אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פעיל שוק הון העיד ברשות ני"ע: חיים כץ קיבל מידע על מניות מיועץ של קובי מימון צילום: אלכס קולומויסיקי

פרסום ראשון

פעיל שוק הון העיד ברשות ני"ע: חיים כץ קיבל מידע על מניות מיועץ של קובי מימון

כך העיד ברשות ני"ע שלומי גולובינסקי. כץ חשוד, בין היתר, בכך שקיבל מיועצו של מימון, מוטי בן ארי, טיפים על מניות, וזאת בעת שכיהן כח"כ וקידם תיקון לחוק ני"ע שהיטיב עימו. כץ: "כל הסיפור הוא אוויר חם"

09.01.2017, 12:51 | תומר גנון

פעיל שוק ההון שלומי גולובינסקי, שעובד בשנים האחרונות עם מוטי בן ארי - יועץ באשכול חברות הגז והנפט אקוויטל של קובי מימון, החשוד בהעברת מידע פנים לשר הרווחה חיים כץ - העיד לאחרונה ברשות ניירות ערך על הקשרים בין בן ארי לכץ. על פי עדותו, בן ארי העביר בשנים האחרונות לכץ מידע וטיפים על מניות, בעת שזה שימש כחבר כנסת.

קראו עוד בכלכליסט

על פי העדות שמסר גולובינסקי, עיתונאי לשעבר שמסייע בין היתר לבן ארי באנליזות ומחקר על השקעות, כץ הרבה בשנים האחרונות להיפגש עם בן ארי במשרדים של חברת נצבא בפתח תקווה, שם הם שוחחו על מניות והוא קיבל ממנו מידע. על פי החשד של חוקרי הרשות, המידע עולה לכדי טובת הנאה לנבחר ציבור.

המידע שמסר גולובינסקי בחקירתו לרשות, והעובר לעיונה של פרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), ליאת בן ארי, עמד בין היתר בבסיס החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לאשר לרשות ני"ע לחקור את כץ באזהרה גם בחשד לביצוע עבירות בתחום טוהר המידות ובהן שוחד. זאת בנוסף לחשד המרכזי נגדו בחקירת הרשות, לפיו היועץ בן ארי העביר לו מידע פנים בטרם עסקת מיזוג שנרקמה בין נצבא לאיירפורט סיטי.

החשד המרכזי: שימוש במידע פנים

כץ, כך החשד המרכזי בחקירת הרשות, רכש לחשבונותיו האישיים את מניות נצבא בחודש יוני 2015, בעקבות מידע פנים שקיבל מבן ארי. הרכישה בוצעה בטרם דווח למשקיעים בחודש יולי אותה השנה (5.7.15) על עסקת מיזוג, בדרך של הצעת רכש, שנרקמה בין נצבא ואיירפורט סיטי וכללה פרמיה של 23% על מחיר השוק של נצבא. פרסום ההודעה הוביל לעלייה של כ-17.5% בשער מניית נצבא, וסייע לכץ ולבן ארי לגרוף רווח של 290 אלף שקל.

כץ ובן ארי נחקרו לראשונה בפרשה בחודש מאי. לפני כשלושה שבועות הם נחקרו שוב, הפעם גם בחשד לביצוע עבירות של קבלה ומתן שוחד. זאת במסגרת סבב השלמות חקירה שמבצעת הרשות בטרם העברת התיק למחלקת ני"ע בפרקליטות שמלווה את החקירה. כפי שפורסם ב"כלכליסט", החוקרים בודקים האם כץ קידם תיקון לחוק ני"ע שהיטיב עם מקורבו בן ארי, בתמורה לכך שקיבל ממנו לכאורה במהלך השנים טובות הנאה - טיפים ומידע על מניות.

מוטי בן ארי, צילום: עמית שעל מוטי בן ארי | צילום: עמית שעל מוטי בן ארי, צילום: עמית שעל

החוקרים בודקים בין היתר האם מערכת היחסים החברית בין בן ארי לכץ כללה במהלך השנים גם יחסי תן וקח. כלומר, שבן ארי נתן לכץ באופן שיטתי מידע על ני"ע שעולה לכדי מתן טובת הנאה לנבחר ציבור. כך למשל בודקים החוקרים מה הניע את כץ לקדם בשנת 2011 את תיקון 44 לחוק ני"ע, לפיו חברה שנקלעת לקשיים מצווה לפרוע את חובותיה למחזיקי אג"ח בקרב הציבור ורק לאחר מכן לבעלי השליטה.

בתיקון הזה, חשוב להדגיש, אין כל דבר פסול מבחינה ציבורית. הוא נותן עדיפות להשבת כסף לציבור על פני השבתו לבעלי שליטה. אלא שלבן ארי, כך על פי מקורב לחקירה, היה אינטרס אישי לכאורה בתיקון. זאת משום שהוא שימש במקביל לעבודתו כיועץ פיננסי גם כנציג של בעלי אג"ח במספר חברות, דחף לאישור התיקון ואף הגיע לדיונים בוועדות הכנסת כדי לקדמו.

ועדת האתיקה נוזפת בכץ

בשנת 2011 ועדת האתיקה של הכנסת קבעה כי היא מוצאת טעם לפגם בהתנהלותו של כץ בניהול ישיבות הוועדה בעניין התיקון המדובר. זאת משום שלא חשף במהלך הישיבות כי לבן ארי, שנכח בדיונים, יש אינטרס אישי לכאורה בקידום התיקון.

הוועדה קבעה אז כי "כץ לא יידע את חברי הוועדה והמוזמנים האחרים בדבר זהותו של בן ארי, קשרי החברות ביניהם, הקשר של בן ארי לקבוצת אקוויטל, ולאיש העסקים קובי מימון, או ההשפעה ושמא היעדר ההשפעה של הצעת החוק על החברות שאליהן קשור בן ארי".

חיים כץ, צילום: עמית שעל חיים כץ | צילום: עמית שעל חיים כץ, צילום: עמית שעל

עוד קבעה הוועדה, כי "אף שבפני ועדת האתיקה לא הוצג כל ביסוס לטענה שהצעת החוק מיטיבה עם אותן חברות, התנהלות מסוג זה עלולה לפגוע באמון הציבור, בתקינות הליכי החקיקה בכנסת בכלל, ולכן, על כץ היה להקפיד הקפדה יתרה הן על גילוי נאות מצידו, והן מצד בן ארי אודות תפקידו של המוזמן והקשר שלו לחקיקה הנדונה, והן על מתן ביטוי ואיזון כלל הניתן למגוון הדעות בנושא".

משר הרווחה חיים כץ נמסר: "השר מודה שנפגש בכל הזדמנות פנויה עם חברו, אפילו אשתו מתלוננת שנפגש עם מוטי. תודיעו לנו כשיוציאו את מוסד החברות מחוץ לחוק. כל ההדלפות המגמתיות מהחקירה נועדו לפגוע בשמו הטוב של השר. אולם האמת חזקה יותר ובקרוב יתבהר כי כל הסיפור הוא לא יותר מאוויר חם".

שלומי גולובינסקי סירב להתייחס.

מסנגוריו של מוטי בן ארי, עוה"ד ארז הראל והילה שמעון ממשרד גורניצקי ושות', לא נמסרה תגובה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות