אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מנהלי ההשקעות האקטיביים הותירו אבק לת"א 100 צילום: עמית שעל

מנהלי ההשקעות האקטיביים הותירו אבק לת"א 100

בזמן שמדד ת"א 100 איבד 2.5% במהלך השנה החולפת, מנהלי קרנות הנאמנות המנייתיות רשמו תשואות חיוביות שהגיעו ליותר מ־22% בזכות בחירה סלקטיבית ובריחה ממניות הפארמה, שמשכו את המדדים למטה

02.01.2017, 07:52 | רחלי בינדמן

הניהול האקטיבי הוכיח את עצמו גם ב־2016. גם בשנה החולפת המדדים המובילים בישראל התקשו ליצור תמונה מדויקת של פעילות החברות הגדולות, נוכח הטיה חזקה של המדד למניות ספורות. השנה החולשה הניכרת במניות הפארמה, בדגש על טבע ופריגו, דחפה את מדד ת"א־25 ומדד ת"א־100 למטה — ועשתה חיים די קלים למנהלי ההשקעות האקטיביים, שידעו להיזהר מהמלכודת של היצמדות למניות המדד. 

קראו עוד בכלכליסט

ת"א־100 איבד 2.5% ב־2016. לעומת זאת, מנהלי קרנות הנאמנות המנייתיות על המדד — המשקיעות בעיקר במניות מדד וחותרות להכות את ביצועיו — השאירו אותו הרחק מאחור. כך, מגדל מניות ישראל, קרן המבוססת על ניתוח התוצאות הכספיות של החברות ובחירת המוצלחות מביניהן, רשמה השנה תשואה של 16%. קרן אקסלנס משקל שווה ת"א־100 רשמה תשואה של 15%, וקרן דיביאם אחזקות בעלי עניין ת"א־100 רשמה תשואה דומה.

גם מור מנייתית בלטה לטובה עם תשואה של 9.3%, אנליסט ת"א־100 עם תשואה של 8.9% ואלטשולר שחם ת"א־100 עם תשואה של 9.3%. ניכר כי המנהלים האקטיביים הטובים הצליחו להכות בכ־10% את ביצועי המדד השנה. בממוצע קרנות ת"א־100 רשמו תשואה של 4% — כ־6.5% יותר מהמדד.

בלטו במיוחד קרנות הסמארט בטא של אלטשולר שחם, שמחקות את המדד בצורה מתוחכמת, על בסיס בחירה סלקטיבית של מניותיו בהתחשב בפרמטרים כמו תנודתיות ומומנטום. כך, אלטשולר מולטי פקטור הובילה עם תשואה של 22.33%. אלטשולר Low Volatility רשמה תשואה של 21% השנה והיא שיאנית הגיוסים בקטגוריה עם גיוס של 270 מיליון שקל נטו.

בחינה של שלוש שנים כדי לנטרל את ההטיות

קרנות הנאמנות המנייתיות לא זכו לעדנה בעשור האחרון, נוכח דמי הניהול הגבוהים יחסית שהן גובות לעומת האלטרנטיבות המוזלות — תעודות הסל וקרנות הנאמנות המחקות. גם בתום 2016 מנהלות קרנות הנאמנות המנייתיות עשרות עד מאות מיליוני שקלים בודדים לעומת מיליארדים שמנהלות תעודות הסל העוקבות אחר מדד ת"א־100.

אלא שבשנה כמו 2016, שבה המדד רשם ביצועי חסר משמעותיים אל מול המנהלים האקטיביים, עולה השאלה: האם ההטיה של המדדים בישראל למניות בודדות לא יוצרת העדפה דווקא לניהול אקטיבי, אפילו יקר יותר?

כדי לקבל תמונה מלאה, יש לבחון את ביצועי הקרנות המנייתיות בשלוש השנים האחרונות, הכוללות גם את 2014. זאת, משום ששנה זו היתה תמונת ראי ל־2016, עם נסיקה של מניות הפארמה שהטיסה את המדד למעלה והותירה מאחוריה את ביצועיהם של המנהלים האקטיביים. בחינה תלת־שנתית כזו מנטרלת את ההטיות שהיו בשנת 2014 ו־2016 ומאפשרת לבחון מי הצטיין בניהול האקטיבי.

כך, בשלוש שנים בולטת קרן מור מנייתית של מור בית השקעות עם תשואה מצטברת של 26%. בתקופה זו רשם מדד ת"א־100 תשואה מצטברת של 6% בלבד.

אחריה מגיעה קרן אקסיומה ת"א־100 עם תשואה של 13.5%, ושלישית קרן אנליסט ת"א־100 עם תשואה של 12.6%.

"אחזקת חסר בפארמה כדי להכות את המדד"

לדברי נועם רוקח, סמנכ"ל ההשקעות של בית ההשקעות אנליסט, "כדי להכות את המדד ב־2016, היה מספיק להחזיק משקל חסר במניות הפארמה. די היה להחזיק מחצית המשקל במגזר זה כדי לייצר תשואה חיובית של 1%–2% לעומת תשואה שלילית של 2% על המדד. אולם, כדי להכות את המדד ולהצטיין היה צריך הרבה יותר".

רוקח הוסיף כי "מי שרשמו ביצועים עודפים היו גופים שהחזיקו משקל עודף במניות נדל"ן מניב, דוגמת מליסרון, שזינקה ביותר מ־30%, וביג, שזינקה ביותר מ־25%. בנוסף סייע מתן משקל עודף לסקטור הבנקים, שעלו בממוצע ב־17% בשנת 2016. גם אחזקה עודפת במגזר הגז היתה חשובה השנה, וכמובן אחזקה במניות ספציפיות שעשו הרבה מעל המדד, כמו סודהסטרים שזינקה 130%, ענקית השבבים טאואר שעלתה ב־33% ואורמת שסיכמה את השנה בעלייה של 45%".

על פי הערכות האנליסטים, מניות הפארמה עשויות לרשום בשנת 2017 תיקון משמעותי כלפי מעלה והקערה עשויה להתהפך שוב על פיה. זאת בהנחה שמנהלי ההשקעות לא יגדילו גם הם חשיפה למגזר.

נועם רוקח, סמנכ"ל השקעות באנליסט נועם רוקח, סמנכ"ל השקעות באנליסט נועם רוקח, סמנכ"ל השקעות באנליסט

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות