אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
עתירת מפרקי בורגראנץ’ הגיעה לעליון: בית המשפט יכריע אם עדויות צדיק בינו ייחשפו צילום: צביקה טישלר, אוראל כהן

עתירת מפרקי בורגראנץ’ הגיעה לעליון: בית המשפט יכריע אם עדויות צדיק בינו ייחשפו

השופט עמית לעותרים: "מה האינטרס שלכם שהחומרים לא יתגלו?" נציגם: "שיתוף הפעולה שאנו מקבלים מנחקרים עלול להיפגע דרמטית"

03.01.2017, 09:04 | ענת רואה

שלוש שנים חלפו מאז שבית המשפט העליון אישר את הסדר הנושים של רשת בורגראנץ', והפרוטוקולים שעמדו בבסיס ההסדר טרם נחשפו לעיני הנושים. במסגרת הפרוטוקולים הללו אמורים להימצא חומרים שונים - לרבות פרוטוקול החקירות של בעלי תפקיד ונושאי משרה בחברת פז, כולל בעל השליטה צדיק בינו. פז היתה בעלת השליטה בבורגראנץ' עד שנתיים לפי קריסתה של הרשת ולאחר שמכרה אותה - נהפכה, במסגרת ההסדר לנושה מובטחת, כביכול. 

קראו עוד בכלכליסט

בניגוד לעמדת הכונס הרשמי פרופ' דוד האן שתמך בהמשך הסתרת החומר מהנושים, החליטה השופטת מיכל אגמון־גונן מבית המשפט המחוזי בתל אביב להורות ביולי 2015 על חשיפת המסמכים, בהחלטה מפורטת שהשתרעה על פני עשרות עמודים. אולם גם החלטתה של אגמון־גונן לא הובילה לחשיפת החומרים, שכן המפרקים הגישו ערעור לבית המשפט העליון: עו"ד שאול ברגרזון ורו"ח אליעזר שפלר עתרו לעליון בדרישה לאפשר להם להסתיר את החומר מהנושים. בעל תפקיד נוסף בתיק זה הוא עו"ד שלמה נס, שבשעתו התמנה ככונס נכסים מטעמה של חברת פז ולכן נטען כי לא היה מעורב בחקירות שבוצעו לנושאי המשרה בחברה.

מה יש להסתיר

 

ב-12 בדצמבר התקיים דיון בערעור בפני הרכב השופטים אליקים רובינשטיין, יצחק עמית ודפנה ברק-ארז. על פניו נראה היה בדיון כי השופטים אינם מבינים מדוע יש להסתיר את חומרי החקירה.

הסדר הנושים של בורגראנץ' הגיע עד לבית המשפט העליון כאשר בתחילה השופטת אגמון־גונן פסלה את ההסדר וקבעה כי חברת פז היא הנהנית המרכזית ממנו. בסופו של דבר השופט יצחק עמית אישר בבית המשפט העליון את ההסדר, תוך שהדגיש כי פז היא נושה רגילה ולא מובטחת, אך מבלי שמתח ביקורת על נס, ברגרזון ושפלר, שהציגו את פז כנושה מובטחת באסיפת הנושים. בסמוך לאחר מכן ביקשה אחת הנושות הרגילות בתיק, חברת אשפלסט תעשיות פלסטיק בע"מ, המיוצגת על ידי עורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם, לחשוף לעיני הנושים את הפרוטוקולים והחקירות שהובילו לגיבוש ההסדר, אך המפרקים התנגדו בתוקף.

השופטת דפנה ברק-ארז למפרקים הדורשים חסיון: “הנושים אומרים ‘אנו רוצים לדעת מה היה’. למה אסור להם לדעת?", צילום: עמית שעל השופטת דפנה ברק-ארז למפרקים הדורשים חסיון: “הנושים אומרים ‘אנו רוצים לדעת מה היה’. למה אסור להם לדעת?" | צילום: עמית שעל השופטת דפנה ברק-ארז למפרקים הדורשים חסיון: “הנושים אומרים ‘אנו רוצים לדעת מה היה’. למה אסור להם לדעת?", צילום: עמית שעל

בפתיחת הדיון בעליון הקשתה השופטת ברק-ארז על המפרקים ואמרה כי אף אם נצא מנקודת הנחה שזה הסדר נושים מצוין וסופי יש מקום לתהות על ההסתרה. "סליחה על הצגת השאלה בצורה חריפה, מה הקשר? למה אי אפשר לראות את החומר?" תשובת המפרקים היתה: "הפרוטוקולים הם אמצעי ולא מטרה". אבל השופטת ברק-ארז לא ויתרה: "פומביות הדיון זה אמצעי או מטרה? בעיני זה אותו דבר".

לדבריה, "אומרים הנושים 'אנו רוצים לדעת מה היה' - למה אסור להם לדעת?" תשובת המפרקים היתה כי הפרוטוקולים הם חומרי גלם חסויים, "הם לא שקופים לנושים, הם נמצאים בידי המפרק והכונס והם כלי עבודה כדי להגיע לתוצאה מיטבית מבחינת אינטרס הנושים". ברק-ארז המשיכה והקשתה: "אני לא מרגישה שקיבלתי תשובה".

צדיק בינו. מה אמר בחקירתו?, צילום: עמית שעל   צדיק בינו. מה אמר בחקירתו? | צילום: עמית שעל צדיק בינו. מה אמר בחקירתו?, צילום: עמית שעל

 

בבית המשפט זה ככה

 

השופט רובינשטיין שאל מה ההבדל בין חקירות שמבצעים בעלי התפקיד לבין חקירות שמתבצעות בבית המשפט בדלתיים פתוחות. "יש הבדל גדול בין סביבת עבודה של מפרק", טען עו"ד אמיר דולב בשם המפרקים, אבל השופטת ברק־ארז הזכירה לו: "זאת אומרת כל מה שעושה המפרק יכול לעשות בית משפט, ואם בית משפט היה עושה - זה היה פומבי".

"מדוע זה חשוב לכם, מה האינטרסים המוגנים שלכם שחומרי הגלם לא יתגלו?” שאל השופט עמית. עו"ד דולב השיב ש"שיתוף הפעולה שאנו מקבלים מנחקרים עלול להיפגע דרמטית". גם הפעם הזכירה השופטת ברק־ארז כי "גם בבית משפט זה ככה". החלטת בית המשפט בעניין תימסר בנפרד.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות