מורשת מייקל: איך הגיעו העגילים לאוזני הגברים?

ב־1860 יצא עוד אחד ממדריכי הנימוסים וההליכות שכתבה ססיל ב. הארטלי (שם העט של פלורנס הארטלי) והפעם הוא יועד לגברים בלבד. במדריך הג’נטלמנים הזה ציינה הארטלי, בין השאר, כי אל לגברים לענוד תכשיטים רק לשם קישוט, כי לתכשיט אותו בוחר גבר לענוד חייב להיות שימוש. מה היתה הארטלי אומרת, אם כך, על העגילים שעיטרו את תנוכי אוזניו של זמר הפופ ג’ורג’ מייקל שהלך לעולמו לפני כשבוע. ואיזה מסר הם נשאו?

כמי שהתניע את הקריירה שלו בתחילת שנות השמונים, אך יצא מהארון רק ב־1998 (לאחר שנעצר בגין מעשה מגונה בשוטר סמוי), בשנה בה אלימות נגד הומואים ולסביות עדיין לא סווגה כפשע שנאה, השתמש ג’ורג’ מייקל במראה שלו בכדי להעביר מסר הנוגע לנטיותיו המיניות. על מסר זה כתב לפני מספר ימים אירה מדיסון באתר MTV, כי מייקל לא היה צריך באמת אף פעם לצאת מהארון: “בין אם היו אלו הג’ינס ההדוקים, השיער המסורק למשעי, או העגיל הבודד שהשתלשל מאוזנו בעידן בו הדבר נשא משמעות, אייקון הפופ שידר הומואיות לאלו שידעו מה לחפש", כתב מדיסון. “בעוד פרינס, המקבילה של מייקל, צעד כטווס על הבמה בעקבים גבוהים והתגרה באסתטיקה הקווירית באופן פרובוקטיבי, האסתטיקה של ג’ורג’ מייקל הייתה חתרנית באופן שקט. נראה שהוא אף פעם לא חיפש מחלוקת”, סיכם מדיסון.

העגיל של מיסטר טי | צילום: איי אף פי

העגיל הקדום ביותר

לאורך ההיסטוריה היו העגילים “תכשיט לגברים” או “תכשיט לנשים” לסירוגין, אולם העדות המוקדמת ביותר שנמצאה עד היום לשימוש בעגילים הגיעה דווקא מגבר - מאיש הקרח “אצי” - הכינוי שניתן לגופת גבר בת 5,300 שנים שנמצאה בשנת 1991 חנוטה בקרח בהרי האלפים. אוזניו של אצי היו מחוררות והעידו כי קיים קשר עתיק בין גברים ועגילים שאין בו כל התייחסות לזהות מינית ומגדר. עמוק בדפי ההיסטוריה קיימות עדויות רבות נוספות לקשר הזה. עגילים היו חלק מתרבות הלבוש של הפרעונים במצרים העתיקה, כמו גם בקרב חיילי האימפריה הפרסית. הם עיטרו את תנוכי אוזניהם של שבטי הנוודים התורכים ואת אלו של שבטי הילידים האינדיאנים ביבשת אמריקה, הם שימשו כאות על גבורתם של לוחמי שבט הסמבורו האפריקאי, והופיעו במסורת של בני האיינו ביפן, עד שהממשל אסר על גברים לענוד אותם, בסוף המאה ה־19. גם אחד מהדימויים המאצ’ואיסטים ביותר - זה של יורד הים - לווה תמיד בעגילים לצד שורה ארוכה של תיאוריות ואמונות תפלות, החל מההסבר שהעגילים מסמלים את כמות המסעות שנצברו, עבור באמונה שהם מונעים מחלת ים, ועד ההסבר ההגיוני להחריד שאם גופתו של העונד תיסחף לחוף לאחר תאונת שיט יוכל המוצא להשתמש בעגיל כתשלום על הוצאות הקבורה.

עגיל בין המינים

אל תנוכי אוזניהם של גברברי מערב אירופה הגיעו העגילים ברבע האחרון של המאה ה־15 עם הכיבושים של התקופה הקולוניאלית, בין היתר בחסות השפעות ממסורות חירור האוזניים של הילידים בקולוניות השונות, ועם ההבנה שעגילים הם המקום הבטוח ביותר לשאת עליו אבנים טובות שנמצאו במהלך מסעות הגילוי והכיבוש. במהלך המאה ה־16 הפכו העגילים לפופולאריים בקרב ג’נטלמנים אמידים ואנשי אצולה וכמה מדיוקנאותיו של וויליאם שייקספיר הם רק עדות אחת לכך.

וויליאם שייקספיר עם עגיל | צילום: גטי אימג'ס

מיכל קרייזברג, היסטוריונית ותיאורטיקנית של לבוש ואופנה מספרת כי גם באותן שנים לא היה לעגילים הגבריים כל קשר למגדר או גבריות “העגילים היו חלק מההתנהלות של אנשי חצר המלוכה ושל האצולה, והעידו על מעמד חברתי והון כלכלי”, היא אומרת. “בפורטרטים של המלך צ’ארלס מהמאה ה־17, למשל, אפשר לראות אותו עונד עגיל בכל הייצוגים, הממלכתיים כמו גם היומיומיים שלו, כגון במהלך צייד”.

במאות שלאחר מכן הלכו העגילים הגבריים ונעלמו. קרייזברג מסבירה כי באותן מאות הדבר היה בעיקר בגלל חלוקת תפקידים ברורה בין גברים ונשים,“כשהגברים אמונים על ההון והאינטלקט והנשים על הבית והדקורציה. לכן הלבוש הגברי והרעיון שמאחורי האסתטיקה שבלבוש, היה הקפדה על נראות אינטלקטואלית ומושכלת ופחות דקורטיבית ו’יפה’”.

עגיל לשימוש פוליטי

במחצית השנייה של המאה העשרים החלו העגילים להופיע שוב, בהקשר חדש לגמרי - כחלק מתנועת ההתנגדות של ההיפים ואחריה של הפנקיסטים, ובמסגרת האנרכיזם ופריצת הגבולות של הצעירים. בכתבה שהופיעה במרץ האחרון באתר MIC ועסקה במחלוקות סביב גברים שעונדים עגילים, הוזכר השימוש בעגילים בקרב זרם ההתנגדות למלחמה בויטנאם, כסימן איתות של גברים גרושים ש”מחפשים”, כהצהרה על תמיכה במפלגה הדמוקרטית (אוזן שמאל) או הרפובליקנית (אוזן ימין), או פשוט מתוך האמונה הטפלה שבכוחו של עגיל למנוע מזל רע. כל אלו הזכירו, שוב, שמדובר באביזר אופנה שמאז ומעולם נשא מסר והיה לו “שימוש” שהשתנה לאורך השנים.

בעשורים האחרונים של המאה ה־20 אומצו העגילים, כאמור, גם על ידי הקהילה הגאה, מתוך רצונם של אינדיבידואלים “לסמן” עצמם כחלק מהקהילה.

אך ככל שהאוכלוסיה הלהט”בית קיבלה לגיטימציה, הצורך בתקשורת מוצפנת כזו הפך למיותר. גבר שעונד עגילים כבר לא מסובב ראשים או מעורר פרשנויות ויעידו על כך ג’וני דפ, דיוויד בקהאם, מארק ג’ייקובס, מיסטר T ועוד, פשוט משום שהאקססורי הזה חזר להיות בדיוק מה שהוא אמור להיות - קישוט.