אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ההצגה הכי גרועה בעיר: כך הוחלט למי יינתנו צ'ופרים עבור מכירת דירה שלישית צילום: אלכס קולומויסקי

ניתוח כלכליסט

ההצגה הכי גרועה בעיר: כך הוחלט למי יינתנו צ'ופרים עבור מכירת דירה שלישית

נוסחת החישוב שהועברה רק לילה לפני, הדגל הלבן שהרים אגף התקציבים, וההטיות השונות של המילה ביזיון, שבהן השתמש משה גפני. איך אושרו התקנות העקומות לחוק למיסוי דירה שלישית? בצורה הכי עקומה שאפשר

07.01.2017, 18:50 | עמרי מילמן

הליך התקנת התקנות הנלוות לחוק מס על דירה שלישית, שהן למעשה האותיות הקטנות שמסדירות למי, מתי ואיך מגיע לקבל מענקים מפנקים עבור מכירת הדירה שלו, היה סרט המשך לטרגדיה של הליך החקיקה המקורי.

הדיון היחיד שנעשה על התקנות התקיים ביום חמישי האחרון וכלל את אותם אלמנטים אומללים שליוו את אישור החוק השנוי במחלוקת – חרם מצד האופוזיציה, לחץ מצד משרד האוצר על חברי הכנסת לאשר את החוק מבלי להתעמק בפרטים, קואליציה זועמת שנדחפת לאשר מהלכים שהיא מתנגדת להם וכ"נקמה" מגדילה את הצ'ופרים למשקיעים על חשבון שאר הציבור. מיפוי של השחקנים בהצגה הכי גרועה בעיר, מראה איך בסופו של דבר התקבלו ההחלטות הכי שנויות במחלוקות סביב חוק ההסדרים האחרון של הממשלה הנוכחית.

1. כחלון ומשרד האוצר

אנשיו של שר האוצר כחלון ואגף התקציבים דחפו לאישור התקנות כבר ביום חמישי, למרות שאת הצו המפרט את הנוסחה המורכבת לחישוב שווי הנכס (ממנו נגזר המס) העבירו רק ערב קודם לטענת הוועדה. בדיוק כפי ששר האוצר לחץ על יו"ר הוועדה גפני לאשר את החוק עצמו ביום שישי לפנות בוקר, כך לחץ עליו גם הפעם במשך שבוע לקיים את הדיון ביום חמישי, וזה נקבע בסופו של דבר כמעט ללא כל התרעה מוקדמת שאפשרה לחברי הכנסת להתכונן לדיון. 

יו"ר ועדת הכספים משה גפני ושר האוצר משה כחלון, צילום: עומר מסינגר, אלכס קולומויסקי יו"ר ועדת הכספים משה גפני ושר האוצר משה כחלון | צילום: עומר מסינגר, אלכס קולומויסקי יו"ר ועדת הכספים משה גפני ושר האוצר משה כחלון, צילום: עומר מסינגר, אלכס קולומויסקי

אם זה לא מספיק, הרי שבמהלך הדיון העלו נציגי האוצר את בקשתו של כחלון – לדחות את ההצבעה בכמה ימים, לאור היעדרות האופוזיציה (ניסיון להכין את ההצדקות להליך הפגום לקראת הדיון בבג"ץ?). המבט שהפנה לעברם גפני, שכל דיון כזה לטענתו מבזה אותו עוד קצת ועוד קצת, ורמיזתו על כך שהוא אינו מתחייב על תאריך לדיון נוסף, הביאו את האוצר להתקפל ולאשר את התקנות עכשיו.

מבחינת שר האוצר אולי מדובר בניצחון פוליטי, אך לאגף התקציבים היה זה ללא ספק אחד מרגעי השפל המקצועיים – לא רק שקידמו בגאווה את החוק עצמו, שלא באמת מגדיל את ההיצע בשום צורה, אלא שבסוף עוד העניקו הטבות מפליגות למשקיעים רק כדי שהחוק שכבר עבר יחליק בגרונם של חברי הקואליציה.

