הכספים שמחלקת ועדת העיזבונות נחתכו השנה ב־55%

ועדת השקיפות של הכנסת צפויה לדון היום בהקצבות ועדת העיזבונות, בעקבות בדיקת "כלכליסט" שפורסמה באוקטובר וממנה עלה כי המנגנון המסורבל והקריטריונים הלא ברורים לקבלת כסף מהוועדה יוצרים עיוותים בחלוקת הכספים. נתוני הוועדה, שנחשפים כאן לראשונה, מגלים כי היא חילקה 35.7 מיליון שקל בלבד ב־2016, צניחה של 55% לעומת השנה שעברה. בנוסף, לפי מנהל הוועדה לשעבר יוסף שפר, מספר הבקשות שהוגשו לוועדה ב־2016 צנח ב־45% בהשוואה לשנה שלפני כן ועמד על 1,110.

אחת הטענות העיקריות נגד הוועדה היא הקושי הגדול בקבלת ההקצבות בשל המנגנון הבירוקרטי המסורבל והעובדה שחלק גדול מהפניות נפסל מסיבות טכניות. דווקא על רקע זה שפר כיום מרוויח מניסיונו ומהקשרים שיצר בתפקידו, שכן הוא מייעץ לגופים שונים כיצד להתגבר על הבירוקרטיה ולקבל את כספי העיזבונות. באתר שלו הוא מתגאה בכך שלקוחותיו קיבלו השנה 4.3 מיליון שקל מוועדת העיזבונות ומגורמים נוספים ב־2016, ובכך ש־83% מהם זכו לתמיכות.

עוד עולה מנתוני הוועדה כי רוב הכספים הועברו למטרות דת ו־73% מההקצבות שיועדו לתחום הבינוי והשיכון הוענקו להתנחלויות, בין השאר למקווה לנשים ולמיזוג בית כנסת.

ועדת העיזבונות מחלקת כספים שמגיעים לקופתה לאחר שאדם מחליט להוריש את כספו למדינה לאחר מותו. הירושות מתחלקות לשניים: עיזבונות לא מיועדים שהוועדה מחלקת לפי ראות עיניה ועזבנות מיועדים שיש להם מטרה והוועדה צריכה לקבוע איזה גוף יממש אותה. הוועדה לא מחליטה איזה שימוש ייעשה בכסף סתם כך, אלא היא מאשרת או דוחה בקשות של עמותות ללא כוונת רווח או גופים ממשלתיים. בראש הוועדה עומדת השופטת בדימוס תחיה שפירא, בתו של הרב הצבאי הראשי והרב הראשי לישראל לשעבר שלמה גורן. חברי הוועדה הם אישי ציבור, המתמנים על ידי שרת המשפטים באישור הממשלה.

אחת הסיבות לירידה החדה בחלוקת ההקצבות עשויה להיות החלטת הוועדה לחלק ב־2016 בעיקר את כספי העיזבונות הייעודיים. זאת, במטרה לרוקן את העיזבונות בעלי ייעוד, אותם היא מתקשה לחלק.

מקורות הקשורים לוועדה נקבו באפשרויות עיקריות נוספות. לדבריהם, ככל שעובר הזמן, ישנה ירידה באנשים שמורישים כסף למדינה וכן בכמות האנשים שמורישים עיזבונות לא מיועדים. כמו כן, לטענתם התברר שב־2014 לרשות הוועדה עמד פחות כסף ממה שחולק, וייתכן שהוא קוזז השנה.

את הדיון שיתנהל היום בוועדת השקיפות יזמה ח"כ מיכל רוזין (מרצ), שבמכתב ששיגרה ליו"ר הוועדה ח"כ סתיו שפיר טענה כי "התחקיר (של 'כלכליסט' — ש"א) משרטט מנגנון בירוקרטי מסואב, חסר קריטריונים ברורים, המציב חסמים מובנים כלפי הבאים לפניו".

חשוב לציין כי לא קיים פילוח בחלוקה בין עיזבונות שמיועדים למטרה מסוימת ובין כאלו שניתנים למדינה לחלוקה לפי רצונה. עם זאת, המוריש כספי עזבונות מיועדים יכול לבקש שהכסף יגיע למטרה רחבה, כמו חינוך, והוועדה יכולה לנווט אותו למשל לחינוך דתי.

מימין: מנהלת ועדת העיזבונות השופטת בדימוס תחיה שפירא ושרת המשפטים איילת שקד | צילום: אוהד צויגנברג

המקדש בתלת מימד

הנתון שמשך את רוב תשומת הלב בבדיקת "כלכליסט", שעסק בהקצבות 2015, היה הקצבה של 150 אלף שקל מכספי העיזבונות שניתנו להכנת קערה לבית המקדש. ההקצבה ניתנה למכון ללימודי מחקר ובניין המקדש, שמייצר את כלי המקדש החדשים. היא הוסברה בכך שלוועדה עיזבון שיועד לבית המקדש השלישי.

ב־2016 לא השקיעה הוועדה בהכנת כלים לבית המקדש השלישי. עם זאת, היא העניקה 100 אלף שקל למדרשה לידע המקדש, המוסד שמפעיל את תערוכת כלי המקדש ברובע היהודי של המכון למחקר המקדש. זאת, בין היתר "להפקת הדמיות תלת מימד".

64% מההקצבות למטרות דת

בהקצבות הוועדה מתקיימת הטיה ברורה למטרות דת ולמגזרים הדתי והחרדי. 12.4 מיליון שקל, 35% מהקצבות הוועדה, הלכו למטרות אלו. בין היתר, 3 מיליון שקל למשרד לשרותי דת (98% מההקצבות), 3 מיליון שקל למשרד החינוך (57%) ו־4.7 מיליון שקל לרווחה (52%).

אלא, שאם מנכים את ההקצבות הגדולות למשרדי הממשלה, 9 מיליארד שקל, גדלה ההטיה לטובת מוסדות דתיים בהרבה והם מקבלים 47%. ההטייה בולטת הרבה יותר כשמדובר במספר ההקצבות (להבדיל מגובה הכסף). 64% מהקצבות של ועדת העיזבונות מופנות למוסדות דתיים וחרדיים.

בינוי ושיכון זה בהתנחלויות

73% מהקצבות הוועדה בתחום הבינוי והשיכון, 1.1 מיליון שקל, ניתנו להתנחלויות. הוועד המקומי רחלים קיבל 115 אלף שקל לפיתוח אתר המעין הסמוך אליו; הוועד המקומי אלון שבות קיבל 80 אלף שקל למיזוג לבית הכנסת; והוועד המקומי דולב קיבל 50 אלף שקל למקווה נשים. בסופו של דבר, 24 מתוך 36 מההקצבות של הוועדה לתחומי הבינוי והשיכון הוענקו להתנחלויות.

ברשימת העיזבונות היעודיים של הועדה אין עיזבונות לטובת התיישבות בשטחים, כך שהעדפת ההתנחלויות היא בחירה של הועדה.

בנוסף, אחד התחומים בהם נמתחה על הוועדה ביקורת קשה במהלך השנים היא ההקצבה למשרד הביטחון. זאת, כאילו תקציב המשרד (71 מיליארד שקל ב־2017) אינו גדול דיו והוא צריך להיות גוף מתוקצב במקום גוף מתקצב.

עם זאת, הירידה בהיקף ההקצבות של הוועדה הביאה לירידה דרמטית עוד יותר של 75% בהקצבות למשרד הביטחון, מ־24 מיליון שקל בשנה שעברה ל־6 מיליון שקל ב־2016 בלבד. 4 מיליון שקל, כשני שליש מההקצבות למשרד הביטחון ב־2016, יועדו לשיקום נכים.הנתון מעלה את התהייה מדוע מערכת הביטחון צריכה עזרה בסיוע לנכי צה"ל.

מיעוטים קיבלו פחות מ־2%

גם ב־2016, נמשכה המגמה שבה מגזרים רבים, שאינם דתיים ומתנחלים, מקבלים כספים בגובה נמוך מאוד מהוועדה. כך למשל, כל ההקצבות למיעוטים בישראל (לא כולל חיזוק הקשר בין יהודים לערבים) הסתכמו בפחות מחצי מיליון שקל, 1.3% בלבד מההקצבות. גם נושאי דת אורתודוקסיים, תנועות רפורמיות וקונסרבטיביות קיבלו יחד פחות מ־200 אלף שקל, 0.5% בלבד. מטרות הקשורות לעולי אתיופיה קיבלו יחד 173 אלף שקל, גם כן 0.5%.

מוועדת העיזבונות נמסר בתגובה: "הקצבות מתוך כספי העיזבונות ניתנות לאחר הליך בחינה סדור ושוויוני. כל מוסד המגיש בקשה לתמיכה ועומד בכל הקריטריונים והדרישות, יוכל לקבל הקצבה בהתאם לסכומים העומדים לרשות הוועדה לחלוקה.

"מנתוני האפוטרופוס הכללי עולה כי שיעור ההקצאות לוועדת העיזבונות ובהתאם גם שיעור ההקצבות על ידי הוועדה הוא תנודתי ותלוי במספר העיזבונות המתקבלים מידי שנה ובהיקפם. עיזבון חריג בהיקפו המתקבל בשנה מסוימת עשוי להטות את נתוני אותה שנה באופן משמעותי לעומת ממוצע השנים האחרונות. אולם, לא ניתן להסיק מכך כי חלה ירידה בהיקף העיזבונות המדווחים לוועדה".