אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ברוך הבא, לא לשכוח נעליים גבוהות: ההתחלה הקשה של מנכ"ל הבורסה החדש צילום: אוראל כהן

בלעדי לכלכליסט

ברוך הבא, לא לשכוח נעליים גבוהות: ההתחלה הקשה של מנכ"ל הבורסה החדש

המנכ"ל הנכנס איתי בן זאב התחיל עם שורת מכתבים חריגים בחריפותם ששלח ועד הבורסה להנהלה בעקבותיו, קרא לפגישת הרגעה והוא ניצב כעת בפני טענות על ניהול לא תקין של בכיריו המונע משיקולים זרים

03.01.2017, 06:48 | רחלי בינדמן
מנכ"ל בורסת תל אביב הנכנס איתי בן זאב זכה לקבלת פנים "חמימה" מצד 240 עובדי הבורסה. ביום הראשון לכניסתו לתפקיד, יום א' האחרון, קיבל בן זאב, שעזב תפקיד בכיר בבנק לאומי, שני מכתבים מוועד העובדים הנמצא בסכסוך עבודה עם ההנהלה. הראשון שבהם, ושנחשף אתמול ב"כלכליסט", מטיח טענות כנגד יו"ר הבורסה אמנון נויבך שלפיהן שכר לכאורה שירותי משרד חקירות פרטי כדי לעקוב אחרי חברי הנהלה ונציגי הוועד. כעת חושף "כלכליסט" מכתב שני חריג בחריפותו שממוען ליו"ר ועדת הביקורת של דירקטוריון הבורסה, הדח"צ יצחק חלמיש.

קראו עוד בכלכליסט

המכתב שאליו ממוענת רשימה מצומצמת של בעלי תפקידים — יו"ר הבורסה אמנון נויבך, בן זאב ויו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר — ושכותרתו "חשש לקבלת החלטות מתוך שיקולים לא מקצועיים", מתיימר לחשוף פעולות של הנהלת הבורסה לכאורה בניגוד לכללי הנוהל התקין תוך הפניית אצבע מאשימה כלפי המשנה למנכ"ל גל לנדאו־יערי. עם זאת, מה שמכתב זה עושה יותר מכל הוא לחשוף את מחול השדים בבורסה הכולל קרבות אגו וסכסוכים, בתוך ההנהלה ובין ההנהלה לסגל המקצועי של הבורסה.

הקלות על החברים

 

המכתב חושף שורה של אירועים שהתרחשו לכאורה בשנה החולפת ובהם ניתנו הקלות לחברי בורסה ולחברות בורסאיות בניגוד לדעתו של הסגל המקצועי של הבורסה ולעתים אף בניגוד לכללי הבורסה. על רקע חומרת הטענות, יידרש דירקטוריון הבורסה לדון בתוכן המכתב בוועדת הביקורת ואף עם רשות ני"ע המפקחת על הבורסה. האוזר, אגב, ממשיך לשמור על פרופיל נמוך למול הלהבות הבוערות בבורסה, ורק מנסה להרגיע את הרוחות במטרה אחת — אישור החוק לשינוי מבנה הבורסה בכנסת, גולת הכותרת של הקדנציה שלו.

ועד עובדי הבורסה ניסח את המכתב בזהירות שכן הוא מטיח האשמות חריפות ספציפית במשנה למנכ"ל הבורסה לנדאו־יערי, אף ששמה לא מוזכר, כאילו העניקה הקלות לבנק הבינלאומי (שבו עבדה לפני שהצטרפה לבורסה) ולחבר הבורסה אי.בי.אי. מי שעומד בראש בית ההשקעות הוא ג'וליאן אסוס, שהיה בין תומכיה הגדולים של לנדאו. אסוס, חבר דירקטוריון הבורסה, הוא זה שלחץ להחזיר את לנדאו־יערי לתפקיד לאחר שהתפטרה באוקטובר האחרון בעקבות סכסוך בינה ובין יו"ר הבורסה נויבך. אסוס גם הוביל את המהלך להדחת נויבך מתפקיד יו"ר הבורסה, מהלך שלבסוף הוביל להורדה משמעותית בשיעורי המשרה של נויבך ל־50% והפיכתו ליו"ר לא פעיל.

כך, לדוגמה, מתאר המכתב אירוע שהתרחש בסוף 2015, אז התקבלו במסלקת הבורסה שיחות טלפון מפסגות ומאי.בי.אי בבקשה לאפשר להם להגיש בקשות המרת אג"ח של טאואר, אף על פי שהמועד האחרון היה ב־12:00 בצהרי אותו יום. הוועד מציין כי אף שנציגי מסלקת הבורסה השיבו בסירוב לפניות, בשעה 14:15 "עדכנה המשנה למנכ"ל את הסגל כי התקבלה גם פנייה מהבנק הבינלאומי להמרת אג"ח זו. הסגל עדכן את המשנה למנכ"ל כי השיב בשלילה לשתי הפניות האחרות שקיבל. המשנה למנכ"ל ביקשה לבדוק אם טכנית ניתן לבצע בקשות המרה נוספות והורתה לסגל לבדוק אם קיימים חברי מסלקה נוספים המעוניינים להגיש בקשות המרה. בעקבות הפניות הגיעו שש בקשות נוספות".

חשוב לציין כי כל אישור בקשות המרה יוצר עומס עבודה על הצוות המקצועי, בעוד מצדה של המשנה למנכ"ל יש אינטרס לסייע לחברי הבורסה ולחברות הנסחרות כדי לעודד פעילות בבורסה הסובלת ממילא מירידה במחזורי המסחר.

שיא הטענות כנגד ההקלות לכאורה מול אי.בי.אי התרחש, לפי הוועד, באפריל 2016, אז נדרשה אי.בי.אי על ידי חברת מסלקת המעו"ף להפקיד ביטחונות נוספים למסלקה. אי.בי.אי התנגדה תחילה להעמדת הביטחונות בטענה לטעות בחישובים ואחרי שהסכימה, הדבר לא בוצע בשל תקלה טכנית ואי.בי.אי קיבלה אישור להעביר את הכסף רק למחרת. מהמכתב עולה כי הסגל המקצועי המליץ לקנוס את אי.בי.אי ב־80 אלף שקל בהתאם לכללי הבורסה, אך המלצתו לא התקבלה. הוועד אף טוען במכתב כי "ככל הידוע, לא נמסר לדירקטוריון דיווח על האירוע אף שמדובר במקרה ראשון מסוגו שבו קיים חוסר בביטחונות במסלקת המעו"ף במשך לילה שלם".

איתי בן זאב, צילום: אוראל כהן איתי בן זאב | צילום: אוראל כהן איתי בן זאב, צילום: אוראל כהן

במקרה זה לא מוזכרת המשנה למנכ"ל, שלפי הערכות לא היתה מעורבת ישירות בהחלטה שלא לקנוס את אי.בי.אי. יוסי ביינארט, מנכ"ל הבורסה הקודם, היה בתפקיד באותה עת, ול"כלכליסט" נודע כי הוא זה שחתום על ההחלטה לפטור את אי.בי.אי מתשלום הקנס תוך שליחת מכתב התראה שמקרה זה לא יחזור על עצמו. יצוין כי מרבית האירועים שמתוארים במכתב היו בתקופת כהונתו הפעילה של ביינארט והסכסוך המתוקשר בין לנדאו־יערי לנויבך טרם נולד.

עם זאת, לנדאו־יערי נחשבה לאשת אמון של ביינארט שמינה אותה להיות אחראית על הניהול השוטף של הבורסה ועל המשא ומתן מול העובדים, ואין חולק כי היא היתה הגורם המרכזי שקיבל את ההחלטות הניהוליות השוטפות בבורסה. עובדת היותה של לנדאו־יערי מנהלת הפעילות בפועל היא שהולידה את העימות והמתיחות בינה לבין ועד העובדים, עם סירובה לדרישות הוועד והצגת קו ניהולי נוקשה ולא מתפשר.

רפורמה עוברת תיקון

 

בהמשך המכתב מתאר הוועד מדוע לכאורה החליטה הבורסה להקל עם 20 חברות שלא עמדו בקריטריונים של רפורמת המדדים. את האירוע מגדיר הוועד כ"פרשת הפניקס". לפי המכתב, באוקטובר האחרון פנתה חברת הפניקס לבורסה ומסרה כי בעלי השליטה בה מתקשים להגדיל את שיעור אחזקות הציבור במניה ל־25% (שהיום עומד על 23.42%) כפי שנדרש לפי הרפורמה וביקשה פטור מעמידה בקריטריון זה. לפי המכתב, בעקבות בקשה זו קיבלה לנדאו־יערי החלטה גורפת לדחות בשנתיים את יישום קריטריון שיעור אחזקות הציבור.

אלא שלפי המכתב, הסגל המקצועי בבורסה הביע עמדתו שאין מקום לפטור את מניית הפניקס מעמידה בכללים לאחר שעשרות רבות של חברות כבר הפיצו מניות במיליארדי שקלים כדי לעמוד בתנאי הרפורמה, וכי להפניקס ניתנה שהות מספקת להפיץ פחות מ־1.6% מהמניות שלה. הסגל, כך לפי המכתב, הדגיש בפני לנדאו־יערי כי דה פקטו רק שלוש מניות לא צפויות לעמוד בתנאי הרפורמה וזה לא סביר לתקן את הכללים בתנאים אלה. עוד ציין הוועד כי "במשך יותר משבוע הופעל מכבש לחצים על חברי הוועדה (ועדת המדדים – ר"ב) להכשיר את ההחלטה, בניגוד לסמכויותיהם ובניגוד לדעתם המקצועית, תוך שהמשנה למנכ"ל מבהירה כי היא נושאת באחריות באופן בלעדי. אולם חברי הוועדה סירבו להיעתר לדרישתה", נכתב. לפי המכתב, לאחר שלנדאו־יערי כשלה להעביר ההחלטה דרך ועדת המדדים, היא החליטה לתקן את כללי הבורסה כדי שאלו יתאימו להקלות שביקשה. במכתב טוען הוועד כי דירקטוריון הבורסה קיבל דיווח על המתווה החדש, וכי אף שהבעיה במקור התייחסה לחברה אחת, לנדאו־יערי טענה כי 22 חברות זקוקות להקלה מיידית.

שמואל האוזר , צילום: אוראל כהן שמואל האוזר | צילום: אוראל כהן שמואל האוזר , צילום: אוראל כהן

ביחס לפרשה זו יש לציין כי מטרת רפורמת המדדים בבורסה היא לשפר את המדדים ולהקטין עיוותים קיימים. נכונות לנדאו־יערי להקל עם החברות הבורסאיות דווקא מעודדת חברות לפעול בבורסה ולא להרתיע אותן. בנוסף, ל"כלכליסט" נודע כי ההקלות לחברות והדחייה בשנה בוצעו בתיאום ובהסכמת המנכ"ל הנכנס איתי בן זאב.

מכתב הוועד חושף מקרה נוסף שמחדד את העימות בין הסגל המקצועי בבורסה להנהלה הנוגע לבית ההשקעות מיטב דש. ב־1 בדצמבר הודיע בית ההשקעות, כשעה ורבע לפני תחילת המסחר, על עסקה לרכישת בית ההשקעות. במיטב דש ביקשו לדחות את מועד פתיחת המסחר כדי לאפשר לשוק לעכל את המידע. סגל הבורסה סירב לכך "מאחר שאין בבקשה כל היגיון. לשוק היה פרק זמן של שעה ורבע לעכל את הדיווח, ולא נוצרה כל אי־בהירות שחייבה הארכה של הפסקת המסחר". אלא שאז, טוען הוועד, מיטב דש שלא אהב את תשובת הסגל המקצועי פנה ישירות ללנדאו־יערי שאישרה את הבקשה. גם כאן, נודע ל"כלכליסט" כי אישור הארכת הפסקת המסחר ניתן בהסכמתו ובידיעתו של המנכ"ל הנכנס בן זאב.

בסיכום המכתב כותב הוועד: "אין בכוונת ועד העובדים להתערב בניהול הבורסה. הפנייה מבוצעת מתוך דאגה עמוקה לגורל הבורסה ולשמה הטוב".

אור בקצה המנהרה

בן זאב עשה צעד ראשון לקראת הוועד כשכינס ביום הראשון לתפקידו את נציגי הוועד לפגישה וביקש מהם לפתוח דף חדש של הידברות. הסכסוך בין ההנהלה לוועד טמון במו"מ לחידוש ההסכם הקיבוצי עם העובדים כשהעובדים מצדם דורשים המשך השיפור בתנאיהם המפליגים מלכתחילה, ואילו ההנהלה מבקשת לקצץ בתנאים, הפוגעים בגמישות הניהולית של הבורסה הנמצאת לפני תהליך של שינוי מבני שעתיד להפוך אותה לגוף הפועל למטרות רווח.

שכר הברוטו הממוצע לעובד בורסה, לא כולל ההנהלה הבכירה, עמד ב־2012 על 33 אלף שקל, בשנת 2013 הוא עמד על 35,600 שקל, ושנה מאוחר יותר על כ־39 אלף שקל. העלייה בשכר הממוצע היא תולדה של מנגנון טייס אוטומטי בהסכם הקיבוצי של העובדים, הכולל תוספות שכר בשיעור של כ־4.6% בשנה, לצד תוספות ותק שנעות בין 1% ל־2%. העלויות הגבוהות מעיקות על בורסת תל אביב שנתוני 2016 שלה מציגים תמונת מצב עגומה של ירידה של 13% במחזורי המסחר, מיעוט חברות חדשות מצטרפות, גידול בשיעור העוזבות והפסד ראשון בשורה התחתונה זה 30 שנה.

מבורסת ת"א סירבו להגיב לידיעה. 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות