יו"ר ועדת הכלכלה: "אגרת הרישוי בישראל היא הגבוהה בעולם. מדובר בלא פחות מחזירות"

האם גובה אגרות הרישוי הנגבות בישראל יופחת במהלך השנים הקרובות? לוועדת הכלכלה פתרונים. במהלך דיון שנערך בוועדת הכלכלה ציין יו"ר הועדה איתן כבל כי: "הנהגים בארץ משלמים את הסכומים הגבוהים ביותר לעומת מדינות אחרות שנבדקו על ידי אגף המידע של הכנסת".

לדברי כבל, ממחקר שביצע בשנה שעברה אגף המידע בכנסת עולה כי בישראל התגלו פערים של 300 ואפילו 400 אחוזים בין ישראל למדינות אחרות בעולם בכל הנוגע בגובה אגרות הרישוי שהנהג הישראלי נאלץ לשלם. לדברי כבל: "מדובר בלא פחות מחזירות ואנו פועלים להורדת האגרה".

לדברי ח"כ אוסאמה סעדי, יש לקבוע כי סכום האגרה לא יעלה על 10% מן השכר הממוצע במשק. לפי דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, נהגי הרכב הפרטי בישראל משלמים אגרה שנעה בין 705 ל-1,611 שקל בשנה, בעוד שהתשלום הממוצע ב-12 מדינות אחרות שנבדקו עומד על 252 שקלים בלבד.

נציגת המרכז, נטע משה, הוסיפה כי מדי שנה נכנסים לקופת המדינה 4 מיליארד שקלים רק מאגרות רישוי, שמהוות 98% מהאגרות של משרד התחבורה.

במשרד התחבורה תולים את האשמה בגובהן של אגרות הרישוי במשרד האוצר. לדברי דנה עין דור, מנהלת אגף הכלכלה במשרד התחבורה, האגרה משולמת עבור הרישוי השנתי של הרכב והשימוש בתשתיות, ולא עבור בדיקת הכשירות (טסט) שמשולמת בנפרד למכון הרישוי. לדבריה, משרד התחבורה תומך בהפחתת אגרת הרישוי, אולם האגרות משולמת לאוצר המדינה ולא מגיעות למשרד התחבורה, והוא לא יכול להשפיע על גובהן ללא אישור של משרד האוצר. בתגובה ציינו נציגי משרד האוצר כי האגרה משמשת לתשלום על תשתיות. כך, לדברי דוד בלוך, רכב תחבורה באגף תקציבים במשרד האוצר, "האגרה הממוצעת עומדת על 1,370 שקל, בעוד שהעלות השנתית של התשתית בה משתמש הרכב עומדת על 2,100 שקלים, כך שההשקעה בתשתית גדולה מעלות האגרה".