צילום: צביקה טישלר
בעקבות הערכות חסר של האוצר: הגרעון ב-2016 עמד על 2.15% מהתוצר לעומת תחזית של 2.9%
לפי האוצר, הפער נובעמכך שההכנסות ממסים בפועל היו גבוהות ב-8.8 מיליארד שקל והוצאות משרדי הממשלה היו נמוכות ב-300 מיליון שקל מהמתוכנן ועמדו על 347 מיליארד שקל. ההסבר המרכזי לגידול בגבייה הוא רכישה מסיבית של רכבים על ידי ישראלים וצריכה גבוהה מהצפוי
הגירעון השנתי עמד על 2.15% מהתוצר ב-2016 שהם 25.9 מיליארד שקל כך עולה מאומדן ראשון של ביצוע התקציב והגירעון הממשלתי. יעד הגרעון לשנה שעברה עמד על 2.9% שהם 35 מיליארד שקל. באוצר מסבירים את הפער הגדול בכך שההכנסות ממסים בפועל היו גבוהות ממה שתכננו באוצר ב-8.8 מיליארד שקל ובכך שההוצאות של משרדי הממשלה היו נמוכות ב-300 מיליון שקל מהמתוכנן ועמדו על 347 מיליארד שקל. ההסבר המרכזי לגידול בגבייה הוא רכישה מסיבית של רכבים על ידי ישראלים וצריכה גבוהה מהצפוי (שמלווה בתשלומי מסים עקיפים).
קראו עוד בכלכליסט
בעת אישור התקציב עמד אומדן ההכנסות על 277 מיליארד שקל אולם לפני כמה חודשים עלה האומדן ל-282.5 מיליארד שקל. גם ביחס לאומדן זה גביית המסים העקיפים הייתה גבוהה ב-2.2 מיליארד שקל וגביית המסים הישירים הייתה נמוכה ב-1.4 מיליארד שקל מהמתוכנן. החריגה הגסה מהערכות אלה מעלה שאלה בנוגע ליכולת החיזוי של האוצר של הכנסות המדינה ממסים, לאור כך שלא אירע בשנת 2016 כל אירוע חריג. השאלה מתחדדת לאור התקציב הדו שנתי שאושר ואילץ את האוצר לקבוע תחזית הכנסות לשנת 2018 כבר בקיץ 2016. ייתכן ואומדן מדויק יותר של ההכנסות היה מאפשר שינוי של מגבלות ההוצאה התקציבית ולהגדיל את השירותים החברתיים.
בעוד שסך הוצאות המשרדים האזרחיים (הבריאות, החינוך, התחבורה וכו') עלו ב-9.5% בלבד במקום 11.3% כפי שתוכנן במקור, הוצאות מערכת הביטחון עלו ב-4.3% במקום לרדת ב-3.7%
תגובה אחת לכתיבת תגובה