הצעד הזה מצטרף לתוכנית הדגל של האוצר – "מחיר למשתכן" - הכוללת הטבות של מאות אלפי שקלים רק למי שברשותו הון ראשוני, על בסיס הגרלה, בניגוד לכל היגיון או תפיסות של צדק חלוקתי, ורגע אחרי שתוכנית "מע"מ 0" של לפיד ירדה מהשולחן בגלל נפילת הממשלה.

הדיון ביום חמישי היה עוד אבן דרך במסלול הבעייתי שעבר אגף תקציבים במסגרת ניסיונו להתמודד עם משבר הדיור. במסע הזה נאלץ האגף להיכנע לצרכיו הפוליטיים של השר העומד כרגע בראשו – נקודה בעייתית במיוחד לאור חוק הנומרטור שהאגף כה מתגאה בו. הרי המקור התקציבי לא ברור, ועד לרגע האחרון לפני אישור התקנות לא הייתה ברורה עלות המענקים (ורק כעת זו מוערכת ב-400 מיליון שקל נוספים). זה מצטרף לנזילותם של אומדני ההכנסות מהמס החדש (שהתחילו ב-800 מיליון ש"ח, עלו ל-900, ואחרי כל השינויים עומדים עכשיו על 830 מיליון ש"ח – סכום שרבים באוצר תוהים על מהימנותו). אם כך, מסתמן שלחששות של שרי הממשלה מהנומרטור היו רגליים. נראה שהכלי שאמור להגביל את החלטות הממשלה כך שלא יתקבלו ללא מקור תקציבי, לא רלוונטי כשהתוכנית חשובה למשרד האוצר עצמו.

חזרנו לנקודת המוצא: ההחלטות מתקבלות – אחר כך כבר ימצאו להן מקור מימון.

2. גפני

יו"ר ועדת הכספים שוב נדרש לשאת על כתפיו את אות הקלון של הדיון שנקבע ברגע האחרון, מבלי שהצדדים היו מוכנים. את הדיון על החוק עצמו הוא נטש דקות לפני אישורו, והפעם עשה זאת בעת ההצבעה על ריביזיה (הסתייגות) שהועלתה על-ידו כדי להכניס סעיף שנשכח. כדי לתת את האישור הסופי לתקנות גפני כינס את הדיון מחדש, הצביע והלך, מבלי להמתין שנציגי משרדי האוצר והמשפטים ורשות המסים יחזרו לחדר. לאורך כל הדיון הוא הקפיד להשתמש בהטיות שונות של המילה "ביזיון". בתמצות: משרד האוצר ביזה, הוא הרגיש מבוזה, והחוק עצמו מבזה. לזכותו של גפני ייאמר שהוא הצליח בסופו של דבר להכניס לתקנות את מה שהיה חשוב מבחינתו. גם תחת מחאה ורטינה מתמשכת על כך שכופים עליו לאשר נורמות חדשות, אפשר לגזור כמה קופונים.

3. הקואליציה

גם הפעם, למרות שמדובר "בסך הכל" באישור תקנות, הצליחה הקואליציה להסתכסך עם עצמה. בהתחלה רק ח"כ עודד פורר הקשה על נציגי הממשלה והתוודה כי שקל לקחת כדורים נגד בחילה לפני שהגיע. בהמשך טפטפו לחדר גם יו"ר הקואליציה דוד ביטן ומרכז הקואליציה בוועדת הכספים ח"כ מיקי זהר – בהתחלה ביקשו ככל הנראה להבטיח שהחוק יעבור, אך ככל שהזמן עבר והם הבינו את משמעות התקנות, גם הם החלו לצעוק על נציגי משרד האוצר ורשות המסים בדרישה להגדיל עוד יותר את ההטבות למשקיעים שימכרו דירות. זה כמובן הזניק לדיון את סגן שר האוצר ח"כ איציק כהן, כדי להזכיר (בטונים גבוהים) לגפני את המחויבות שלו. בקיצור, כל בכירי הקואליציה הצטרפו לדיון רווי צעקות ומתחים על השאלה כמה כסף המדינה תיתן למשקיעי הדיור. הם לא צריכים את האופוזיציה, שכלל לא הייתה בחדר, כדי לא להסכים על כלום.

4. האופוזיציה

גם הפעם האופוזיציה החרימה את הדיון בטענה שלא היה לה די זמן להתכונן. לטענתם משרד האוצר הקדים את הדיון בשבוע, ואת הנוסחה החדשה לחישוב שווי הדירות העביר רק יום אחד לפני. אמנם התקנות עצמן עברו לעיון הוועדה שבוע קודם לכן, אך הן היו בגדר טיוטה בלבד. והנה מתברר – היעדרות האופוזיציה הייתה חלק מהאסטרטגיה המשפטית שלה.

במקום להתמודד עם החוק בזירה הפרלמנטרית הראויה, הם העדיפו להעביר את הדיון לזירה המשפטית ופנו לבג"ץ בטענות נגד הליך אישור החוק. היועץ המשפטי של הכנסת עו"ד איל ינון כבר הכין להם את הקרקע באמירתו כי היה כאן פגם "היורד לשורש ההליך". כנראה שגם שר האוצר הבחין בבעייתיות, וביקש כאמור לעצור באמצע הדיון ולהמשיך בשבוע שאחרי בשל היעדרות האופוזיציה. אלא שגפני, שנראה שדווקא ישמח אם החוק יבוטל בבג"ץ כבר מחר, הבהיר שהוא לא משתף פעולה עם המשחק הזה. לאור ההיסטוריה המקמצת של בג"ץ בהתערבות בהליכים פנים-פרלמנטריים מובהקים, ספק רב אם האופוזיציה בחרה באסטרטגיה הנכונה.

5. "פיליבסטר" של עורכי דין

העיכובים בהקראת החוק ובאישורו נגרמים לרוב על-ידי חברי הכנסת מהאופוזיציה, אך הפעם היו אלה בכלל שני עורכי דין ובהם נציג לשכת עורכי הדין, יוסי אלישע. לרוב מעורבים עורכי דין בהליכי חקיקה בתחום המס כדי לעמוד מול דרישות רשות המסים בשם האינטרסים של מי שעתידים להפגע מהחקיקה (בעלי הממון מן הסתם), ורשות המסים חיה עם זה בשלום ומגיעה לדיון עם דרישות מוגזמות מראש כדי להסכים בסוף על פשרה כלשהי. הפעם לא היה מדובר במשא ומתן מולם – הם הציפו טעויות מקצועיות בחלק ניכר מהסעיפים. חלקן תוקנו, ועם חלקן ניאלץ להתמודד, כי כדי לתקנן לא מספיק לשנות את התקנות אלא צריך להתעסק עם החוק המקורי, ובזה אף אחד לא מעיז לגעת. ראינו כאן בעיקר משיכת כתפיים כי "ככה זה", ולעזאזל חוות הדעת המקצועיות. חוק עקום משליך בהכרח גם על התקנות ליישומו.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

14 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

11.
חוק בזוי
חוק מיסוי דירה שלישית , תולדתו שר אוצר שכשל בהבטחתו להוריד מחיר הדירות , מצא לו ביבי חדש חוק שאינו חוקי ואינו מוסרי , כלל ידוע מה שקשור בגזל בתחבולה ובמירמה סופו להתבטל . כל חוק זה לא יצא ממנו דבר , כי הוא אינו צודק ואינו חוקי , וגם אין ממנו הכנסות , כי הוא חוק רטרטאקטיבי הנובע מקינאה ןכישלון של שר האוצר .
צביקה  |  09.01.17
10.
תגדירו "בעלי ממון". אם 4 מליון (פנסיה)
מבחינתכם זה "בעל ממון"- אז כל הכבוד פגעתם בבעל ממון. מחזיק 6 דירות בירוחם להשכרה. חי ממה שנשאר אחרי התשלום למס הכנסה, חברת ניהול, תחזוקה שוטפת וכו. המס החדש מאיין את הפנסיה (ואפילו מכניס קצת לחובות). אם אמכור אאבד חלק ניכר מרכושי במיסים ושאר הוצאות. כל הכבוד פגעתם בול!
בעל ממון?  |  08.01.17
לכל התגובות