מה באמת עושה כפתור "סגור דלת" במעלית?

לא פעם כשממהרים, חסרי סבלנות או סתם רוצים להימנע מכל מי שעובר בדיוק במסדרון, התגובה המיידית כשנכנסים למעלית היא ללחוץ פעם אחר פעם על כפתור "סגור דלת". הפעולה הזו מעניקה לרוב את התחושה שמצליחים להאיץ את העניינים, אך השאלה היא האם בפועל היא באמת גורמת לדלתות להיסגר מהר יותר? אם אתם בארה"ב, התשובה היא לא.  

קארן פנפיאל, מנכ"לית איגוד יצרני המעליות בארה"ב הסבירה לניו יורק טיימס כי החל מ-1990 לא ניתן להאיץ את סגירת המעליות במדינה. הסיבה לכך היא כניסתו לתוקף של חוק "אמריקאים עם מוגבלויות" (Americans with Disabilities Act), שמחייב שדלתות המעליות יישארו פתוחות מספיק זמן כדי להבטיח שאנשים עם קביים, מקל הליכה או כסא גלגלים יוכלו להיכנס בבטחה למעלית. כלומר, לא משנה כמה פעמים לוחצים על הכפתור "ציבור הנוסעים לא יוכל לגרום לדלתות להיסגר מהר יותר", הדגישה פנפיאל. היחידים שיכולים לעשות זאת הם אנשים עם מפתחות או הקוד למערכת ההפעלה. לרוב מדובר בכבאים או באנשי תחזוקה.

מנגד, בבריטניה הכפתור כן אמור לסייע לזרז הליכים. ניק מלור, המנהל הטכני של איגוד יצרני המעליות והמדרגות הנעות בממלכה אמר לעיתון הדיילי טלגרף כי הכפתור תמיד עובד, אם כי הוא לא מותקן באופן אוטומטי בכל המעליות. "גם בבריטניה יש חוק מקביל לחוק הסיוע לאנשים עם מוגבלויות של ארה"ב שקובע את הזמן שהדלתות אמורות להישאר פתוחות, כך שיש עיכוב מובנה". לדבריו, זמן העיכוב הזה תלוי בשימוש של המעלית, כשבבניין משרדים יהיה עיכוב קטן יותר לעומת בניין מגורים, וההבדל הזה בזמן שהדלתות נשארות פתוחות עלול ליצור את הרושם שלכפתור סגירת הדלתות אין תועלת. "כפתור סגירת הדלתות עובד תמיד", סיכם.

בניגוד לכפתור במעלית, הכפתור במעברי חצייה להולכי רגל שאמור לשנות את האור לירוק לא עובד בשני צדי האוקיינוס. בניו יורק, לדוגמה, העירייה ביטלה את מרבית הכפתורים להולכי רגל כבר בתחילת העשור הקודם לטובת רמזורים ממוחשבים. על פי ההערכות, סילוק כל הכפתורים היה עולה לעיר מיליון דולר, ולכן הוחלט להשאיר אותם במקומם, על אף שאין בהם שימוש. הדבר נכון לגבי כל ארה"ב, לפי דיווח מ-2010, בשלוש ערים בלבד: אוסטין בטקסס, גאינסוויל בפלורידה ובסירקיוז בניו יורק יש כפתורים שעוזרים לחצות את הכביש. בדומה, בבריטניה נחשף ב-2013 כי מרבית הכפתורים מסוג זה הם מזויפים, והרמזורים נשלטים על ידי מערכת ממוחשבת המתבססת על העומס של המכוניות, ולא לפי בקשות הולכי הרגל.

אם כך, מדוע בכל זאת אנשים מתעקשים ללחוץ באובססיביות על כפתור סגירת הדלתות במעלית או הכפתור במעבר החצייה? לדבריה של אלן לנגר, מרצה לפסיכולוגיה באוניברסיטת הרווארד, הלחיצה מעניקה לאנשים תחושה של שליטה. "התפיסה של שליטה היא מאוד חשובה", הסבירה לניו יורק טיימס. "היא מפחיתה לחץ ומקדמת רווחה כללית". ג'ון קוניוס, מרצה לפסיכולוגיה מאוניברסיטת דרקסל בפילדלפיה הוסיף כי אין שום נזק ב"שקר לבן" הטמון בכפתורים הללו. "היעדר שליטה מוביל לעיתים לדיכאון, כך שייתכן שהכפתורים במעלית הם תרפויטיים במידה מסיומת". לדבריו, הידיעה שהלחיצה היא חסרת תועלת לא תמנע בהכרח מאנשים לנסות בכל זאת, הרי הדלת כן תיסגר בסופו של דבר, הוא אומר. "אם הדלת לעולם לא הייתה נסגרת, אז היינו מפסיקים ללחוץ על הכפתור. אך במקרה כזה גם היינו מפסיקים להשתמש במעלית, כך שההרגל כנראה יישאר איתנו".

ומה קורה בישראל?

הכפתור בישראל, בניגוד למצב בארה"ב, כן מקצר בפועל את ההשהייה האוטומטית על פי התקן, כלומר - דלת צריכה להיות פתוחה זמן מסוים, ולחיצה על הכפתור מקצרת את הזמן המוגדר. מכון התקנים הוא הגוף הקובע את התקנות בתחום זה בישראל.