ממשלה שמבינים על מה כל המהומה. במקרה אחד לפחות, במשרד ממשלתי התלוננו שלקח לנציבות ארבעה חודשים להזמין מועמדים למרכזי הערכה, אך לדברי דיין מדובר במקרה לא מייצג. כך או כך, כשאומרים "נציבות שירות המדינה" לבכירי משרדי הממשלה, האסוציאציה שלהם לא שופעת במחמאות.

במשרדי הממשלה אומרים שהם עוד לא מרגישים שינוי.

"עברנו מהפכה של ממש בגיוס ומיון עובדים, ואנחנו עוברים מטכנאות כוח אדם לניהול הון אנושי. כבר עכשיו אפשר לראות שינויים גדולים: שינינו את איכות הבחינות למיון מועמדים, עברנו לצ'טים במחשב, קיצרנו את הזמנים ויצרנו מאגרים למשרות כמו מזכירות, כך שאם מחפשים מזכירה, אפשר להיכנס למאגר ובתוך עשרה ימים לקבל את העובדת. יש לנו גם מאגרים דומים לסטודנטים להנדסה ועוד.

"אני קיבלתי נציבות שעושה מיון ל־35 אלף איש בשנה, והיום אנחנו עומדים על 150 אלף ועושים את זה כמו שצריך. אני מראה לוחות זמנים ברורים לכל שלב בתהליך, גם למשרדים וגם למועמדים. במקביל, יש לנו גם יותר כלים אובייקטיביים לבחינת המערכות.

"עשינו גם רפורמה בסגל הבכיר במדינה, שנכנס לרוטציות, ועכשיו יש עתודות ניהול ברורות, יש ועדות ניהול קריירה במשרדי הממשלה וגם נפתח קורס ראשון לעתודות הניהול. גם בכניסה של עובדים ערבים עשינו שינוי, והיום עברנו את הקו של 10% מעובדי המדינה לעומת כ־7% מעובדי המדינה בזמן שנכנסתי לתפקיד".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות