רמקולים חכמים יגיעו במשאיות אוטונומיות: כך ייראה עולם הטכנולוגיה ב–2017
אמזון אקו, גוגל Home והמתחרים ישנו את ארגון הבית, משאיות ללא נהג יסללו את הדרך למהפכת הרכב, הרחפנים יהפכו לחלק מרכזי מהעולם הארגוני והשידורים החיים יציפו את האינטרנט. 6 תחזיות טכנולוגיות לשנה הבאה
1. עולם מופלא עם חיבור אחד לכולם: פחות חריצים ומתאמים
לאפל יש מין הרגל מעצבן כזה: פעם בכמה שנים היא לוקחת התקן חומרה כלשהו, כזה שנראה חיוני ושאין בלתו, ומשגרת אותו לכל הרוחות לקול קללות המשתמשים. אבל אחרי זמן לא רב, שנים ספורות או אפילו חודשים, קורה דבר מעניין: יצרניות אחרות הולכות בעקבותיה והמשתמשים מתקשים לזכור שפעם הם בכלל היו צריכים את ההתקן הזה.
ב־1998 החברה עשתה זאת לכונן הדיסקטים, 10 שנים אחר כך הגיע תורו של כונן ה־CD לעלות לגליוטינה ובחודשים האחרונים אפל עשתה את זה פעמיים: חיסלה את חיבור האוזניות באייפון, וויתרה על החיבורים הוותיקים (SD, USB 3 או חיבור טעינה) בדגם המקבוק פרו החדש לטובת ארבע כניסות USB–C. התגובות הראשוניות היו שליליות וכללו תלונות רבות מצד משתמשים על הצורך להשתמש — ולרכוש — במתאמים ודונגלים כדי לחבר את המחשב למכשירים חיצוניים.
אך התלונות הללו, מוצדקות ככל שהיו, הן תוצאה זמנית בלבד של תקופת מעבר. ב־2017 יקרה בדיוק מה שקרה בפעמים הקודמות כשאפל התנקשה בהתקן: יצרניות נוספות יילכו בעקבותיה ואחריהן יצטרפו בהמוניהן גם יצרניות האביזרים ההיקפים. לפי דיווחים, סמסונג תוותר על חיבור האוזניות בדגם הגלקסי S החדש שהיא עתידה לחשוף בפברואר.
למאמצים המוקדמים, אלו שירוצו לרכוש ראשונים את המכשירים החדשים של אפל, תהיה תקופת הסתגלות מעצבנת, אך לאחריה הם יתעורר לעולם שבו כבר לא צריך להתבלבל בין כבלים שונים ולנחש איזה חיבור מתאים לאיזה מכשיר. במקום זאת כל המכשירים ישתמשו בדיוק באותו חיבור מתקדם, וכל אביזר היקפי יתחבר לכל חריץ במחשב. זו שאיפה ארוכת זמן של כל יצרניות המחשבים, אבל רק לאפל יש את האומץ לסלול בעבורן את הדרך. ב־2017 היצרניות יקפצו על העגלה בהמוניהן.
עומר כביר
הנעלם הגדול: טראמפ והטכנולוגיה
אי אפשר לנסות לפצח את 2017 בלי להתייחס לפיל הכתום בחדר: ב־20 בינואר יושבע לנשיאות ארה"ב דונלד טראמפ, שנישא אל הבית הלבן על כנפי התבטאויות קיצוניות ומעוררות מחלוקת. ההתייחסויות המעטות שלו לתחום הטכנולוגיה כללו הבטחה לאלץ את אפל להעביר את הייצור שלה לארה"ב והבעת תמיכה בהתקנת דלתות אחוריות, ובעיקר יצרו תחושה שההיכרות שלו עם עולם הטכנולוגיה מתמצה ביכולת לצייץ בשעות לא סבירות. אבל מאז זכה בבחירות טראמפ מציג צד מפויס ומתון יותר, שהתבטא בנסיגה מכמה הבטחות קמפיין ובמאמץ לרצות את בכירי עולם הטכנולוגיה.
טראמפ הוא "קלף משוגע" וכל ניסיון לנבא מה יהיה הצעד הבא שלו נידון לכישלון. מה שברור הוא שמדובר באיש שלא סובל ביקורת, שומר טינה למתנגדיו ומאמין בקפיטליזם הישן והטוב. יכול מאוד להיות שההשפעה הגדולה ביותר של טראמפ על עמק הסיליקון תתבטא דווקא בניסיון של חברות הטכנולוגיה לשמור על פרופיל נמוך ולא להרגיז את הבית הלבן, וכך תתווה את שיטת הפעולה שלהן בארבע השנים הקרובות.
יש לזכור גם שהעמק, למרות הנטיות הליברליות שלו, הוא מקום שנשלט על ידי מיליארדרים לבנים, שעל אף הרתיעה המוקדמת שלהם עוד עשויים לגלות שיש להם לא מעט במשותף עם הקבינט הבהיר והעשיר של טראמפ.
הגר רבט
המשאיות ייפטרו מהנהגים: חזון הרכב האטונומי יתחיל להתממש
2016 היתה השנה שבה המכונית האוטונומית פרצה לתודעה, בעיקר הודות לכניסה שלה לשימוש מסחרי בצי הרכב של אובר בפיטסבורג ובסן פרנססיקו. אבל ב־2017 נראה מהפכה אחרת שעד כה דיברו עליה בשקט ובחשש מסוים: המשאית האוטונומית.
כל מי שנהג בכבישי ארה"ב מכיר את שיירות המשאיות הארוכות, אבל מעטים יודעים עד כמה משאיות הן חלק אינטגרלי בכלכלה האמריקאית. נהגי משאיות הם המקצוע הנפוץ ביותר ב־29 מדינות בארה"ב עם יותר מ־3.4 מיליון נהגים רשומים. לפי ההערכות, תעשיית המשאיות העולמית מגלגלת 800 מיליארד דולר בשנה ודורשת מחברות המשאיות צריכות להתמודד עם עלויות מרובות: משכורות, ביטוח יקר, כשלים מכניים ומגבלות ביולוגיות מצד הנהגים שזקוקים לשינה ואכילה. לפי ההערכות, העלויות האנושיות מהוות שליש מעלויות הפעלה של ציי משאיות.
באוקטובר הוציאה Otto של אובר את משאית אוטונומית לנסיעה מסחרית ראשונה. אמזון מצדה עומלת על שירות שצפוי להיות מושק בשנה הבאה ויבצע אובריזציה למשאיות, בדגש על משאיות אוטונומיות. יתרונן של אלו ברור: הן מסוגלות לנהוג 24 שעות ביממה וחוסכות בעלויות נהג וביטוח.
המשאיות הללו קלות בהרבה לפיתוח ממכוניות מאחר והן לרוב נוהגות במהירויות נמוכות יותר, מבלות את עיקר זמנן בכבישים מהירים ואיכותיים יותר שמאפשרים להן לשמור על מהירות קבועה ומאופיינות בגובה רב שמקנה לחיישנים זוויות מבט רחבות יותר. 2017 צפויה להיות השנה שבה המשאיות האוטונומיות יעלו על הכביש.
הראל עילם
מלחמה גוברת על זכויות השידור בסטרימינג: יותר תוכן ויותר חוזים
אל ההיצע המתרחב של שירותי התוכן בתשלום הצטרפו השנה גם רשתות חברתיות כמו פייסבוק וטוויטר, שלא מסתפקות בתוכן שמעלים אליהן המשתמשים וחותמות על חוזי שידור לתחרויות ספורט ואירועי חדשות. פייסבוק אמנם הרימה את דגל השידורים החיים, אך טוויטר היא זו שעברה השנה מיתוג מחדש לאחר שרכשה זכויות לשידור בסטרימינג של משחקי פוטבול מה־NFL והעבירה גם לייב סטרימינג של סדרת העימותים לקראת הבחירות בארה"ב.
שירותי סטרימינג כמו נטפליקס ואמזון הפכו את 2016 לשנה שבה הופק מספר שיא של תוכניות מתוסרטות — כפול מב־2009 — ובשנה הבאה צפוי מספר תוכניות אלה לזנק ל־500. רשתות חברתיות ופלטרפורמות אחרות שמנסות לדחוף את תחום הווידיאו נלחמות על תשומת ליבם וארנקם של המשתמשים. משיקולי לוקליזציה, עלויות הפקה והיצע, הן מתמקדות דווקא בשידורים חיים של אירועים. אמזון כבר משדרת תחרויות ספורט דיגיטלי ופייסבוק בדרך לשם, וכולן מנסות להשיג חוזי שידור לאירועי ספורט.
מכיוון שכמות התוכן בסופו של דבר מוגבלת, המלחמה על זכויות השידור צפויה רק להחריף ב־2017, בעוד שתוכן נישתי רב ינסה לזלוג למיינסטרים. מי יודע, בסוף אפילו ליגת הכדוריד הישראלית עשויה לחתום על חוזה שידור רווחי באמזון פריים.
הגר רבט
כבר לא צריך לדבר לקיר: הרמקולים החכמים יכבשו את בתי הצרכנים
עד אוקטובר המונח רמקול חכם תיאר מוצר יחיד: אקו של אמזון, שיצא בסוף 2014 וזכה להצלחה צנועה שהוערכה באמצע השנה במכירות של 3 מיליון יחידות. אבל אז השיקה גוגל את Home ובפברואר צפויה מיקרוסופט להצטרף למסיבה עם רמקול חכם משלה שיבוסס על הסייעת החכמה קורטנה. סוני כבר עומלת על מוצר משלה ולפי הדיווחים כך עושה גם אפל, ולא מופרך להניח שמוצרים דומים נמצאים בשלבי פיתוח אצל חברות טכנולוגיה נוספות. כל הפיתוחים האלה מסמנים ש־2017 תהיה השנה שבה הרמקול החכם יהפוך מצעצוע נישתי לקטגוריית מוצרי מיינסטרים.
ברעיון הבסיסי הרמקול החכם הוא רמקול אלחוטי בעל חיבור לאינטרנט, יכולת עיבוד בסיסית ובינה מלאכותית שמאפשרת לו לשלוט ביישומים שונים באמצעות פקודות קוליות. שימושים אלו מבקרה על המוזיקה שמתנגנת בספוטיפיי, דרך קבלת תחזית מזג האוויר ורכישת מוצרים באמזון, עבור בהאזנה לכותרות חדשותיות מההפינגטון והזמנת מונית מאובר, ועד לשליטה על מוצרי בית חכם.
בדומה לסמארטפון, גם כאן קיים אקוסיסטם שכל יצרן צד שלישי יכול להוסיף לו אפליקציות — הפרמטר הראשון שעשוי להפוך את הקטגוריה למהפכה טכנולוגית. המרכיב השני, והמהותי יותר, הוא מידת האפקטיביות של ממשק השיחה הקולי ונכונות המשתמשים להשתמש בו למרות מגבלותיו הנוכחיות. סוגיה זו תקבע אם 2017 תהיה שנת המפנה.
נמרוד צוק
מצעצוע לאמצעי בקרה: הרחפנים יפלשו לאתרי בנייה ואזורי תעשייה
הרחפנים כבר הפכו לצעצוע החביב על כל מי שיש לו כמה מאות דולרים לזרוק על גאדג'ט לא שימושי, אבל ב־2017 הם יהפכו לחלק בלתי נפרד מהנוף השמיימי שלנו ולא רק כצעצועים. דווקא השימוש ברחפנים למשלוחים כפי שבוחנת אמזון בבריטניה הוא אולי התחום הבעייתי ביותר עבורם: הרשויות לא מעונינות לראות אלפי עצמים מעופפים מסתובבים ללא פיקוח מעל ראשי האוכלוסייה.
בינתיים הרחפנים ייכנסו לפעולה בעולם הארגוני, שבו הם יכולים לפתור בעיות נקודתיות כמו פיקוח על התקדמות בנייה או בדיקה של צינורות הולכת נפט וגז. לפי מספר הסטארט־אפים הרב שהוקמו בשנה האחרונה ומבטיחים את הטכנולוגיה המתקדמת ביותר בתחום, סביר ביותר שבתקופה הקרובה הרחפנים יופיעו ביותר ויותר בנייני משרדים, אזורי תעשייה ואתרי בנייה.
השימוש ברחפנים נתקל במגבלות רגולטוריות רבות, אך אלו קיימות בעיקר במדינות מפותחות ובאיזורים עירוניים. סין, הודו, ומדינות רבות במזרח אירופה המתאפיינות ברגולציה מקלה יותר ובתשתיות רעועות משוועות לפתרונות תובלה זולים ויעילים. עבורן הרחפנים עשויים להוות פתרונות נוחים, מה גם כשהן כוללות מצבור של מומחי טכנולוגיה שיוכלו לסייע בפיתוח קווי תעופה לרחפנים.
רפאל קאהאן
המהפכה שהפתיעה ב־2016
השנה שחלפה התבררה כאחת המוצלחות שלנו עם ארבע תחזיות מדויקות, אחת מדויקת חלקית ועוד אחת שלא התממשה. אבל מצד שני, היתה גם מהפכה שלא חזינו.
אחת התחזיות המדויקות היתה זו שהעריכה שמגמת המיזוגים בענף תתגבר. ב־2016 נרשמה האצה משמעותית עם כמה מהעסקאות הגדולות בהיסטוריה: עסקת ורייזון־יאהו (שטרם נסגרה סופית), עסקת סופטבנק־ARM, עסקת מיקרוסופט־לינקדאין, ועסקת AT&T־טיים־וורנר (שטרם הושלמה).
עוד תחזית מדויקת צפתה עלייה משמעותית בשירותי שיתוף נסיעות חכמים. גם התחזיות של התמקדות מוגברת מצד ענקיות הטכנולוגיה במיזמים הדורשים דמי מנוי, וכן שזו תהיה שנתם של סמארטפונים מדרג הביניים, התבררו כמדויקות. תחזית אחת התגשמה באופן חלקי: ש־2016 תהיה שנת המעבדים הסינפטיים, שיאפשרו להביא לשוק מכשירים שמחקים את המוח האנושי. המעבדים אמנם הגיעו, אבל אלה כמעט שלא עושים שימוש מעניין או מחוכם ביכולות. עוד תחזית לא התגשמה: הערכנו שהאינטרנט המהיר יגיע לכל מקום, אבל המיזם של פייסבוק, ששאף לספק אינטרנט לווייני לאזורים מרוחקים באפריקה, עלה בלהבות עם התפוצצות עמוס 6.
ויש גם מהפכה שפספסנו בגדול: הכניסה של מכוניות אוטונומיות לשימוש מסחרי, באדיבות אובר. מה שמעלה את השאלה: אילו עוד הפתעות מצפות לנו ב־2017?
עומר כביר
5 תגובות לכתיבת תגובה