האלבום החדש של שם טוב לוי: טוב שיש שם טוב

שם טוב לוי הוא מהאמנים שיש להם חתימה מוזיקלית ייחודית. לא משנה איזה טקסט ייפול לידיו, המנגינה, הצליל והמהלכים המלודיים השם־טוב־לויים יעידו בקלות מי המבצע. כך זה גם באלבומו החדש "שם יש" עם אנסמבל שם טוב לוי.

רק שטקסטואלית האלבום מביא איתו רוח אחרת, ערבוב פיקח של דתי וחילוני, כתבי קודש ומשוררים, הגות ואגביות, תרגום ומקור, טקסטים מזרחיים של רבי ישראל נג'ארה וסמי שלום שטרית לצד משוררים אשכנזים כמו חיים נחמן ביאליק עם המטען התרבותי וההיסטורי, יונה וולך עם השיגעון, המשורר הפורטוגלי פרננדו פסואה והרב דוד מנחם. הכל יחד.

זה כבר האלבום השלישי של האנסמבל, אבל קצת קשה לספור איזה אלבום זה של לוי. מאחוריו אלבומי סולו נחשבים, אלבומים משותפים רבים, בין היתר עם אריק איינשטיין ושלמה גרוניך, אינספור פסקולים לסרטים ולתיאטרון ושלושה אלבומי מופת כחבר בלהקות ששת, קצת אחרת וצליל מכוון, לכל להקה אלבום אחד בלבד.

כבר בשיר הראשון, שיר הנושא "שם יש", אנחנו נזרקים לשם טוב לוי של הסבנטיז, עם החליל היפה שמחזיק אותו לכל אורכו. השיר מדבר על כל מה שיש שם, במקום שככל הנראה לעולם לא נבקר בו, דברים יפים וקסומים ומפחידים. הטקסט של יונה וולך פשוט חיכה ללחן של לוי ומתאים לו כמו כפפה ליד. כל אחת מחמש הדקות בו שווה זהב, והוא ללא ספק הטוב באלבום.

שם טוב לוי (במרכז) והאנסמבל | צילום: אסנת רום

הנקודה החלשה מגיעה בשיר הרביעי, שבו לוי מדקלם טקסט עם כמה הבזקי גיטרה ברקע — מה שמזכיר מאוד את גבריאל בלחסן ז"ל (תודו שלא ציפיתם) - ושר את הפזמונים. קטונתי מלקרוא לשיר של לוי מעצבן, אבל הוא לא זורם עם העושר המוזיקלי והדמיון של השירים שלפניו. "אור הירח" הוא שיר כיפי שמזכיר את התקופה של לוי

עם אריק איינשטיין: קצת סגנון ספרדי, סולו גיטרה קלאסית ואחריו סולו חשמלית, ברקע אקוסטיות שנותנות קצב. כיף. "מאחורי השער" שהלחין למילותיו של ביאליק אטי ומסתורי. שני קטעים אינסטרומנטליים הם "dio disho" הנפלא שבו קולות רקע נהדרים ו"אינטרמצו" שזורק את המאזין למחוזות ג'תרו טאל פינת ששת עם לחן שמרפרר מעט ל"לילות הסתיו" ששרה יהודית רביץ. רצף שירים "ארצישראליים" קלאסיים יותר על הפסנתר סוגר את האלבום. החלילים נעלמו, הלחנים המורכבים והחכמים נשארו.

האלבום הזה הוא בעיקר תזכורת לאחד מהמלחינים הפוריים שלנו, שלא מפחד ממוזיקה מורכבת, ולחשיבותו בנוף המוזיקה הישראלית. ביצועיו לא פחות ממושלמים וכל האנסמבל יושב מהודק ומקצועי. בכל זאת, 12 שנה הם יחד. ערבוב נהדר של פסיכדליה מהסיקסטיז עם הישראלינה החמה. גם אם שם האלבום מדבר על העבר השני, המקום החלומי והבלתי מושג, טוב שכאן קרוב יש לנו שם טוב לוי.