אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
למה איל הנדל"ן אהובי מוכר יצירות מאוסף האמנות שלו במחירי רצפה? צילום: אוראל כהן

למה איל הנדל"ן אהובי מוכר יצירות מאוסף האמנות שלו במחירי רצפה?

האמנות הנעלמת של יגאל אהובי: מציע למכירה מספר עבודות, כולן של אמנים ישראלים, במחירים שנחשבים נמוכים במיוחד. לאיזו קבוצה אנונימית הוא מתכנן לתרום את הכסף?

09.01.2017, 08:55 | רעות ברנע

בשבועות האחרונים מקיים איל הנדל"ן יגאל אהובי מכירה של יצירות מאוסף האמנות הגדול שלו. במכירה, שמתקיימת במשרדי החברה שלו פרתם נכסים במגדל קניון רמת אביב, הוא מציע למכירה מספר לא גדול של עבודות, כולן של אמנים ישראלים, במחירים שנחשבים נמוכים במיוחד — בין 1,000 שקל לכמה אלפי שקלים ליצירה בממוצע. כך למשל תוכלו לרכוש בה עבודות של אלעד לרום ב־3,000 שקל, של יאיר ברק ב־2,000 שקל ושל אלהם רוקני ב־750 שקל בלבד. על כל קנייה יקבל הרוכש קבלה, כמובן, ועל השולחן המשרדי שבין חדרי תצוגת היצירות מונח באופן בולט פנקס קבלות.

דבר קיומה של המכירה אמור היה להגיע לקהל הרחב באמצעות מייל פרטי שהפיץ אהובי בין חבריו ומכריו, שבאמצעותו הזמין אותם לרכוש אמנות במחיר אטרקטיבי במיוחד. ההכנסות מהמכירה, כך נכתב במייל, יועברו לקבוצת "הישראלים", הפועלת נגד ההסתה והגזענות ברשת. מייל כזה הגיע גם אלינו, ומיד עורר כמה שאלות: הראשונה היא מדוע אהובי מוכר עבודות מהאוסף שלו כעת, והשנייה היא מי היא קבוצת "הישראלים" שאת ההכנסות מהמכירה בחר אהובי לתרום דווקא לה.

התשובה לשאלה הראשונה קשורה בהתגלגלות האוסף של אהובי בשנים האחרונות. לפני שלוש שנים הוא חתם עם הגלריה באוניברסיטת תל־אביב על הסכם שנועד, לטענת הצדדים, להציל אותה מסגירה. לפי ההסכם, תמורת סכום נאה שתרם אהובי לגלריה יוקצה החלל הגדול שבה להצגת תערוכות מהאוסף שלו למשך שלוש שנים. ההסכם גרר לא מעט ביקורת בעולם האמנות המקומי בטענה שאהובי משתמש בהונו כדי לקנות את מקומו באקדמיה, אך למרות זאת יצא לפועל, ובמשך השנים הוצגו בגלריה כמה תערוכות מקיפות מהאוסף.

את הראשונות אצרה שרית שפירא ולאחר שהתפטרה נכנס לתפקיד מתן דאובה, שהיום מנהל את האוסף של אהובי בלונדון — שם מאוחסנות רוב היצירות של האספן. לטובת התערוכות הטיס אהובי מלונדון מספר גדול של יצירות, חלקן יקרות וחלקן פחות. ההערכה הגורפת היא שכעת, לאחר שסיים את הקדנציה שלו באוניברסיטה, נשארו העבודות היוקרתיות פחות ללא בית — וכנראה משתלם לו יותר למכור אותן מאשר לשנע אותן בחזרה אל המחסנים בלונדון. כך או כך, אהובי מכריז שכל הכספים מהמכירה ייתרמו.

יגאל אהובי, צילום: אוראל כהן יגאל אהובי | צילום: אוראל כהן יגאל אהובי, צילום: אוראל כהן

ואולם, חיפוש אחר קבוצת "הישראלים" בגוגל במטרה להבין מי היא מעלה חרס. הקבוצה לא מפעילה אתר ולא דף פייסבוק ואין אפילו התייחסות אחת לקיומה ברשת. קצת תמוה בהתחשב בעובדה שדווקא לה בחר אהובי לתרום את כספי המכירה. כשפנינו אל אהובי באמצעות תמי גילת, מנהלת האוסף שלו, וביקשנו קצת פרטים על הקבוצה, היא הפנתה אותנו לאשה בשם נחמה בורק שעומדת בראשה. בורק היא אשתו של יעקב בורק, איש עסקים וכותב ספרי מדע פופולרי, שהוא גם יו"ר ארגון מידות הפועל למדידה ודירוג של עמותות. בורק וזוגתו גם נצפו באחת מפתיחות התערוכות הנוצצות שארגן אהובי בגלריה האוניברסיטאית.

יגאל אהובי וגלית גוטמן, צילום: רפי דלויה יגאל אהובי וגלית גוטמן | צילום: רפי דלויה יגאל אהובי וגלית גוטמן, צילום: רפי דלויה

כשסיפרתי לנחמה בורק שהניסיונות למצוא התייחסות לקבוצת "הישראלים" ברשת כשלו, היא הסבירה שגם אם אחפש טוב לא אמצא, מכיוון שמדובר ב"קבוצה של מתנדבים שמנסים לעשות כמיטב יכולתם לנהל דיאלוג במקום שיח אלים ברשת". כששאלתי באיזה אופן בדיוק הם מנסים לעשות זאת, בורק קצת נלחצה וטענה כי לא התכוונה שיפנו אליה עיתונאים וכי היא מפסיקה את השיחה ומחזירה אותי לגילת, שתספק לי פרטים נוספים.

מבחינה חוקית אין כאן בעיה: גם אם אהובי מחליט שהוא רוצה להעניק סכום נאה במתנה לאדם או לקבוצה — זכותו המלאה לעשות זאת. אבל הבחירה נותרת תמוהה, דווקא בשל הדגשת העברת כספי המכירה לקבוצה הזאת. חזרנו לגילת, שהפסיקה לענות לטלפונים ועברה להתנהל באמצעות סמסים. "בעניין הישראלים", כתבנו, "הבנו שמדובר בקומץ אנשים בלתי מאורגן. נראה קצת תמוה שאהובי תורם דווקא למשהו בלתי פורמלי כזה. מי מוציא על זה קבלה?". לקח קצת זמן אבל התגובה הגיעה: "נו באמת", כתבה גילת, "סיימנו להגיב".

תגיות

34 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

34.
המניע היחידי כמעט של בעלי הון אספנים הוא כספי.
בתחילת שנות התשעים, יוסף חכמי מבעלי הפניקס, ובעל אחד מאוספי האמנות הגדולים בארץ אז, קנה מאספן אחר, צ'רלי מיורקס, שעזב אז את הארץ, את אוספו של האחרון בכשלושים אחוזים מערכו. זמן קצר לאחר מכן נתן חכמי להעריך את שווי האוסף שלו לפי מלוא ערך היצירות שבו - יצירות שנקנו בדרך כלל במחירי הפסד עבור האמנים במשך שנים רבות ותוך הצמדת ערך שוק מקסימלי ליצירות שנקנו בזול - והשתמש בשווי האוסף כערבות בנקאית לצורך הקמת חברה חדשה של חכמי.
הרשלה  |  16.02.17
לכל התגובות