חזקת הגיל הרך

משמורת ואפוטרופסות של קטינים מעוגנת בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב- 1962. ע"פ סעיף 25 לחוק, בהיעדר הסכמה בין הורים לעניין משמורת של הקטינים, ביהמ"ש הוא שיכריע, "ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו בחזקת האם, אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת.״

הוראה זו, המכונה "חזקת הגיל הרך" קובעת כי טובת הקטינים כי יהיו במשמורת האם עד הגיעם לגיל 6. חזקה זו ניתנת סתירה על פי נסיבות כל מקרה.

בעבר, בתי המשפט נהגו לפסוק באופן "אוטומאטי" משמורת לידי האם, בעיקר כשהיו מעורבים ילדים צעירים בשנים.

עם השנים, בעקבות התפתחות המשפחה המודרנית ומעמדן של נשים, ורצונם של אבות לקחת חלק פעיל ומעורב בחיי ילדיהם, רוח השוויון אשר החלה נושבת בחברה הישראלית ובאה לידי ביטוי גם בפסיקת בתי המשפט, וביתר שאת לאחר המלצות ועדות שניט, שדנה בנושא אחריות הורית בגירושין, "חזקת הגיל הרך" החלה להתרופף, ובתי המשפט שמים את טובת הקטין לנגד עיניהם בראש ובראשונה, תוך בחינת כל מקרה לגופו, ובמקרים רבים מתן משמורת משותפת וחלוקת אחריות הורית שווה היכן שמתקיימים התנאים לכך.

ע"פ מסקנות ועדת שניט אשר הוקמה בשנת 2005 והמלצותיה אשר פורסמו בתחילת שנת 2012, המליצה הועדה לבטל את חזקת הגיל הרך, לא לקבוע כל חזקה אחרת כדי להימנע מהיררכיה הורית, ולחלק את האחריות ההורית בין שני ההורים בהתאם לצרכים, ליכולות ולרצונות של כל תא משפחתי.

בעקבות המלצות הועדה ועם פסיקת בתי המשפט ברוח המגמה השוויונית בין המגדרים, השינויים החברתיים במעמד האשה ובחלוקת התפקידים המסורתיים, נעשו ניסיונות להביא לשינוי החוק וביטולה של חזקת הגיל הרך. לכך קמו מתנגדים רבים, בעיקר ארגוני נשים, לצד קולות רבים וביניהם נשים רבות אשר תומכות בביטולה של חזקת הגיל הרך.

לטעמי, חזקת הגיל הרך פוגעת בראש ובראשונה בנשים, מקבעת את תפקידן כמטפלת העיקרית בילדים, אינה מאפשרת להן להתפתח ולהתקדם מבחינה מקצועית, ומהוה חסם לשינוי חברתי אמיתי ולקראת שווין מהותי.

ביטול חזקת הגיל הרך תאפשר לנשים לראות עצמן לא רק כאמהות, תפתח עבורן "דלת" מנטלית ומהותית להתפתח ולהתקדם בפן המקצועי, להשתכר ולכלכל עצמן בכבוד באופן עצמאי, וליהנות מרווחה כלכלית מבלי להיות תלויות במזונות למחייתן, דבר אשר יגרום לצמיחה והתפתחות אישית גם במישורים נוספים רבים.

ביטולה של החזקה, תאפשר לאבות שלא "להרים ידיים מראש", כאשר האם מנכסת את הילדים ורואה בהם כלי לניגוח האב, תאפשר להם להיות מעורבים בחיי ילדיהם, וכפי שמחקרים רבים הוכיחו, טובת הילדים הינה כי שני ההורים יהיו פעילים ונוכחים בחייהם, לשם יציבותם הרגשית וההתפתחותית.

חוקים, מטרתם להתוות התנהגויות חברתיות רצויות ושינוים חברתיים. חזקת הגיל הרך שמגדירה ומכוונת אימהות לשמש כמטפלות, הינה חזקה מוטעית המתאימה לזמנים אחרים, רחוקים וחשוכים אינה תואמת את רוח התקופה , והלכה למעשה פוגעת בנשים עצמן! הגיעה העת לשינוי ולקידום שוויון מהותי.

עו"ד אירית ארז עוסקת בדיני משפחה