אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הפנסיה של החוסכים בקרנות הוותיקות בדרך לספוג קיצוץ צילום: עמית שעל

הפנסיה של החוסכים בקרנות הוותיקות בדרך לספוג קיצוץ

החלטת משרד האוצר לדחות את העלאת גיל הפרישה לנשים בחצי שנה צפויה לדחוף את קרנות הפנסיה הוותיקות שמנוהלות בידי עמיתים לגירעון של 5 מיליארד שקל. מי שעלולים לשלם את המחיר הם 130 אלף החוסכים שקצבת הפנסיה שלהם עשויה להיפגע

16.01.2017, 06:48 | רחלי בינדמן

בחודש ספטמבר האחרון קיבל לידיו שר האוצר משה כחלון את מסקנות הוועדה לבחינת גיל הפרישה לנשים שהמליצה על העלאתו מ־62 ל־64 החל מינואר 2017. כמה ח"כים התנגדו להמלצות, משום שלטענתם הן גוזרות עוני ואבטלה על נשים מבוגרות שמתקשות למצוא עבודה בשל גילן. בחודש דצמבר החליט כחלון לדחות את ההעלאה לחודש יוני הקרוב כדי להגיע להסכמות רחבות סביב ההמלצות. מי שעלולים לשלם את מחיר הדחייה הם 130 אלף איש שחוסכים באמצעות קרנות הפנסיה הוותיקות, אלה שפועלות לפי מודל של הבטחת זכויות שלא קיים בקרנות שהוקמו מאז 1995, שמנוהלות בידי עמיתים. בשל דחיית העלאת גיל הפרישה לנשים, הגירעון האקטוארי של הקרנות עשוי להגיע ל־5 מיליארד שקל, שאותם עלולים החוסכים לשלם בקיצוץ קצבתם.

קראו עוד בכלכליסט

ההבראה שהתחילה הכל

עמיתים, שמנוהלת כיום על ידי יואב בן אור, היא גוף שמנהל חסכונות פנסיוניים בהיקף של 195 מיליארד שקל בשמונה קרנות פנסיה ותיקות שהולאמו ב־2003. בעבר היו הקרנות האלו בבעלות ועדי עובדים, אך הן נקלעו לגירעון שבעקבותיו גובש הסדר שבמסגרתו התחייבה המדינה להזרים להן 78 מיליארד שקל על פני כמה שנים.

הנחת היסוד של המדינה בעת גיבוש הסדר ההבראה של הקרנות היתה שגיל הפרישה לנשים יעלה ל־64 לפחות ובהדרגה ל־67. כלומר, ההנחה היתה שמשך הזמן שבו החוסכות לפנסיה משלמות עמלה על ההפקדות החודשיות ועל הצבירה שלהן יגדל. אי־העלאת גיל הפרישה לנשים משמעותה הגדלת ההתחייבויות הפנסיוניות של הקרנות שבה יישאו כל החוסכים בעמיתים, באמצעות הפחתה בזכויותיהם ובקצבה החודשית שלהם מיום פרישתם לגמלאות.

 , צילום: עמית שעל צילום: עמית שעל  , צילום: עמית שעל

מה שמאפשר את הפגיעה הקולקטיבית הוא סעיף 64 לתקנון הקרנות הוותיקות שקובע כי במידה שההתחייבויות האקטואריות של הקרנות יגדלו בשל אי־העלאת גיל הפרישה לנשים ל־64 לפחות, עמיתי הקרנות יישאו בעלויות הנלוות לכך.

ב־2011, כשהוחלט להשהות את העלאת גיל הפרישה לנשים ל־64 לתקופה של חמש שנים, נוצרה לקרנות עלות אקטוארית של 0.5% מהיקף ההתחייבויות שלהן. לפי ההערכות, ב־2016 העלות האקטוארית עשויה להגיע ל־1.3% מהיקף ההתחייבויות הכולל, שעומד על 400 מיליארד שקל. כלומר, מדובר בגירעון אפשרי של כ־5 מיליארד שקל שעלולים להיגרע מזכויות החוסכים. כך, למשל, מי שחסך באמצעות אחת מקרנות הפנסיה של עמיתים וזכאי לקצבת פנסיה חודשית של כ־10,000 שקל בחודש יספוג פגיעה של 130 שקל בחודש, שהם כ־1,560 שקל בשנה.

