מי מפסיד כשממשלות סוגרות את האינטרנט

כשהממשלה מורידה את השאלטר 

במהלך שנת 2016, חסמו 50 ממשלות ברחבי העולם את האינטרנט בארצותיהם לפרקי זמן משתנים. כך עולה מדו"ח שהגיש לאו"ם ארגון הזכויות הדיגיטליות Access Now. הארגון אמר כי הוא מצא גם שניתוקי רשת הולכים יד ביד עם ביצוע מעשי זוועה.

באתיופיה, למשל, ניתקה הממשלה שוב ושוב את הרשת במהלך 2016 – והארגון מצא שעשרות בני אדם נהרגו במהלך המחאות שם, חלק ניכר מהם תוך כדי ההאפלה התקשורתית, מה שהקשה מאד על דיווח עדכני ומדויק על המתרחש.

גם באוגנדה היו החשכות חוזרות ונשנות, אבל בעוד ששם המשתמשים יכולים לסמוך לפחות על VPN, החסימות של הרשת עומדות בפני עצמן; ממשלות רבות השתמשו גם בחסימה של מדיה חברתית, כשטורקיה תחת ארדואן היא מקרה בולט במיוחד. כאן המקום להזכיר ששרת המשפטים הישראלית, איילת שקד, ספק התבדחה ספק הביעה משאלה לסגור את פייסבוק וטוויטר.

הפעולה של סגירת הרשת מובילה דרך קבע להפסדים כלכליים למדינות: ההערכה של Access Now היא שהנזק הגבוה ביותר נגרם להודו, שהפסידה 968 מיליון דולר ב-2016, ולערב הסעודית, שהפסידה 465 מיליון. מה עושים נגד זה? בארגון ממליצים שארגון האו"ם הרלוונטי יעקוב אחרי ניתוקים ויגיב עליהם מיידית, אני לא בטוח כמה המשטרה החשאית האתיופית תתרשם ממכתב חריף ממזכ"ל ה-ITU. ההצעה האחרת היא שספקיות הרשת יסרבו להנחיות הממשלה שלהם בנושא. בואו נאמר שאם מנכ"ל חברת רשת אתיופית ינקוט בצעד המרשים הזה, אני חוזה נזק חמור לבריאותו בעתיד הקרוב, עם אופציה להפיכה לקדוש מעונה של חופש הרשת. בעיה.

אפשר לעניין אותך בהונאה?

הודו, כידוע, הפכה מזמן למרכז של סיוע טכני לארה"ב ולמדינות אחרות. לא מעט אמריקאים מוצאים את עצמם, כשהם מתקשרים לקבלת שירות, משוחחים עם אדם שיושב בעצם בבנגלור. כששואלים אותם האם הם בארה"ב, הם נוטים לתת תשובה מתחמקת בנוסח "אני עובד עבור חברה שיושבת בארה"ב."

כעת מגלה "הניו יורק טיימס" שבהודו יושבים לא רק האנשים שעונים על השאלות שלך ביחס לטוסטר החכם שקנית, אלא גם מספר גדול של נוכלים.

ההונאה המקובלת ביותר, משום שהיא ככל הנראה הקלה ביותר, היא להתקשר לאיזה אמריקאי חסר מזל, לומר לו שמדברים ממס הכנסה ושהוא חייב למדינה כסף. אם הקורבן מבוהל או לא ערני מספיק, הוא מתבקש לקנות כרטיסי אייטיונז ולהעביר את הקוד שלהם למתקשר. זה הרגע שבו רוב האנשים צריכים לשים לב שמשהו מוזר מאוד קורה פה, כי מס הכנסה לא אמור לעבוד עם צורת תשלום חריגה כזו, אבל אם אתה מבוהל מדי מפקיד מאיים של מס הכנסה, יכול להיות שלא תשים לב.

והרבה אנשים אכן לא שמים לב: לפי ההערכות של ממשלת ארה"ב, מאז 2013 אמריקאים שילמו 100 מיליון דולר להונאות מהסוג הזה. יש כאן עסק רווחי. אנשים שיצאו ממנו וחשפו אותו מדברים על מרכזים שלמים של טלפנים שמתקשרים לאמריקאים. השכר הוא השכר המקובל בחברות סיוע טלפוני, אבל אם אתה מצליח לבצע "מכירה" – משכנע איזה מסכן שהוא חייב כסף לממשלה וזה מעביר אותו – אתה מקבל בונוס. מבחינת העובד ההודי הקטן, בעיקר הצעיר, זו יופי של התחלה לחיים. אחד מהם זוכר שהוא קיבל מהחברה שם אמריקאי לכאורה ואת התסריט שהוא אמור להקריא. הוא שאל את המאמן "האם זו הונאה?" המאמן ענה "כן."

להציל את הספרים, בכל מחיר

משטרת מחוז לייק בפלורידה פתחה בחקירה כנגד צוות ספריית איסט לייק קאונטי בשל הונאה יוצאת דופן. אחרי שקיבלו הודעה אנונימית, נדהמו החוקרים לגלות שהספרנים יצרו מספר גדול של קוראים בלתי קיימים. קצת כמו הנשים המזויפות של אשלי מדיסון, אבל כאן המטרה היתה אחרת.

הנהלים בפלורידה קובעים שספרים שנמצאים בספריות ואינם נקראים במשך חודשים, ייגנזו או יימסרו. הספרנים החליטו להלחם עליהם: המשתמשים המזויפים שלהם שאלו שוב ושוב ספרים שנמצאו בסכנת גניזה.

אבל הם לא חכמים מספיק. המשטרה גילתה שאחד הקוראים הבדויים, "צ'אק פינלי", נקרא על שם שחקן בייסבול שפרש, ושהוא גילה תיאבון לא בר שליטה לקריאה: "פינלי" שאל מהספרייה 2,600 ספרים במשך תשעה חודשים. חלקם, אגב, הוחזרו תוך שעה בלבד.

הספרן הראשי טען שמטרת המשתמשים המזויפים היתה לשמור על ספרים שהספרנים ידעו שתמיד יהיו פופולריים. יתר על כן, לדבריו, הספרייה שלו איננה היחידה שעושה זאת: רבות מהספריות נוקטות בשיטה הזו. זה מסתבר כאחד הפשעים המעניינים של המאה. נעדכן.

קצרצרים

1. קסום ומופלא: היתרון של AirBnB בבריטניה, מדווח "הפייננשייל טיימס", נובע לא מהטכנולוגיה שלה, אלא מהעובדה שהיא נהנית מאחוזי מס נמוכים מאוד. מלונות נאלצים לשלם מס גבוה, ולגבות מע"מ על שהותו של האורח והשירותים שהוא מקבל; עסקים קטנים שמציעים חדר משלמים מס נמוך הרבה יותר. איירבינבי עצמה משלמת מע"מ רק על העמלה שהיא גובה, לא על כל העלות של שהותו של המשתמש. העלות הממוצעת של חדר מלון מכילה 41 דולרים ללילה במסים, בעוד שהעלות הממוצעת של חדר איירבינבי מכילה רק 8.4 דולרים במס. איגוד האכסניות של בריטניה תקף בעבר גם את ההתנהלות הרשלנית של איירבינבי ביחס למשכירים שלה: בעוד שאכסניה, למשל, מחויבת בשלל תקנות בטיחות כמו התקנת גלאי עשן וסימון יציאות חירום, המשכירים של איירבינבי פטורים מהן. התוצאה היא תחרות בלתי הוגנת ותרגילי מס – סימן ההתמחות של עמק הסיליקון.

 

2. החל מתחילת השבוע, האקרים שמפעילים נוזקת כופר – תוכנה שנועלת את הקבצים שלך ודורשת תשלום, בדרך כלל בביטקוין, עבור שחרורם – צפויים לעמוד לדין בקליפורניה בסעיף ספציפי בנושא. כמו במקרים רבים אחרים, החוק מדדה אחרי המציאות ועד כה נאלצו התובעים של קליפורניה להשתמש בחוקי הסחיטה, שלעתים יצרו בעיות. על פי החוק החדש, האקרים שישתמשו בדופקת כופר יהיו צפויים לעונש מקסימלי של ארבע שנות מאסר. מדינת וויומינג העבירה חוק דומה בשנת 2014. השימוש בנוזקות כופר הופך למכת מדינה בארה"ב: על פי נתוני ה-FBI, התשלומים לתוקפים זינקו מ-25 מיליון דולר בשנת 2015 ל-209 מיליון ברבעון הראשון של שנת 2016 לבדו.

3. בימים אלה מגיע לסיומו ההליך המשפטי בפרשת Gemcoin, הונאה שניסתה לרכב על הגל של מטבעות דיגיטליים. המפיץ של הונאת גמקוין טען כי המטבע הדיגיטלי שלו ייחודי, משום שהוא נשען על מכרות ענבר. החוקרים גילו להפתעתם כי מכרות הענבר אכן התקיימו, אבל לא היה ביניהם שום קשר לגמקוין – משום שהמטבע כלל לא התקיים. הרשות לניירות ערך דורשת כעת קנס כבד ומרתיע כנגד הנוכל. שורה של משקיעים בגמקוין הגישו גם הם תביעות פרטיות.

4. זוכרים את ווטסון, מחשב העל של IBM שניצח במשחק ג'פרדי? מאז הוא עושה כל מיני דברים, כמו לייעץ לרופאים ולאחרים. לאחרונה הוא "פיטר" 34 עובדים של חברת ביטוח יפנית: ווטסון ימלא את תפקידם בבדיקת זכאות לביטוח. הוא יסרוק מסמכים של בתי חולים, היסטוריות רפואיות וכו', וימליץ על סמך הממצאים הללו לעובדים הנותרים במחלקה על האם לשלם או לא.

5. סוכנות החלל האמריקאית נאס"א הודיעה כי היא תממן ב-188 מיליון דולר מחקר שמטרתו לעמוד על טיבה של האנרגיה שנפלטת מחורים שחורים וכוכבי ניוטרון. המדענים אמרו כי אין להם יכולת ללמוד משהו באופן ישיר על הגופים הללו, אבל שלושה טלסקופים שיוצבו בחלל צפויים לתת מידע על איך נראה האור כשהוא מוקרן מסביבתם. הטלסקופים אמורים להיות רגישים במיוחד לקרני X ולאור מקוטב. נקווה שירכיבו אותם, שלא כמו האבל, נכון.