מחשב לכל ילד? שליש מהתלמידים בעמק הסיליקון הומלסים

עוד לא ברחוב, אבל כמעט

שליש מהתלמידים בעמק הסיליקון הם הומלסים.

האגדה שתעשיית ההייטק מטפחת על עצמה היא שהיא קטר שמניע את הכלכלה. איש ההייטק צריך מישהו שיאכיל אותו, מישהו שיטפל לו ברכב, מישהו שיתקן את המזגן שלו, מישהו שינקה את המשרד. אנשי הייטק, כך הטענה, משליכים מספיק פירורים מהשולחן כדי שאחרים יוכלו להתקיים מהם.

במציאות זה לא כל כך עובד. הסיבה לכך פשוטה: הזרקה של מספר גדול של אנשים עם הרבה יותר כסף מאחרים בסביבתם גורמת לאינפלציה מהירה. אנשים שפעם יכלו לשכור דירה מגלים שהם לא יכולים יותר. מקום שאליו נכנסים אנשי הייטק הופך למקום שבו אנשים מן השורה לא יכולים לחיות יותר. האנשים שלכאורה אמורים היו להתקיים מהשירותים שצורכת תעשיית ההייטק לא מסוגלים לעמוד בתחרות. אזורים שאנשי הייטק עוקרים אליהם במספרים גדולים הופכים למדבר אורבני.

צריך לציין שרוב עובדי ההייטק לא נהנים מכך יותר מדי: המשכורות שלהם מעלות את המחירים בסביבה, אבל הם אלה שמשלמים אותם. השכבה שנהנית מצומצמת מאד, שכבת הניהול ואנשי הפיננסים.

כל זה לא עוזר יותר מדי לילדים שצריכים לגור במכוניות וטריילרים כי ההורים שלהם כבר לא יכולים להרשות לעצמם דירה. אולי הגיע הזמן שנחשוב על זה.

התקפה על התשתיות הלאומיות

הכל קשור: שר החוץ הרוסי לברוב הודיע אתמול (ד') שהוא דוחה את בקשת מזכיר המדינה קרי להפוך את הנאום שנשא אמש למסמך מחייב של הקוורטט. ההודעה של לברוב, שבה גינה את ההצעה של קרי כ"פוליטיקה פנימית" אמריקאית, הגיעה פחות או יותר בזמן שבו הפציץ הבית הלבן את הכתבים האמריקאים בהדלפות על כך שהוא עומד להטיל סנקציות על רוסיה.

ממשל אובמה צפוי להכריז על הסנקציות כנגד רוסיה היום (ה') או במהלך סוף השבוע. הסיבה לסנקציות היא ההתערבות הבוטה מאוד של רוסיה בבחירות 2016 בארה"ב. טיבן של הסנקציות עוד לא ידוע, אבל על פי ההדלפות ארה"ב צפויה להטיל סנקציות כלכליות על רוסיה, להגיש כתבי אישום נגד שורה של אישים רוסים, להדליף מידע שיביך פקידים רוסים ואוליגרכים, כמו גם הגבלות על דיפלומטים רוסים בארה"ב.

תגובות חריפות של מדינות על התקפות האקינג אינן דבר חדש. ממשל אובמה עצמו התערב בגלוי בסכסוך בין גוגל לסין בשנת 2010, לאחר שהסתבר שסין ניהלה פריצה ארוכה ועמוקה של ג'ימייל. בסופו של דבר, גוגל יצאה מסין והיא פועלת מהונג קונג, אבל היא זכתה לליווי ארטילרי כבד של מחלקת המדינה. אבל אז, אף שהיתה מעורבות של מדינה, היא התבטאה בגינויים והודעות רשמיות. זה צעד משמעותי מתחת לסנקציות. גינויים והאשמות כלפי רוסיה כבר היו השנה. אובמה התחייב לנקוט צעדי ענישה קודם לעזיבת התפקיד, וכנראה שהם מגיעים.

הנשיא הנכנס טראמפ יתקשה להסיר את הסנקציות הללו: אף שהסמכות החוקית שלו לכך ודאי קיימת, כלל לא בטוח שיש לו את ההון הפוליטי הנדרש. הקריאה לסנקציות מגיעה לא רק מהבית הלבן ומהדמוקרטים, אלא גם מחלקים נרחבים של המפלגה הרפובליקנית. מאבק על הסרות סנקציות בשבועות הראשונים של הממשל שלו צפוי לגרום לו נזק ניכר.

הבעיה, כרגיל, היא ששום דבר אף פעם לא נגמר. סנקציות אמריקאיות על רוסיה עשויות לחרוג מקווים אדומים של הרוסים – ולא ברור מהם הקווים האדומים הללו. זה יכול בקלות להיגרר להסלמה. הרוסים רגילים להפעיל התקפות סייבר בלי לשלם עליהן מחיר (המדינות הבאלטיות, גיאורגיה), כך שזו לא היתה מלחמת הסייבר הראשונה – אבל זו מלחמת הסייבר הראשונה שמתקרבת למלחמה של ממש. נעדכן.

מגפת ההונאה של עמק הסיליקון

תראנוס, חברה שלפני כמה שנים נחשבה לבשורה הבאה והמנכ"לית שלה כיכבה על שערי מגזינים, מתרסקת בהילוך איטי לאחר שהסתבר שכולה היתה בנויה על הונאה. חברה בשם המפטון קריק, שהתיימרה למכור מזון טבעוני, הצליחה לשייך את עצמה לתחום ההייטק אחרי שמשכה שורה של משקיעי הון סיכון נלהבים. אחד מהם היה וינוד חוסלה, שהתעמת עם עיתונאי מטק-קראנץ' כשזה ניסה לומר לו שמשהו מסריח בסיפור. שנה אחר כך התברר שהמפטון קריק ניפחה את המכירות שלה על ידי קניית המוצרים שלה-עצמה חזרה מהקמעונאים. חברת Lending Club עסקה בתרגילי הלוואות בלתי חוקיים. חברת הקסדות Skully, ששתתה את כספי המשקיעים, העבירה אותם ישירות לכיסם של המייסדים ועכשיו היא תחת חקירות ותביעות. וזו רק רשימה חלקית.

הונאות הן חלק מהנוף בכל סביבה עסקית. השאלה היאלמה עמק הסיליקון מושך כל כך הרבה נוכלים. אחת התשובות היא שלעמק הסיליקון יש אתוס של הפרת חוקים: כולם זוכרים בהערצה איך סטיב ג'ובס היה המנכ"ל הכי מאנייק בסביבה, שגם עבר על לא מעט חוקים וקשר כמה וכמה קשרים נגד הציבור. כולם מדברים בעיניים בורקות על אובר, החברה שעוד לא מצאה חוק שהיא עוד לא הפרה.

בדיקה שנעשתה לאחרונה העלתה ששלושה רבעים מ-150 סטארט-אפים מתחילים שנבדקו ניסו לרמות את המשקיעים שלהם בדרך כלשהי: החל מלקיחת יותר קרדיט מהמגיע להם על פרויקטים שבהם היתה להם מעורבות שולית וכלה זיהוי של משתמשים כ"לקוחות" גם כשהם משתמשים אך ורק בגרסת הניסיון. המשקיעים יכולים להאשים בעיקר את עצמם: חלקם מודים שאם המייסד עובד עליהם, זה מוצא חן בעיניהם ואומר שיש לו "רוח יזמית".

וכמובן, העובדה שכל מוצר מתחיל כאוויר. יש לך פרויקט ואתה מאמין בו. כדי שיהיה לו סיכוי אתה צריך כסף. אתה צריך לשכנע אנשים לשים כסף במקום שבו לא בטוח שהם יקבלו החזר. הפיתוי למתוח את האמת גדול. כשהפרויקט מסתבר ככושל, הלחץ לא להיחשף ככישלון גורם לאנשים לעוות את האמת.

במקרה של תראנוס זה נגמר בהתאבדות אחת לפחות. בשאר החברות – טוב, בשביל זה המציאו את האתוס של "הכשל והכשל שוב". אחרי הכל, אתה לא משחק עם הכסף שלך, ואם תכשל תמיד תוכל לקרוא לעצמך יועץ.

קצרצרים

1. איראן חוסמת חלקית את משחק הסלולר הפופולרי Clash of Clans. הסיבות לחסימה משונות משהו: פסיכולוגים, טענה ועדה ממשלתית כלשהי, התריעו בפני הממשלה כי המשחק עשוי לעודד אלימות והתפלגות שבטית. עוד נטען כי המשחק עשוי לפגוע בחיי המשפחה של צעירים שיתמכרו אליו. שחקנים באיראן דיווחו על תקלות בניסיונות להתחבר למשחק, אבל עד כה לא ברור האם החסימה היא אישית – נטען שהממשלה מתכוונת לחסום אנשים ש"משחקים יותר מדי", מבוססת על הגבלת גיל או חסימה אזורית. לאחרונה חסמה המדינה גם את פוקימון גו, בשל פיצ'ר זיהוי המיקום שלו. במקביל, במדינה היהודית היחידה במזרח התיכון מנסה השר לענייני איומים אסטרטגיים לחסום משחק שמתאר את חייה של ילדה פלסטינית ברצועת עזה במהלך מבצע צוק איתן, בטענה שהמשחק לא מאוזן ומצייר את הצבא הישראלי באור שלילי.

 

2. סינגפור, מתכוונת לדרוש בקרוב רישום ביומטרי של כל אזרחי ותושבי האי. היא תתמקד בעיקר באישוניהם של התושבים. רשות ההגירה המקומית טוענת שהסימן המזהה הזה יקל מאד על עבודתה, ויועיל מאד גם לאזרחים עצמם, שיוכלו כעת לעבור בדיקות זיהוי במהירות ובקלות. זה כנראה נכון. מה יקרה כשהרשימה הזו תיפול לידיים הלא נכונות, וזה יקרה? יש לציין שסינגפור כבר דורשת מתושביה להסתובב עם תעודות זהות שמכילות גם את טביעות האצבע שלהם, ושהניסוי הזה לא כל כך הצליח.

3. בידיעה אחרת מסינגפור, בלוגר סינגפורי צעיר בשם איימוס יי (Yee) הגיע לארה"ב ושםביקש מיד מקלט מדיני. הוא נעצר עם הגעתו ועדיין מוחזק על ידי הרשויות עד לשימוע. לפני כשנה, מחה יי על האבל הציבורי הכפוי עם מותו של אר, לי קוואן יו, הדיקטטור בפועל של סינגפור בין 1950 ל-1990, והשווה אותו לישוע הנוצרי, כשהוא טוען ששניהם השתמשו בכריזמה שלהם כדי להוליך שולל את תומכיהם. יי נעצר מיד, הואשם ב"פגיעה בכבוד הנצרות" ונזרק לכלא לחודש. מאוחר יותר השנה, הוא תקף בסרטון וידאו את הנצרות והאסלאם, תוך שהוא מצטט פסוקים לא סימפטיים מהטקסטים של שתי הדתות. הפעם הוא נכלא לשישה שבועות. המקרה של יי, בן 18 בסך הכל, משך את תשומת הלב של הדו"ח המיוחד של האו"ם לענייני חופש ביטוי. כעת הוא ינסה לקבל מקלט מדיני במדינה שהתפרסמה בהגנתה על זכות הביטוי. נראה אם זה יעבוד.

4. בארה"ב הולכת וגוברת הדרישה לנהל חקירה ממלכתית של החבלה הרוסית בבחירות, ועל הקשרים בין רוסיה ובין הנשיא הנבחר טראמפ. הדרישה הזו מגיעה גם מסנאטורים רפובליקניים בכירים, כמו לינדזי גרהאם. בתגובה הודיע טראמפ ש"אני חושב שמחשבים סיבכו את החיים מאוד. אתם יודעים, כל עידן המחשבים מביא לכך שאף אחד לא יודע בדיוק מה קורה. יש לנו מהירות ויש לנו דברים אחרים, אבל אני לא בטוח שיש לנו את סוג הבטיחות שאנחנו צריכים." אם טראמפ היה טורח לזכור את הדברים שלו-עצמו, היה כנראה זוכר שלפני שלושה חודשים בלבד הוא אמר שהגנות הסייבר של ארה"ב פרוצות ומיד לאחר מכן ציין שהבן שלו, בן ה-10, הוא גאון מחשבים. ההצהרה האחרונה של טראמפ נאמרה כשלצידו עומד משום מה רוצח מורשע, אמרגן האגרוף דון קינג.