המדינה התחייבה לספוג את הגירעונות שייווצרו בקרנות הוותיקות אם גיל הפרישה לנשים לא יעלה מ־64 ל־67. בשל כך כבר העבירה המדינה לקרנות 5.6 מיליארד שקל מקופתה, כלומר מכיסם של כלל משלמי המסים. הסכם זה נחתם תחת ההנחה שגיל הפרישה לנשים יעלה מ־62 ל־64, אך המהלך טרם התרחש ועדיין אין הסכמה בין המדינה לעמיתים לגבי הסיוע שיקבלו הקרנות במידה שההעלאה הזו לא תתבצע כלל.

ההחלטה אם לבצע את הפחתת הזכויות לחוסכים צריכה להתקבל עד חודש מרץ — מועד החתימה על הדו"חות הכספיים השנתיים של הקרנות ל־2016. בימים אלו מקיימים מנהלי הקרן דיונים עם משרד האוצר כדי לבחון אפשרות לקבלת סיוע נוסף מהמדינה שיוכל לייתר את הפחתת הזכויות.

במקביל מנסים האקטוארים של הקרנות להבין מה הסיכוי שגיל הפרישה לנשים יעלה ל־64 ואם בקיץ הקרוב יושגו הסכמות לגבי העלאת גיל הפרישה, או שמא ההחלטה תידחה פעם נוספת אולי אף לתקופה בלתי קצובה. החלטה על דחייה בלתי קצובה לא תותיר לעמיתים ברירה אלא לגרוע מזכויות החוסכים.

בשנים האחרונות נכתב בדו"חות הכספיים של הקרנות הוותיקות כי הגירעון האקטוארי שנוצר כתוצאה מדחיית העלאת גיל הפרישה לנשים לא השפיע בפועל על החוסכים הפורשים משום שהוא היה גירעון "על הנייר" בלבד. בחודש מרץ הקרוב הקרנות יידרשו להחליט אם להשאיר את הגירעון "על הנייר" או לתרגם אותו להפחתת זכויות בפועל.

דורית סלינגר הממונה על שוק ההון במשרד האוצר, צילום: אלכס קולומויסקי דורית סלינגר הממונה על שוק ההון במשרד האוצר | צילום: אלכס קולומויסקי דורית סלינגר הממונה על שוק ההון במשרד האוצר, צילום: אלכס קולומויסקי

"דחיית ההעלאה מסוכנת"

קרנות הפנסיה הוותיקות, בניגוד לקרנות הפנסיה החדשות שיצאו לדרך ב־1995, הן קרנות שמבוססות על מודל של הבטחת זכויות. כלומר, החוסך צובר זכויות לפי ותק, ובגיל הפרישה הקצבה החודשית שלו אמורה להגיע לגובה של 70% מהשכר האחרון שלו, ללא קשר לתשואות שהשיגה הקרן.

הקרנות האלו נהנות מסיוע ממשלתי ומכרית ביטחון ממשלתית שאמורים לשמש אותן במקרים שבהן הריבית נמוכה והן מתקשות לעמוד בהתחייבויות שלהן. לעומת זאת, בקרנות הפנסיה החדשות רכיב הבטחת הזכויות לא קיים והסכום שנצבר לחוסך תלוי בגובה ההפקדות שלו ובתשואה שהקרן השיגה בשוק ההון.

משרד האוצר סירב למסור תגובה.

מעמיתים נמסר כי "בסוף חודש דצמבר 2016 תוקן במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית חוק גיל הפרישה. התיקון קבע כי העלאת גיל הפרישה תחול רק בחודש יוני השנה ולא בינואר 2017 כפי שהיה אמור להיות טרם התיקון. דחייה זו מתווספת לדחייה של חמש שנים שבוצעה ב־2011. אם ייקבע גיל 62 כגיל הפרישה הסופי לנשים, הדחייה תצטבר לסכום משמעותי.

"העלאת גיל הזכאות לפנסיה הנה אחד הצעדים המרכזיים שנקבעו ב־2003 במסגרת תוכנית ההבראה של הקרנות שבהסדר. בבסיס התוכנית עמד הרצון לשמור ולהבטיח איזון אקטוארי עתידי לטובת כלל המבוטחים. הדחייה בהעלאת גיל הפרישה לנשים אינה עומדת בקנה אחד עם כוונה זו והיא מחייבת טיפול זהיר שמטרתו מניעת העברת נטל הגידול בהתחייבויות, כתוצאה מהתיקון האמור, על כתפי המבוטחים והפנסיונרים בעתיד".

העיכוב כבר יוצר בלגן בקרנות הוותיקות

דחיית העלאת גיל הפרישה לנשים בחצי שנה, מחודש ינואר לחודש יולי, יוצרת לחוסכות ב־8 קרנות הפנסיה הוותיקות שמנוהלות בעמיתים בעיה נוספת, מעבר למשקולת 5 מיליארד השקלים שעלולה לפגוע בקצבה החודשית של כלל החוסכים.

לפי התקנון של קרנות הפנסיה הוותיקות, גיל הפרישה לנשים אמור היה לעלות בהדרגה ל־67 כשההעלאה המדורגת ל־64 היתה אמורה להתחיל בחודש זה (בשלב ראשון גיל הפרישה היה אמור לעלות מ־62 ל־62 ו־4 חודשים). בחודש דצמבר האחרון החליט שר האוצר משה כחלון לדחות את ההעלאה והתקנון של הקרנות הוותיקות טרם עודכן בהתאמה.

כלומר, מבחינת התקנון של קרנות הפנסיה הוותיקות, העלאת גיל הפרישה ל־64 כבר החלה, ומי שמבקשות לפרוש בגיל 62 למעשה יוצאות לפנסיה מוקדמת. כתוצאה מכך, אשה בת 62 שחסכה לפנסיה במסגרת הקרנות הוותיקות ושתבקש לפרוש לגמלאות בחודשים הקרובים תקבל מהקרנות את קצבת הפנסיה החודשית שלה באופן מיידי, אך היא תהיה נמוכה ב־10–20 שקל מזו שיכלה לקבל (בהתאם לגובה הקצבה שלה היא זכאית) אילו התקנון של קרנות הפנסיה הוותיקות היה עובר עדכון.

ברגע שהתקנון של הקרנות יעודכן בהתאם לכך שכרגע גיל הפרישה לנשים לא יעלה ובינתיים יישאר על 62, אותה אשה תקבל בחזרה את הסכומים שנגרעו ממנה באופן רטרואקטיבי.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

17 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

16.
הצעת יעול לממשל בישראל
אני מציע להעלות את גיל הפרישה גם לנשים וגם לגברים ל 120 שנים. ואז יהיו פטורים קברניטי הממון והממשל מלשלם לנו את הפנסיה שצברנו, ויישאר להם. לשר אחד לערק, ולשאר המושלים למנעמי הוויסקי והשלטון, כי הרי מתחת לאבן הכבדה שתיסגרו על מבקשי הפנסיה בני ה-120 שנים יהיה קשה לפנסיונרים להרים אבן זו כדי לדרוש את זכויותיכם. הידד לצדק!!!
יוסי  |  16.01.17
14.
פגיעה בפנסיה
לצערנו שר האוצר כחלון מנסה למכור את עצמו כשר חברתי ורוב פעולותיו מוכיחות שהוא עוד ישראבלוף. במה הוא הצליח עד היום? מחירי הדירות עלו וממשיכות לעלות. מצב הקשישים על הפנים:שכר חברי הכנסת עולה אוטמטית..מה עם קצבת הזיקנה? יוקר המחייה משתולל.מי סובל מכך?חברי הכנסת? מדינה נגד אזרחיה.
זוזו  |  16.01.17
לכל התגובות