אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בוא נלמד לשת"פ צילום: איי אף פי

בוא נלמד לשת"פ

ההצלחה של אתלטיקו מדריד בנוייה על הגדרת תפקידים ברורה ושיתוף פעולה בין כל הגורמים, שכולם מבינים לעומק את ה־DNA של המועדון ומטרותיו. הפרופיל האנושי דומה למה שמחפשים בסיירות הנבחרות או בהיי־טק הישראלי. כתבה שלישית בסדרה

03.01.2017, 09:31 | ניב נחליאלי

לפי הדרך בה משחקת הקבוצה של דייגו סימאונה השחקן צריך להיות "שלם" כדי שיוכל להציג הבנה טקטית רחבה, יכולות פיזיות אדירות, קואורדינציה גבוהה, יכולת הגנתית והתקפית, מחויבות גבוהה לשיטה ותשוקה מתפרצת. לכל רכיב שכזה יש מומחה במועדון – אחראי על ההיבט הפיזי, המנטלי, המדעי–רפואי, מדידת וניתוח ביצועים ועוד, אבל כדי שהשחקן יהיה "שלם", כל המומחים צריכים לעבוד בתאום ושיתוף פעולה. הדבר מושג גם על ידי כך שכל התרגילים באימונים מערבבים טקטי ופיזי ביחד כאשר יש coordinator שמתאם ומייצר ערבוב של התחומים השונים. מעבר לכל המתואר, סימאונה עצמו הוא מאמן "שלם" בעל יכולות מאוד גבוהות בכל רכיב של המשחק (טקטי, פיזי, מוטיבציוני וכו'). ברוכים הבאים לנושא הראשון שעולה בכל שיחה עם מנהל במועדון ומודגש באופן בו הקבוצות משחקות ובאופן בו המועדון מתנהל מאחורי הקלעים: תאום, שיתוף פעולה ועבודת צוות.על פניו, אין כל חידוש. ברור שכדורגל הוא משחק קבוצתי המחייב תאום ועבודת צוות. אבל נראה שבאתלטיקו מדריד לקחו את זה צעד קדימה.

קראו עוד בכלכליסט

תפקיד ברור, הכל ברור

עבודת צוות טובה מחייבת הגדרות תפקיד ברורות אבל גם תחושת שותפות להשגת מטרה משותפת. למשל הגדרת התפקיד של חוסה קמינרו - המנהל הספורטיבי. קמינרו מוגדר כאחראי על היחסים מחוץ לכר הדשא בעוד שסימאונה אחראי על היחסים על כר הדשא. קמינרו למעשה מייצג את המועדון מול השחקנים והוא הדמות הניהולית הבכירה שמייצגת את הקבוצה בדיוני ההנהלה. כאן המקום להגיד שקמינרו לא אחראי על הסקאוטינג ועל המתודולוגיה אלא המנהל הטכני בשם אנדראה ברטה. באקדמיה יש גם חלוקה בין הניהול הספורטיבי לבין הניהול המתודולוגי/ טכני.

מאמן אתלטיקו מדריד, דייגו סימאונה, צילום: איי אף פי מאמן אתלטיקו מדריד, דייגו סימאונה | צילום: איי אף פי מאמן אתלטיקו מדריד, דייגו סימאונה, צילום: איי אף פי

בפועל, מי שנמצא בראש הארגון הספורטיבי,ואליו מדווחים קמינרו (המנהל הספורטיבי), אנדראה (המנהל הטכני) ומנהלי האקדמיה, הוא קלמנטה וילארדה. מדובר במנהל הבכיר ביותר בצד הספורטיבי שמשמש גם כחבר בדירקטוריון של המועדון. קלמנטה היה במועדון עוד בתקופת הבעלים חסוס חיל וגם בתקופה בה המועדון הדרדר לתהום כאשר חיל הסתבך והפוליטיקה התערבבה בחיי המועדון. אותו קלמנטה היה שם יחד עם חיל הבן המשמש כיום כמנכ"ל המועדון ובעל המניות הראשי ויחד הם הצליחו לשקם את המועדון מההריסות. אפשר להבין את הדרך המשותפת שעברו השניים ואת יחסי האמון שנבנים לאורך שנים. לקלמנטה גם ברור ההבדל בין קמינרו, המנהל הספורטיבי, שאחראי על היחסים בין הגורמים המקצועיים במועדון לבין אנדראה, המנהל הטכני האחראי על ההיבט הטכני והמתודולוגי. משיחה עם קלמנטה ניתן להתרשם שמדובר באיש חם, חכם ומנוסה מאוד. אלמנט נוסף שמאפיין צוותים טובים הוא הפתיחות ועבודת החשיבה המשותפת. כל אחד אחראי בתחומו אבל כל אחד גם צריך להסתכל על התמונה כולה ולא רק על עולם התוכן שלו. שימו לב למנגנוני התאום: כל יום שלישי בשעה 9:00 קלמנטה נפגש עם המאמן והמנהלים לשיחת תאום וחשיבה משותפת. פעם בשבועיים מתקיימת ישיבת תאום של אותן נפשות פועלות, ללא סימאונה, לגבי התכנית קדימה, סטטוס לגבי הקבוצה וסימאונה, אופן תפקוד הצוות התומך וכיוב'. ישיבת הסקאוטינג מתנהלת עם מנהלים אלו ויחד עם סימאונה בסקירה על מועמדים פוטנציאליים כאשר אח"כ המנכ"ל אחראי על ניהול המו"מ. קמינרו נפגש על בסיס שבועי עם 3 שחקנים מובילים, עם או בלי סימאונה, כדי לקבל מהם פידבק על המתרחש וכיצד הצוות התומך יכול לתת לשחקנים שירות טוב יותר. גם בקבוצה עצמה מקפידים על בניית רוח צוות מחוץ למגרש כאשר הארוחות מוגשות סביב שולחן עגול כשכולם רואים זה את זה ולא בשולחנות קטנים ונפרדים.

תיאום אקדמאי

כיצד מחלקת הבוגרים מחוברת לאקדמיה כאשר הם מופרדים בעץ המבנה הארגוני? כאן מנגנון התאום מעניין אף יותר. לכל אימון בוגרים מעלים 6-8 שחקני נוער/ שחקני קבוצה B כדי שיתאמנו עם הבוגרים ויספגו את רוח המועדון ויבינו את הציפייה של סימאונה מהשחקנים. ההחלטה על השחקנים מגיעה לאחר היוועצות בין קמינרו לבין המקבילה שלו באקדמיה (חואן קרלוס אגילרה). הכל מתוכנן, בשיח משותף וללא שליפות. אין מאמן נוער שמתקומם על כך שגוזלים לו את השחקנים כיוון שהוא מבין וגם המערכת מבינה את תפקידו בכוח - יצירת שחקנים "שלמים". באימון באקדמיה, המאמן הראשי לא נמצא ליד עוזר המאמן והם לא מנהלים שיחות על השד יודע מה תוך כדי אימון (לקוח מצפייה בצוותי אימון ישראליים...). באתלטיקו ברור שעבודת צוות מחייבת שהמאמנים יהיו במקומות שונים במגרש כדי לספק זויות ראייה שונות לשחקנים; המאמן הראשי נותן הנחיות לכולם והעוזר מאמן מתקן ליקויים ברמה האישית.

 , צילום: איי אף פי צילום: איי אף פי  , צילום: איי אף פי

יש לקחת בערבון מוגבל הצהרות שהכל עובד חלק ויש לצאת מנקודת הנחה שיש גם לא מעט קונפליקטים ואגו. אבל זה נראה נכון - כאשר יש שגרות ניהוליות שמעודדות תאום, יחד עם מיקוד ביצירת שחקנים "שלמים", יחד עם הבנה מעמיקה שהמועדון יפול או יקום על כך, יחד עם אנשים חמים, פתוחים ומנוסים שרתומים להצלחת המועדון מושגת עבודת צוות. יש תלות גדולה מאוד בסימאונה והמבחן הגדול של המועדון יהיה אם הצליח למסד תרבות של מצוינות שתבטיח הצלחה ספורטיבית ועסקית גם לאחר שהמאמן המיוחד הזה יעזוב.

תרבות ביזנאטית

עזבו כסף, עזבו בעיית מתקנים חמורה שיש בארץ, עזבו תרבות ספורט קלוקלת ועוד הבדלים ביננו לבינם. הנושא המרכזי הוא ניהול ועבודה קשה, מנהיגות רגשית ובעיקר תרבות של מצוינות ועבודת צוות. קחו את המודל של אתלטיקו מרובה התפקידים ונסו ליישם אותו בארץ (נניח שיש את התקציב לממן מערך כזה) ומהר מאוד נתדרדר במלחמת התמקמות וכיבוש טריטוריות. "הוא יחליט עלי?" "למה מה פתאום הוא מתערב לי בתפקיד?". בהייטק קוראים לזה collaboration, בארגונים אחרים סינרגיה. איך שלא נקרא לזה, זו אחת הבעיות הכי משמעותיות של ארגון ישראלי ממוצע. כל ארגון והחצרות הביזנאטיות במחלקות השונות. מתוך עבודה עם מנכ"לים ויו"ר של איגודי הספורט בארץ אפשר לראות ניגודי אינטרסים מובהקים עד לרמה של מובילי ענף שפועלים כנגד הענף כדי שהמועדון שלהם לא יפגע.

אבל יש משהו במודל של אתלטיקו מדריד שמרגיש מתאים לתיקון התרבותי בספורט הישראלי. ראו מה מדגישים בתורת האימון במועדון: חשוב שהשחקנים יבינו למה הם עושים מה שעושים "שישאלו לא רק מה אלא גם למה ואיך" (מיגל אנחל, המנהל הטכני באקדמיה), מדגישים תהליכי קבה"ח ויישום מהיר, עומס פיזי ואינטלגנציה רגשית. איך מעריכים אינטליגנציה רגשית? דרך המדדים הבאים: בטחון עצמי, יכולת שליטה עצמית, סקרנות, תחושת מסוגלות עצמית, תקשורת עם האחר, יכולת לדבר ללא חשש, יכולת לסמוך על האחר, יכולת שיתוף פעולה ויכולת למידה. יכולת למידה לפיה שחקן צעיר נמדד לא רק לפי הביצועים הנוכחיים שלו אלא לפי גרף שיפור הלמידה שהוא מציג, מה שמצביע על יכולת מימוש פוטנציאל. זה מרשים, גם בהשוואה לארגונים עסקיים מובילים. מודל לא זר לנו ־ לפחות לא במיונים ליחידות נבחרות בצבא. הכדורגל שלנו רחוק משם אך יש אנשים עם הידע והניסיון המתאים שצריך להמיר לספורט.

אם מנסים לרדת יותר לשורשי הדברים, המסגרת המשמעותית ביותר של המועדון היא ה־DNA שלו הכולל מחויבות, הקרבה, נחישות וכל הדגשים שתוארו בסדרת הכתבות ממדריד. רואים זאת כחוט השני בכל קבוצות הגיל, על הדשא ובמסדרונות המשרדים המתקלפים של הוויסנטה קלדרון. באחד מהייעוצים שביצעתי עבור מועדון כדורסל, המנהל הספורטיבי הגדיר את ה־DNA הרצוי של המועדון כך: "אגרסיביות חכמה ־ כמו באתלטיקו מדריד". זה הזמן של הכדורגל הישראלי לשאול את עצמו מהו ה־DNA שלו ומהו ה־DNA שמייצר בהייטק, בחיל האוויר, בסיירות ואפשר להתאימו לכדורגל הישראלי, מהו הפרופיל של השחקנים שאנחנו צריכים כדי שיתפקדו היטב במודל זה. לדעתי, נקבל תשובה די דומה לזו שיש באתלטיקו מדריד.

לכתבה הראשונה בסדרה לחצו כאן

 

לכתבה השנייה בסדרה לחצו כאן

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה