אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מה נשאר מההבטחות הגדולות של 2016? צילום: בלומברג

מה נשאר מההבטחות הגדולות של 2016?

2017 נפתחת עם שורת רפורמות ותיקוני חוק שנכנסים לתוקף כמו העלאת שכר המינימום והפחתת מסים. המהפכות הגדולות של הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים והעלאת גיל הפרישה עדיין בדיונים. כלכליסט עושה סדר בשינויים שמביאה איתה השנה החדשה ובהשלכות הצפויות על המשק ועל האזרחים

01.01.2017, 06:59 | כתבי כלכליסט

יוצאות לדרך

 

תוכנית חיסכון לכל ילד: 650 אלף תוכניות כבר נפתחו על ידי ההורים

 

החל מינואר 2017 תצא לדרך תוכנית חיסכון לכל ילד. עבור כל אחד מכ־3 מיליון ילדים בגילאי 0-18 בישראל יופקד סכום של 50 שקל לחיסכון אותו יוכל למשוך החל מגיל 18. הסכום יגיע במסגרת החזר קיצוץ של קצבאות הילדים שבוצע בתקופת הממשלה הקודמת וגם יכלול החזר רטרואקטיבי שנה וחצי אחורה של התשלום החודשי. בשבועות האחרונים ניתנה האפשרות לבחור היכן יופקד הכסף: בקופת גמל או בחיסכון בבנק וכ־650 אלף תוכניות כבר נפתחו (200 אלף משפחות ביצעו בחירה אקטיבית). כ־70% מאלו שבחרו העדיפו קופת גמל על פני חיסכון בבנק למרות ריביות אטרקטיביות להן התחייבו הבנקים.

להורים גם ניתנה האפשרות להכפיל את סכום ההפקדה באמצעות לקיחת 50 שקל מקצבת הילדים. כ־80% מהבוחרים, ככל הנראה מהעשירונים הגבוהים במשק בחרו לבצע את ההכפלה. עבור מי שלא יבצע בחירה אקטיבית עד יוני 2017 הכספים יופקדו רטרואקטיבית באופן הבא: עד גיל 15 לקופת גמל שתיבחר באקראי ומגיל 15 ומעלה בבנק. היתרון של התוכנית הוא כמובן עידוד לחיסכון לטווח ארוך לצד הטבות בדמות ניהול החיסכון על חשבון המדינה עד גיל 18 ומענק של 500 שקלים למי שימשוך הסכום בגיל 18 ועוד 500 שקלים למי שימתין עד גיל 21.

צמצום הודעות הריבית: בנק ישראל מצטרף לפד האמריקאי ולגוש היורו

 

בפברואר הקרוב תהיה הפעם האחרונה שבנק ישראל יודיע את הודעת הריבית החודשית שלו. הריבית שתיקבע בפברואר תחול למשך כחודשיים ובפעם הבאה שבנק ישראל יודע על הריבית במשק יהיה זה בחודש אפריל.

הבנק מצטרף בכך לשורה של בנקים אחרים בעולם, כולל הפד האמריקאי, הבנק המרכזי של גוש היורו וזה של בריטניה שהחליטו ששינויי הריבית שלהם יתבצעו 8 פעמים בשנה בלבד. הסיבה המרכזית היא שכך יתאפשר לוועדה המוניטרית של הבנק להכין את עצמה טוב יותר לקראת כל החלטת ריבית. זאת משום שלכלכלנים של חטיבת המחקר של הבנק יהיה יותר זמן לנתח את הנתונים שמגיעים מגופים כמו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כאשר הנתונים עצמם יהיו מעודכנים יותר.

על פניו מדובר בשינוי טכני בלבד, בוודאי כאשר גם כך העלאת ריבית בישראל צפויה רק ברבעון הרביעי של 2017. השאלה היא איך הבנק יגיב במקרה של אירוע פתאומי וקיצוני. אז אולי תידרש הנגידה קרנית פלוג לכנס את הוועדה המוניטרית לדיון שלא מן המניין. מה שבסופו של דבר עשוי אף לעורר יותר פאניקה בשווקים מתגובה חדה של הבנק. מהלך אירועים כזה עשוי לייצר עוד חוסר ודאות שבזמן משבר יכולה רק להזיק.

הורדת מס החברות: מס החברות יורד שוב ויירד גם בשנה הבאה

 

היום יופחת מס החברות מ־25% ל־24% (ועוד שנה בדיוק ייפחת באחוז נוסף). המהלך שסוכם לפני מספר חודשים נועד לעודד את הצמיחה במשק. לצד הפחתת המס נכנסה לתוקף גם הטבה משמעותית יותר שתחול על חברות היי טק מייצאות — מס מופחת על ההכנסות שלהן מקניין רוחני. חברות אלו יזכו להטבות מס חדשות שייאפשרו להן לשלם על הכנסות מקניין רוחני מס חברות של 12% ומס דיבידנד של 4%.

חברות טכנולוגיה ענקיות שהיקף המחזור שלהן גדול מ־10 מיליארד שקל יהנו משיעור מס של 6% בלבד. חברות אלו גם יוכלו לקבל התחייבות ממשרד האוצר והכלכלה לשיעורי המס הללו ל־10 שנים אם יעמדו בתנאים מסוימים. במקביל ברגע האחרון לפני אישור התקציב הוחלט להגדיל גם את הטבות המס הניתנות היום לחברות בפריפריה מתוקף החוק לעידוד השקעות הון (חברות שמייצאות מעל 25% מהפעילות שלהן) ממס חברות של 9% למס של 7.5%.

הורדת מס הכנסה: גם השכירים בעלי השכר הממוצע מקבלים מתנה

החל מהיום כל אחד מאיתנו ישלם קצת פחות מס הכנסה (וחלקנו גם קצת יותר). כך למשל מי שמרוויח 15 אלף שקל בחודש ישלם 140 שקל פחות בחודש, ומי שמקבל 25 אלף שקל ישלם 92 שקל פחות. לעומת זאת מי שמרוויח 50 אלף שקל ישלם עוד 126 שקל בחודש ומי שמרוויח 80 אלף שקל ישלם עוד 260 שקל בחודש. ההחלטה על הפחתת מס ההכנסה הגיעה יחד עם ההחלטה להפחית את מס החברות וקצת לפני ההחלטה על הרחבת הטבות המס לחברות במטרה לעודד את הצמיחה. זו אולי הדרך להמתיק את הגלולה לאחר שניתנו כל כך הרבה הטבות לצד החזק של המשק. ההחלטה על הפחתת המס הייתה בניגוד לעמדת בנק ישראל שסבר כי בעת הזו, שהמשק במצב טוב יחסית, דווקא צריך להעלות את המס, ככרית ביטחון לימים קשים ולהגדלת ההוצאה הציבורית.

העלאת שכר המינימום: 5,000 שקל ברוטו לחודש או 26.8 שקל לשעה

 

החל מהיום שכר המינימום במשק יעמוד על 5,000 שקל ברוטו בחודש למשרה מלאה או 26.8 שקל לשעה. בחצי השנה האחרונה שכר המינימום עמד על 4,650 שקל ברוטו לחודש או 25 שקל לשעה. העלאה זו, כמו קודמותיה, היא חלק ממתווה העלאת שכר המינימום שסוכם ב-2015 בין ההסתדרות וארגוני המעסיקים, כתוצאה מלחץ של פעילים חברתיים וחברי כנסת. הפעימה האחרונה תהיה ב-1 לדצמבר הקרוב, אז שכר המינימום יעלה ל־5,300 שקל או 28.5 שקל לשעה. חברי הכנסת בזמנו דרשו שכר מינימום של 30 שקל לשעה, או כ־5,600 שקל בחודש, אך כרגע מהלך כזה לא נראה שיתממש.

מטרת המהלך היא לצמצם את אי־השוויון הכלכלי.

פנסיה לעצמאים: ישלמו לעצמם דמי אבטלה במקרה שהעסק ייסגר

 

החל מהיום יחוייבו עצמאים לחסוך עבור הפנסיה של עצמם ובמקביל יוכלו להשתמש בשליש מהסכום בתקופות של אבטלה. המחלוקת המרכזית על הפנסיה לעצמאים שאושרה בתקציב הנוכחי ונכנסת כעת לתוקף היא האם ניתן לקרוא לאפשרות למשוך שליש מהחיסכון במקרה שהעסק נסגר כדמי אבטלה או לא. כחלון התעקש להשאיר את המונח אבטלה מאחר וזה הובטח עוד בבחירות, וזאת למרות שדמי אבטלה לשכירים משולמים באופן רגיל מביטוח לאומי.

המהלך המשמעותי כאן הוא הפחתת דמי ביטוח לאומי לעצמאים בעלי ההכנסות הנמוכות והעלאת דמי ביטוח לאומי לעצמאים בעלי ההכנסות הגבוהות, לצד חיוב הפרשה לפנסיה והגדלה קטנה של הטבות המס לחיסכון הפנסיוני. זאת למרות התנגדות עזה שהביעו ארגוני עצמאים שונים לחיוב החסכון הפנסיוני.

יום חופש נוסף בשנה: עדכון חוק החופשה השנתית הראשון מ־1951

 

החל מהיום יתווסף יום חופש נוסף לכמיליון וחצי עובדים במשק. מספר ימי החופש המינימליים יעמוד על 12 ימים בשנה. החוק שיזמה ח"כ רחל עזריה (כולנו), התבצע בשתי פעימות כאשר יום נוסף כבר התווסף בחודש יולי וכעת יתווסף יום נוסף.

זהו התיקון הראשון להגדלת ימי החופשה שאושר מאז נחקק "חוק חופשה שנתית" בשנת 1951, שקובע שלעובד מגיע שבועיים חופש בשנה עד לשנה החמישית במקום העבודה. לאחר השנה החמישית עולה מספר ימי החופשה באופן הדרגתי עד שמגיע ל־28 ימים לאחר 14 שנה. מכאן שעובדים וותיקים במקום עבודתם לא יושפעו מעדכון החוק.

עוד יום חופש, צילום: shutterstock עוד יום חופש | צילום: shutterstock עוד יום חופש, צילום: shutterstock

הצורך בחוק עלה מהמציאות החדשה בשוק התעסוקה, בה עובדים רבים מחליפים מקום עבודה מידי 4-3 שנים, ומכאן שמספר ימי החופשה השתיים שלהם נשאר במינימום הקודם — 10 ימים למשך שנים רבות.

בשאר מדינות ה־OECD עודכנו מספר המינימום של ימי החופשה לשלושה וארבעה שבועות, בהתאם לשינויים בשוק התעסוקה, וכעת עודכן מספר ימי החופש גם בישראל.

 

תחרותיות בבנקים: הפועלים ולאומי יפרדו מחברות כרטיסי האשראי

 

הצעת החוק להגברת התחרותיות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל צפויה להיות מובאת לאישור בקריאות שניה ושלישית בכנסת במהלך השבוע השני של חודש ינואר, אך זהו לא מועד סופי. הצעת החוק, שמבוססת על הדו"ח המסכם של ועדת שטרום, כוללת בתוכה מספר צעדים שמטרתם להפחית את הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל, להתיר חסמי כניסה ולאפשר ביתר קלות כניסתם של שחקנים חדשים למערכת.

ההמלצה המרכזית של הרפורמה היא הפרדתן של חברות כרטיסי האשראי ישראכרט ולאומי קארד מהבנקים השולטים בהן, בנק הפועלים ובנק לאומי בהתאמה. בתוך 3-4 שנים יאלצו הבנקים למכור את אחזקותיהם בשתי החברות.

עדיין בדיונים

העלאת גיל הפרישה לנשים: כרוניקה של עוד דחייה ידועה מראש

 

השנה אמורה להיות שנה מכרעת בנוגע לגיל פרישה לנשים - אחרי שהממשלות בשנים האחרונות פחדו להתמודד עם המציאות שטפחה על פניהן, השנה תדרש הממשלה להכריע בנושא.

למעשה ההחלטה להעלות את גיל הפרישה לנשים הייתה אמורה להתקבל כבר בתקופת כהונתו של יובל שטייניץ כשר אוצר, אולם ברגע האחרון ירדה ההצעה מהפרק לאחר שבכירים בקואליציה התנגדו לה. כתוצאה מכך הוחלט כי אם לא תתקבל החלטה אחרת יעלה גיל הפרישה לנשים ב־2017 מ־62 ל־64 אוטומטית במספר פעימות. שר האוצר משה כחלון הקים צוות שיבחן את הנושא והיה אמור להעביר את עמדתו לוועדת הכספים שתכריע בנושא עד אתמול למעשה.

זהבה גלאון , צילום: יריב כץ זהבה גלאון | צילום: יריב כץ זהבה גלאון , צילום: יריב כץ

אולם כחלון לא הגיש לוועדת הכספים כל המלצות (למרות שהוועדה עצמה המליצה על העלאת גיל הפרישה ל־64) מאחר ולטענתו רצה להשיג הסכמה רחבה גם עם סיעות האופוזיציה. עקב כך ועדת הכספים החליטה במהלך הדיונים על אישור התקציב לדחות את ההחלטה במספר חודשים כך שכחלון יידרש להגיש את עמדתו עד סוף אפריל הקרוב. הוועדה תצטרך להכריע בנושא עד סוף יולי.

עמדת האוצר בוועדה הייתה להעלות את גיל הפרישה של נשים לגיל הפרישה של גברים (67) או לפחות 65, בעוד נציגים שנבחרו על דעתן של חברות האופוזיציה, חה"כ זהבה גלאון ושלי יחימוביץ הסכימו להעלאה לגיל 64 בלבד. למרות המלצות הוועדה, הנושא לא זכה לתמיכה פוליטית בטענה שהמהלכים שנועדו לסייע לנשים שייפגעו מהעלאת גיל הפרישה (אלו הצפויות לא לעבוד בתקופה זו ומנגד לא לקבל קצבת פנסיה או קצבת זקנה) לא מספיקים.

חוק מוסר התשלומים: המדינה ומוסדותיה יחויבו לשלם לספקים בתוך 45 יום

 

חוק מוסר תשלומים יחייב את המדינה והתאגידים שלה לשלם לספקים תוך 45 יום ממועד קבלת החשבונית. החוק בא להתמודד עם מוסר התשלומים הבעייתי של מוסדות המדינה שיוצר לספקים רבים קשיים גדולים בתזרים המזומנים. משרד האוצר התנגד במשך 7 שנים ליוזמה של ח"כ שלי יחימוביץ' מהמחנה הציוני לחייב את המדינה לשלם תוך זמן סביר. אלא שבעקבות מינוי משה כחלון לשר האוצר, המשרד שינה את עמדתו והוא תומך עכשיו ביוזמה.

החוק אושר בכנסת בקריאה ראשונה כבר בפברואר, אבל הדיונים בו מתארכים. הבעיה העיקרית שיוצרת הצעת החוק כרגע היא ההחרגות הרבות. הרשויות המקומיות, מוסדות ההשכלה הגבוהה ומשרד הבריאות יזכו להסדרים ייחודיים שיאפשרו להם להמשיך לשלם באיחור גדול מאוד. כן יוחרגו עבודות הנדסה מה שגורם לכך שעל פי ההצעה הנוכחית, קבלנים יקבלו תשלומים מהמדינה ומוסדותיה רק 85 יום לאחר הגשת החשבונית.

הרפורמה בשידורי הספורט: חלוקים על מנגנון קביעת המחיר של ערוצי הספורט

 

משמעותה של הרפורמה בשידורי הספורט היא לחייב את ערוצי הספורט למכור את שידוריהם לכל פלטפורמות של הטלביזיה הרב־ערוצית. היא נועדה להוריד את מחירי שידורי הספורט. זאת, לאחר שבאוצר הגיעו למסקנה שהקושי של פלטפורמות חדשות דוגמת סלקום לחדור לשוק נובע בין היתר מכך שאינן מצליחות לצרף את כל ערוצי הספורט החשובים ולייצר חבילת ספורט איכותית.

המחלוקת העיקרית שמקשה על העברת החוק היא מנגנון קביעת המחיר. לפני שלושה שבועות החליט יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת ח"כ איתן כבל מהמחנה הציוני לפצל את הרפורמה בשידורי הספורט מחוק ההסדרים זמן קצר לפני אישור התקציב. כבל עשה זאת בתגובה ללחצים הכבדים שהפעילו הלוביסטים של הצדדים, ערוצי הספורט והפלטפורמות הרב ערוציות. הוא התחייב עם זאת שיחדש את הדיונים בחוק בינואר 2017.

סוף שבוע ארוך: קיצור שבוע העבודה ל־40 שעות עבודה

 

הצעת החוק לסוף שבוע ארוך מדברת על כשישה סופי שבוע בשנה בהם המשק יעבור למתכונת של סוף שבוע ארוך, מיום חמישי עד יום שני. את ששת החודשים עליהם יוחל ההסדר המוצע יקבע שר הכלכלה בהתייעצות עם שר האוצר. ההצעה היא חלק ממהלך לקיצור שבוע העבודה מכ־43 שעות שבועיות לכ־40 שעות, מהלך שהצהיר יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, שיפעל לקדם במהלך 2017. החוק עבר בקריאה טרומית והועבר לוועדת העבודה והרווחה. הכוונה היא כי ההצעה תקודם לאישור במהלך השנה.

אבי ניסנקורן, צילום: יובל חן אבי ניסנקורן | צילום: יובל חן אבי ניסנקורן, צילום: יובל חן

 

לדברי יוזם הצעת החוק ח"כ אלי כהן, מספר שעות העבודה בישראל הוא מהגבוה במדינות ה־OECD ומספר ימי החופשה נמוך מהמקובל באותן מדינות.

 

כתבו: רחלי בינדמן, מיקי פלד, עמרי מילמן, שחר אילן, אסנת ניר, רעות שפיגלמן ואלי שמעוני

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות