אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
השנה שבה תעשיית התרופות הפילה את תל אביב צילום: צביקה טישלר

השנה שבה תעשיית התרופות הפילה את תל אביב

2016 היתה מלאת תהפוכות: דווקא "מניית העם" היתה הגרועה ביותר בת"א וגרמה למדדים לפגר אחרי מקביליהם בחו"ל, שסיימו שנת שיא; תשואות האג"ח ומחירי הנפט שינו כיוון; הסינים לא נעצרו למרות הנפילה בשנגחאי - והוציאו 225 מיליארד דולר על רכישת חברות בחו"ל

01.01.2017, 07:38 | כתבי כלכליסט
המדדים בתל אביב: מדד יתר־50 ואורמת הובילו

זו לא הייתה השנה של תל אביב. מדד ת"א־25 ומדד ת"א־100 חתמו את השנה בירידות של 3.8% ו־2.5% בהתאמה. זאת לאחר שסיימו את 2015 בתשואה חיובית של 4.3% ו־2%. מדדים אחרים דווקא רשמו שנה מוצלחת, בחלק מהמקרים עם תשואות דו־ספרתיות.

קראו עוד בכלכליסט

כך, מדד ת"א־טכנולוגיה סיכם את השנה בעלייה של 23.7%, בהמשך לעלייה של 8% אשתקד. בבורסה מייחסים זאת לחברות הדואליות, המשמעותיות במדד, שנסחרות בנאסד"ק ונהנו מעליות מחירים.

מדד ת"א־נפט וגז, שכולל את שותפויות ומפיקות הגז, סיכם את השנה בעלייה של 18.30% לאחר שנתיים של תשואות שליליות - ירידה של 5% ב־2015 ושל 20% ב־2014. העלייה כרוכה בהתאוששות מחירי הנפט לאחר שהגיעו לשפל של כ־30 דולר לחבית. גם אי־הוודאות בקשר למתווה הגז התבהרה השנה והשותפויות חתמו על חוזים.

בלט מכולם מדד ת"א־יתר 50, שננעל בעלייה של 24.45%. המדד מציג זו השנה השנייה עליות מרשימות, לאחר שנעל את 2015 בתשואה של 21.20%. אחת הסיבות לזינוק נעוצה בעובדה שחלק מהחברות בו ייכנסו למדד ת"א־90 ברפורמה בפברואר.

יצחק אנג יצחק אנג'ל מנכ"ל אורמת | צילום: יוסי מסה יצחק אנג

 

אורמת הובילה את העליות במדד ת"א 25 עם תשואה של 47%. סודהסטרים חוגגת שנה לרישום הכפול עם זינוק של 130% במניה ב־2016. חברות התרופות בלטו לרעה: פריגו ירדה ב־43.2% ואף זכתה לכבוד מפוקפק - להיות אחת מחמש המניות הגרועות של S&P 500. "מניית העם" טבע גררה את המדדים לירידות, לאחר שהתרסקה ב־44.1%.

 

הבורסה לני"ע: פחות חברות ומחזורים קטנים

האתגרים הצפויים להנהלת הבורסה לני"ע הועצמו השנה, כשמחזור המסחר היומי חזר לרדת ומאזן החברות הנסחרות היה שלילי. הבורסה צפויה לפתוח הבוקר את 2017 תחת מנכ"ל חדש, איתי בן זאב, אחרי שנה של מאבקים בצמרת לגבי חלוקת הסמכויות וצמצום משרת היו"ר. ברקע יימשכו המאמצים לקידום הצעת החוק להפרטת הבורסה ולשינוי מבנה הבעלות בה, וגם כניסתה הצפויה של רפורמת המדדים מטילה את כובד משקלה.

 

מספר החברות הנסחרות בבורסה הצטמצם השנה ל־452 חברות, לעומת 461 חברות בסיכום 2015. בשנה החולפת נמחקו מהמסחר 17 חברות, רובן לאחר תהליך מיזוג או הצעת רכש. עם הבולטות נמנות איזיצ'יפ, אסם, כתר ואקסלנס. מנגד הצטרפו שמונה חברות (שלוש בהנפקה ראשונית, שלוש ברישום כפול ושתיים נוספות נוצרו מפיצול חברות). כך, בסיכום כולל, תשע חברות נגרעו במהלך השנה, וזאת בהשוואה ל־12 חברות ב־2015 ולא פחות מ־35 חברות במהלך 2014.

איתות שלילי נוסף התקבל מכיוון מחזורי המסחר בבורסה. מחצית ממחזור המסחר, בדומה לשנה החולפת, התרכזה בחברות הנסחרות במדד ת"א־25, וקרוב לשליש ממנו (27%) מיוחס למסחר המתבצע בתעודות סל.

מחזור המסחר היומי הממוצע הסתכם השנה ב־1.26 מיליארד שקל, ירידה של 13% בהשוואה למחזור הממוצע בשנת 2015 — 1.45 מיליארד שקל. כך נקטעה מגמה של עלייה במחזור היומי הממוצע בשלוש השנים האחרונות, לאחר שזה הגיע לרמות שפל בשנת 2012 עם קצת יותר ממיליארד שקל בלבד.

 

ענף הביטוח: שנה של רפורמות ותהפוכות

חברות הביטוח עברו שנה מטלטלת. במחצית הראשונה של 2016 מניות החברות ירדו בחדות, ובמחצית השנייה התמונה התהפכה, אך בפערים עצומים בין החברות: הפניקס והראל נסקו בשיעורים דו־ספרתיים, בעוד מנורה מבטחים וכלל עלו רק בכמה אחוזים.

 

הסיבה העיקרית לתנודתיות היא הריבית. במחצית הראשונה תשואות האג"ח ירדו וחייבו את חברות הביטוח לרתק יותר הון על חשבון שורת הרווח. כשהתהפכה המגמה הן יכלו לשחרר רווחים שנקברו בעתודות ההון. כך, מניית מגדל איבדה כ־30% במחצית הראשונה אך סיכמה את 2016 עם עלייה של 11%. כלל איבדה כ־20% וחתמה את 2016 עם עלייה של 3%.

אייל לפידות, צילום: אוראל כהן אייל לפידות | צילום: אוראל כהן אייל לפידות, צילום: אוראל כהן

הרגולציה נותנת אותותיה בענף: השנה נכנסה לתוקף רפורמה מרחיקת לכת בפוליסות ביטוחי הבריאות האחידות, שחתכו את מחירי הפוליסות החדשות בעד 30%. בשוק הפנסיה יצאה לדרך רפורמת פנסיית ברירת המחדל, שכבר שחקה את המחירים בענף ומאיימת בעיקר על מנורה מבטחים, המחזיקה בקרן הפנסיה הגדולה בישראל.

בענף ביטוחי הרכב נכנסו תקנות וינוגרד, שצפויות להעלות את הפיצויים המשולמים למבוטחים בביטוחי רכב חובה וכך לחייב את החברות לריתוקי הון משמעותיים. גם רפורמה להוזלת ביטוחי החובה לרכב בדרך, והשפעותיה יתבטאו ב־2017.

2016 הפתיעה לטובה בשוק המניות, וחברות הביטוח סיימו אותה עם תשואות של 3%–4% על תיק הנוסטרו והעמיתים. הפניקס בלטה עם תשואות גבוהות משמעותית ביחס לענף, וכך גם הראל. מנגד מגדל, ובמיוחד כלל, הציגו חולשה בתחום ההשקעות.

מניות הבנקים: השאירו אבק למדדים המובילים

אם 2016 היתה מאכזבת למשקיעים שבחרו לעקוב אחרי המדדים הבולטים בבורסה של תל אביב, הרי שלמניות הבנקים לא היה חלק בזה. מדד ת"א־בנקים רשם תשואה שנתית של 18.9%, הגבוהה ביותר מ־2013. הוביל את העליות בנק אגוד עם תשואה של 39.5%, אחריו הבינלאומי עם תשואה של 27.8% ומזרחי טפחות עם עלייה של 23.3%. מניות שני הבנקים הגדולים, לאומי והפועלים, פיגרו במעט אחרי מדד הייחוס עם 17.5% ו־16.8% בהתאמה. דיסקונט (13.4%) ובנק ירושלים (11.6%) סוגרים את הרשימה.

את עיקר הזינוק — 12.86% — רשם מדד הבנקים ברבעון הרביעי בעקבות בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב שהביאה לעלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב ובישראל. וכשהמרווח עולה, הוא דוחף כלפי מעלה את מחירי המניות. בנוסף, במחצית השנייה של השנה רוב הבנקים הציגו עמידה ביעדי הלימות ההון שלהם — מה שמצביע על חזרה לצמיחה. גם החלטתה של המפקחת על הבנקים לאשר לבנק הפועלים באוקטובר להגדיל את שיעור חלוקת הדיבידנד שלו (מ־20% ל־30%) תדלקה את העליות. הפועלים לא מסתפק בהעלאה זו ומתכוון לבקש הגדלה נוספת של שיעור חלוקת הדיבידנד במהלך 2017. גם מזרחי טפחות, שיגדיל כבר בתחילת 2017 את שיעור חלוקת הדיבידנד מ־15% ל־30%, מכוון להגדלה נוספת של שיעור החלוקה החל מ־2018. דיסקונט ולאומי עוד לא שבו לחלק דיבידנדים, אולם לפי הערכות גם אצלם המצב ישתנה בשנתיים הקרובות והדבר יכול לתמוך חיובית גם במניות אלו.

האג"ח הממשלתיות: הברקזיט לקח, טראמפ נתן

תשואות האג"ח האמריקאיות ל־10 שנים עמדו על 2.5% כש־2016 החלה ועלו קצת בסיומה, וגם תשואת האג"ח הישראלית שחר התנהגה בדומה להן. אלא שהשינוי הקל בין תחילת השנה לסופה אינו מסגיר את השיאים השליליים שנרשמו בתווך. זו היתה שנה שבה הלא נודע הוביל את המשקיעים למפלט הבטוח ביותר מפני זעזועים - האג"ח. החששות מההאטה בסין ומנפילה של דויטשה בנק הטעו את המשקיעים לחשוב שהפדרל ריזרב לא יעלה את הריבית בקרוב - והם הפנו כספים לאג"ח ארוכות טווח.

השפל נרשם סביב משאל העם על יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי, הברקזיט. תשואות האג"ח הממשלתיות בעולם צנחו בשל אפקט הפחד, שהידרדר לתופעה חסרת תקדים: המשקיעים הסכימו לקבל תשואה שלילית - ולשלם עבור השקעתם. כך, בשלהי יוני, לראשונה בהיסטוריה, צנחה התשואה על אג"ח גרמניה ל־10 שנים אל מתחת ל־0%. גם אלה של שוויץ ויפן הניבו תשואה שלילית.

 , צילום: אי פי איי צילום: אי פי איי  , צילום: אי פי איי

 

בקיץ המשיכו תשואות האג"ח הממשלתיות לצלול. אג"ח ל־10 שנים של ארה"ב נסחרו בתשואת שפל של 1.36%. אולם, הרוחות שינו כיוון עם הבחירות לנשיאות ארה"ב ב־8 בנובמבר. בנאום הניצחון התמקד דונלד טראמפ בשיפור התשתיות ובקיצוץ מסים - תהליכים שעשויים להוביל לאינפלציה - ושיגר את התשואות לעלייה. בו ביום הנאום התשואה על אג"ח ארה"ב קפצה והיא המשיכה בכך עד סוף השנה. התשואה כמעט הוכפלה בחודשים ספורים, ומרבית העולם המערבי נסחף אחריה. 

 

בורסות חו"ל: הכלכלנים צדקו כמו שעון מקולקל

בעוד מדד ת"א־25 סוגר שנה שלילית ראשונה אחרי ארבע שנים של עליות, מדד דאו ג'ונס התחזק ב־13.4% בשנתו הטובה ביותר זה שלוש שנים, מדד S&P 500 עלה ב־9.6% ומדד נאסד"ק רשם עלייה שנתית של 7.5%. מדד דאו ג'ונס כמעט ורשם היסטוריה ועבר את רף 20 אלף הנקודות, אך בסופו של דבר לא הצליח לשבור את תקרת הזכוכית וסגר את השנה על 19,763 נקודות "בלבד".

 

הקטרים שמשכו את העליות בארה"ב במהלך 2016 היו סקטור האנרגיה שטיפס ב־23.7% וענף הפיננסים שהתחזק ב־20.1%. גם באירופה נרשמה מגמה חיובית בהובלת בורסת לונדון שזינקה ב־19% עם ההחלטה על הברקזיט וסיימה את 2016 עם עלייה של 14%. בורסת פרנקפורט התחזקה ב־7% והבורסה בפריז הוסיפה 5% בשנה החולפת.

ההאטה בצמיחה שנרשמה בסין נתנה את אותותיה גם במדד שנגחאי קומפוזיט שאיבד 12% משוויו במהלך השנה. מנגד, לפי חברת המחקר דיאלוג'יק, גופים סיניים רכשו חברות בחו"ל בסכום חסר תקדים של 225 מיליארד דולר.

וול סטריט, צילום: איי אף פי וול סטריט | צילום: איי אף פי וול סטריט, צילום: איי אף פי

 

מי שיכולים היו לחייך לראשונה מאז שנת 2000, אז החלו בסוכנות הידיעות בלומברג לערוך משאל תחזיות שנתיות, היו מנהלי ההשקעות האמריקאים. השנה צדקו האסטרטגים האמריקאים כשהעריכו שמדד S&P 500 יעלה ב־9.5% במהלך השנה שחלפה והוא אכן זינק ב־9.6%. אך מצד שני, אותם כלכלנים חזו עד היום, מדי שנה, עלייה של 9.3% במדד, וכך שמידת הדיוק שלהם מזכירה שעון מקולקל שמראה את השעה הנכונה פעמיים ביממה.

 

הנפקות אג"ח: אורבנקורפ היתה רק תאונה בדרך

ב־2016 כמעט ולא היו הנפקות הון ראשוניות בתל אביב. רק וונטייז, מגוריט ואוברסיז ביצעו מהלך כזה, וגייסו יחד 259 מיליון שקל בלבד. זהו שיפור קל לעומת 2015, שבה גייסו רק אורון וויתניה 150 מיליון שקל.

 

מנגד, בגזרת האג"ח קנתה לעצמה הבורסה שם עולמי. ב־2016 גויסו בה אג"ח ב־64 מיליארד שקל - עלייה של 15% לעומת 2015 ושיא מאז משבר הנדל"ן של 2007. החיבה הישראלית לנדל"ן, הריבית הנמוכה וכמות הכסף האדירה ששוכבת אצל גופי הפנסיה שלנו משכו חברות נדל"ן מארה"ב ומקנדה. עד כה גייסו בישראל 18 חברות כאלה 13 מיליארד שקל. השנה נכנס לרכבת מארה"ב מקל בגלגלים, כשאורבנקורפ הקנדית קרסה והשאירה למשקיעים הישראלים חובות של 180 מיליון שקל. בסך הכל גייסו ב־2016 ארבע חברות נדל"ן אמריקאיות - KBS, דלשה, נמקו וקורנרסטון - אג"ח ב־2.1 מיליארד שקל. זאת לעומת שמונה חברות שגייסו ב־2015 3.5 מיליארד שקל.

לאחר פגרה הנפיקו בסוף השנה שתי חברות וזכו לביקושים גבוהים: נמקו של יגאל נמדר גייסה 450 מיליון שקל וקורנסטון של ג'ורג' לופז ולני וולף - 275 מיליון שקל.

שלוש חברות תכננו הנפקה ונסוגו: לסיכו, שבעלי המניות שלה חששו מעודף רגולציה; שלנו, חברת האפליקציות של עודד קובו, ספגה ביקורת קשה לגבי הערכות שווי מנופחות לאפליקציות שלה; וחברת הנדל"ן האמריקאית TCI, שתכננה להנפיק אג"ח אך נאבקה במידע בעייתי בנוגע למייסד שלה.

רשות ני"ע מקדמת תוכנית להקלות ברגולציה. השאלה היא אם זה יעזור להחזיר את בורסת ת"א לימי הזוהר. 

 

סחורות ומטבעות: הקור הצפוי הביא הגז לנקודת רתיחה

הסחורות והמטבעות היוו השנה תפקיד מרכזי והשפיעו באופן חד על הכלכלה העולמית. הבולטת ביותר היא כמובן הליש"ט שבעקבות ההחלטה של בריטניה לעזוב את האיחוד האירופי צנחה ב־17% אל מול הדולר למחיר של 1.24 דולר לליש"ט. היורו איבד השנה 3% אל מול הדולר ונסחר תמורת 1.05 דולר והשיל גם 4.8% מערכו אל מול השקל למחיר של 4.04 שקלים. הדולר איבד 1.5% מערכו השנה מול השקל — ושערו היציג עומד על 3.845 שקלים.

 

לראשונה מאז 2010 היתה למשקיעים במדד הסחורות של בלומברג עדנה, כשהמדד רשם עלייה ראשונה זה שש שנים. הסחורה שרשמה את התשואה הגבוהה ביותר היתה החוזים על הגז שקפצו ב־59%, העלייה החדה ביותר מאז 2005, שהושפעה מהערכות החזאים כי החורף של 2017 יהיה קר מאוד.

הנפט הגיע השנה למחיר של 53.72 דולר לחבית בבורסת הסחורות של ניו יורק, ובסיכום של שנת 2016 כולה עלה הנפט בשיעור של 45%, כאשר רק במהלך דצמבר רשם הזהב השחור עלייה של 8.5% על רקע החלטת מדינות אופ"ק על קיצוץ בתפוקה. נראה כי זו תהיה גם המגמה הכללית לקראת 2017, שכן מדובר בעלייה השנתית הראשונה של הנפט מאז 2013, העלייה החדה ביותר זה שבע שנים.

הזהב, שמהווה מקום מפלט למשקיעים בתקופות של חוסר ודאות, טיפס ב־9% במהלך השנה שחלפה ומחיר אונקיה הגיע ל־1,152 דולר בבורסת הסחורות של ניו יורק. 

 

כתבו: אלי שמעוני, רחלי בינדמן, אורן פרוינד, דרור רייך, רעות שפיגלמן וניר טל

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות