אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
צוללת לתפקיד: נעמי פרומוביץ' - מדריכת שחייה ושחקנית צילום: יריב כץ

צוללת לתפקיד: נעמי פרומוביץ' - מדריכת שחייה ושחקנית

פרומוביץ' רצתה להירגע מעולם המשחק והפכה למדריכת שחייה, אבל חיידק הבמה חזר

28.12.2016, 09:04 | מאיה נחום שחל

במשך שנים אמרה לעצמה השחקנית נעמי פרומוביץ' (45) שאין סיכוי שהיא תעשה עוד משהו בחיים חוץ מלשחק. אלא שסגירתו ב־2013 של תיאטרון אנסמבל הרצליה שבו שיחקה הובילה אותה לחשב מסלול מחדש. "היתה תקופה קשה, אז הלכתי ללמוד הדרכת שחייה בידיעה שאני צריכה להכניס לחיים שלי עוד משהו", מספרת פרומוביץ'. "זה נבע גם מהתחושות שאיתן סיימתי בהרצליה וגם כי עייפתי ורציתי לנוח ולעשות משהו יותר נעים, לקחת דברים בפרופורציות בלי המתח, כי אצלי המקצוע תמיד לווה בחרדות. היו הצגות שבהן הייתי עולה עם כדור הרגעה לבמה".

"בלי לחץ"

 

פרומוביץ' לא הספיקה לסיים את הקורס וכבר מצאה את עצמה מוצפת בעבודה כמדריכת שחייה לילדים. בהמשך למדה הידרותרפיה ונהנתה מכל רגע. "זה עשה לי טוב בצורה שאני לא יכולה לתאר, הלכתי לעבודה בלי לחץ ופשוט נהניתי. הקטע הטיפולי יושב עליי בול ולא ידעתי כמה אני צריכה לטפל כי כשחקנית האוטומט שלי היה להיות המטופלת, זאת שסובלת וקשה לה. פתאם הייתי בעמדה של 'טוב לי ואני לא בלחץ לשחק', ובשלב מסוים הפסקתי לעשות טלפונים של עבודה. השחייה גם הכניסה אותי לשקט כלכלי שמאוד מרגיע אותי".

פרומוביץ פרומוביץ'. (משמאל) עם הקאסט של "הורים איומים". "סיפור טלנובלי שמתחתיו מבעבעת ביצה" | צילום: יריב כץ פרומוביץ

אבל כשחיידק הבמה נוגע, קשה מאוד להיפטר ממנו, בעיקר אחרי 20 שנה של תפקידים משובחים, וכשהגיע הטלפון מתיאטרון באר שבע, עיר הולדתה, לגלם את הדודה ליאו בהצגה "הורים איומים" מאת ז'אן קוקטו בבימוי גדי רול, פרומוביץ' היססה רק מעט לפני שהסכימה. "בהתחלה לא הבנתי את המחזה והוא נראה לי מאוד ורבלי, ואני אוהבת תיאטרון עם מעט מילים, אבל עמוק בפנים הבנתי שאני רוצה את זה ואני נורא שמחה שאני שם, גם כי יש לי אחלה דיאלוג עם גדי והקאסט מקסים, וגם כי החלטתי שאני עוברת את התהליך הזה אחרת, בלי הלחץ והחרדות.

במקביל התחלתי טיפול שמלווה אותי בתהליך, ספציפית כדי לקחת דברים בפרופורציות וזה מאוד עוזר לי. אני מאוד פרפקציוניסטית. אמנם זה יתרון, אבל המחיר שאני משלמת לא שווה את זה. אני מקווה שזו תחילתה של תקופה אחרת".

מחזהו של קוקטו שיעלה במוצאי שבת בהשתתפות שירי גולן, אמיר קריאף, תום חגי, אביגיל הררי, ג'ייד דייכס וויקס ופרומוביץ', מספר על משפחה זעירה בורגנית צרפתית. במרכז הסיפור הורים שמחבלים בסיכוייו של בנם בן ה־22 לעצמאות, אבא שמנהל מערכת יחסים עם אהובתו של הבן, אמא שמנהלת איתו יחסים סמי־אדיפליים, והדודה ליאו (פרומוביץ') שמושכת בחוטים ומנסה לתקן את המעוות. "זה סיפור עם רובד טלנובלי, אבל מתחת יש הרבה עומק", מסבירה פרומוביץ', "איזושהי ביצה מבעבעת ובשלב מסוים ממש קשה לנשום. הוא גם כתוב מדהים ויש משהו מאוד נכון בקצב שלו".

החברה של אקי אבני

 

פרומוביץ' חיה בתל אביב עם בת זוגה ותאומים בני 9. היא הופיעה בתפקידים ראשיים כמעט בכל התיאטרונים בארץ וגרפה פרסים רבים, אבל הקהל הרחב תמיד יזכור לה את תפקיד החברה הנכה של אקי אבני ב"טירונות" ("ברור, כבר התרגלתי"). בימים אלה היא משחקת בהצגות ילדים באורנה פורת והמדיטק, וב"השימוע" — יצירתה של רננה רז המבוססת על השימוע של המורה אדם ורטה. היא מגלמת בעיקר תפקידים רציניים, אבל בחיים היא אדם מצחיק ואומרת תשמח להשתתף גם בקומדיות.

"שיחקתי כבר את כל הקורבנות שיש — אנטיגונה, איפיגניה, נינה — ואני לא יכולה יותר לשחק קורבנות. גם עכשיו כשאני מגלמת את ליאו שכביכול הקריבה את חייה, אני ממש לא הולכת למקומות האלה. היא עשתה בחירה והיא חיה איתה בשלום ואני אוהבת את העמדה שלה לגבי החיים. אמא שלי היא שילוב של מצב רוח כבד והומור, אז אני מנסה לקחת את ההומור שלמדתי ממנה ולחזק את הצד הזה ולא להיות קורבנית. אני חושבת שמאז הפכתי לאמא, הכנסתי קצת הומור לבמה, ובכלל לחיים".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות