כחלון מחיה את נבחרת הדירקטורים: מקדם שילוב מנהלי הייטק בחברות ממשלתיות

רגע אחרי שוועדת השרים למינויים במגזר הציבורי התחילה לדון בביטול נבחרת הדירקטורים במטרה להחליף אותה בשיטת מינוי המקורבים הישנה והטובה, שר האוצר משה כחלון החליט לקדם מסלול דירקטורים חדש שאמור להכניס אל הנבחרת גם בכירים בענף ההייטק שעד כה היו מנותקים מהחברות הממשלתיות.

המהלך החדש שהוביל עוזרו של כחלון, נדב שמש, הוא הוספת מסלול חדש לתחומי ההתמקצעות לפיהם נבחרים מועמדים למשרת דירקטורים לנבחרת. הנבחרת מורכבת ממאגר של 500 מועמדים שהתקבלו לאחר שעברו את תנאי הסף וצברו ניקוד גבוה בהתאם לכישורים ולניסיון שלהם. הם נדרשים להיות בעלי ניסיון בלפחות אחד מתחומים שהוגדרו מראש: חברתי, ביטחוני, משפטי, ניהולי, פיננסי ותשתיות. לפי היוזמה החדשה במאגר יוקצו 80 מקומות גם לתחום ההייטק שכן כ”אומת סטראט־אפ” רק טבעי שהענף שאמור להוביל את המשק, יהיה גם חלק מניהול החברות הממשלתיות ששולטות היום בחלקים משמעותיים בחיינו. החברות הממשלתיות עוסקות במגוון תחומים (מתשתיות, חשמל, רכבות ועד תיירום ומתנ”סים) ומשפיעות על יוקר המחייה של משקי הבית וגם של המגזר העסקי.

משה כחלון. ביטול נבחרת הדירקטורים מצריכה את אישורו | צילום: צביקה טישלר

מאז כניסתו לתפקיד של כחלון הוא הביע מספר פעמים תמיכה בשימוש בנבחרת הדירקטורים שמסננת את המועמדים הפוטנציאלים על סמך הניסיון והכישורים שלהם, אולם גם ביקר אותה ואת מנהל רשות החברות אורי יוגב על כך שהיא אינה מגוונת מספיק וכי הדרישה לניסיון נרחב מביאה לכך שצעירים אינם יכולים להתמנות לדירקטורים. באחת מישיבות הממשלה העיר כחלון ליוגב כי “אפילו צוקרברג (מייסד פייסבוק — ע”מ) לא היה מתקבל לנבחרת”.

תחת התחום הטכנולוגי ניתן יהיה להתקבל לנבחרת הדירקטורים עם ניסיון ניהולי של 3 שנים בלבד (במקום 7 ביתר התחומים) ומנהלים ללא תואר אקדמי ידרשו לניסיון של 5 שנים. הניסיון של המנהלים בענף ההייטק יידרשו לבוא מחברות עם מחזור של 50 מיליון שקל ומעלה. בשלב זה טרם נקבע מה יוכר כניסיון ניהולי, כלומר איזה היקף ניהול יהווה ניסיון שיאפשר כניסה לנבחרת הדירקטורים. קריטריון זה צפוי להקבע בזמן הקרוב כדי לאפשר את התחלת המינויים.

במטרה להתחיל עם ההליך כבר עכשיו סוכם באוצר כי לא ימתינו לנבחרת הדירקטורים הבאה שתפתח (עד כה יצאו שתי נבחרות לדרך: אחת ב־2014 ואחת בינואר 2015), אלא כבר עכשיו יימונו דירקטורים עם התמחות בתחום הטכנולוגי במסלול החלופי לנבחרת. כיום ניתן למנות דירקטור במסלול זהה לזה של הנבחרת, הבוחן את הכישורים של המועמד ומאפשר מינוי שלו בחברה ממשלתית במידה וקיבל ציון כזה אשר היה מאפשר לו להתקבל לנבחרת המקורית. כך למשל חודש מינויו של יפתח רון טל ליו”ר חברת החשמל.

נבחרת הדירקטורים היא מאגר מנהלים ממנו אמורים שרי הממשלה למנות דירקטורים בחברות הממשלתיות שנמצאות בתחום אחריותם. הנבחרת הוקמה ב־2013 לאחר כניסתו של מנהל רשות החברות הנוכחי אורי יוגב לתפקיד במטרה להפסיק את מינויי המקורבים של הפוליטיקאים לצמרת החברות הממשלתיות. זאת בעיקר עקב מינוי של דירקטורים רבים שלא היו בעלי הכישורים הנדרשים לשמש בתפקיד.

בנימין נתניהו. מקנא במינויים שמבצע טראמפ לקראת כניסתו לתפקיד | צילום: אלכס קולומויסקי

השרים שקד ולוין רוצים לסגור את הנבחרת

רק בשבוע שעבר הביעו בוועדה לבחינת מינויים בשירות הציבורי נכונות לבטל את נבחרת הדירקטורים. ועדת השרים שבראשה עומדים שרת המשפטים איילת שקד ושר התיירות יריב לוין, בוחנת את סוגיית מינוי הבכירים במשרדי הממשלה ואת שינוי מנגנון מינוי הדירקטורים בחברות הממשלתיות. זאת למרות שעד כה הוא הוכיח עצמו הרבה יותר מהשיטה הקודמת בה מינו שרים את מקורביהם. הוועדה הוקמה לאחר ישיבת הממשלה בה הביע ראש הממשלה בנימין נתניהו קנאה במינויים שמבצע נשיא ארה”ב הנבחר דונלד טראמפ (למרות שמנגנון הממשל האמריקאי שונה לחלוטין מזה הישראלי).

הוועדה, שחברים בה גם השרים אריה דרעי מש”ס, יואב גלנט מכולנו ויובל שטייניץ מהליכוד טרם קיבלה החלטות בנושא. בעוד לוין הביע תמיכה פומבית בביטול הנבחרת, שקד מסרה כי הנושא עוד בבחינה. בכל מקרה ביטול הנבחרת יחייב תמיכה של כחלון, שכן רשות החברות נמצאת בתחום סמכותו.

מבחינת רשות החברות הנבחרת היא הצלחה

ברשות החברות תומכים ביוזמתו של כחלון. למעשה גם בין הנבחרת הראשונה לשנייה בוצעו מספר שינויים על מנת להתאים את מאגר הדירקטורים לצרכים של החברות. לאור האיומים על הנבחרת שמבחינת הרשות היא הצלחה משמעותית, כמעט כל שינוי שירתום את כחלון להצלתה יהיה מבורך.

מבחינת רשות החברות הנבחרת כבר היום מוכיחה את עצמה. מנתונים שפרסמה הרשות עולה כי בעוד שבשנתיים שקדמו להקמת הנבחרת 34% ממועמדי השרים נפסלו על ידי ועדת ברנר הבוחנת את התאמתם של המועמדים בהיבט של זיקה פוליטית וניגודי עניינים, בשנתיים שחלפו לאחר הקמת הנבחרת נפסלו על ידי הועדה רק 3% מהמועמדים.