קשה להסתגל לבינוניות

משחק הליגה הראשון של פפ גווארדיולה בברצלונה הסתיים בהפסד לעולה החדשה נומאנסיה. 1-0. זה קרה אחרי שבמהלך הקיץ הביעו אופטימיות רבה בברצלונה החדשה של פפ, לאחר זריקתם של רונלדיניו, דקו ואחרים מהסגל המזדקן, המסוכסך וחסר המשמעת שפרנק רייקרד הותיר אחריו.

 

המשחק השני הסתיים בתיקו ביתי, 1-1 נגד ראסינג סנטנדר החלשה והביקורות התחילו לקרוע את הבן האהוב של קטלוניה. הטענות היו שהוא עשה שינויים גדולים מדי, השתמש בשחקנים לא מוכרים מהליגות הנמוכות (סרג'יו בוסקטס ופדרו רודריגס) וניסה לשחק כדורגל מסובך מדי. נראה היה שרק מישהו אחד הגן על פפ - יוהן קרויף. האב הרוחני של בארסה המודרנית כתב בטורו השבועי באל פרידיקו דה קטלוניה: "ברצלונה הזו נראית טוב מאוד. ממש טוב. אני לא יודע מה אתם ראיתם אבל אני ראיתי קבוצה שיודעת מה היא רוצה. הקבוצה של פפ אולי כבשה רק שער אחד, מפנדל, אבל הוא מקבל החלטות, הוא מנתח את המשחקים, הוא חוקר את הבעיות".

גווארדיולה עצמו סבל באותו זמן. הוא התבודד הרבה בחדר המאמן שלו וניתח משחקים ואימונים. ניסה להבין איך לגרום לקבוצה לנצח. כשפפ נכנס למוד עבודה כזה, הוא לא יוצא מהחדר שלו. הוא יושב שעות על גבי שעות מול הלפטופ ומנתח. בתקופות כאלו זה לא היה נדיר עבורו לשכוח לאכול את ארוחת הצהריים שלו (שהוא הביא מהבית - סלט עוף בטפוואר).

כשזה קרה אז, בשנתו הראשונה כמאמן בוגרים, הוא הרגיש לבד לחלוטין ומותקף. הוא היה צריך השראה. ואז היא הגיעה בצורת אחד מהשחקנים הטובים בהיסטוריה של המשחק.

בספרו החדש של אנדראס אינייסטה מסופר הסיפור הבא:

"פפ עבד בחדרו ולפתע שמע נקישה בדלת. 'הלו, מיסטר'. דמותו הקטנה של אנדראס אינייסטה הציצה לתוך החדר והוא דיבר ברוגע. 'אל תדאג מיסטר. אנחנו ננצח את הכל. אנחנו על הדרך הנכון. תמשיך בדיוק כמו שאתה עושה. אוקיי? אנחנו משחקים מצוין, אנחנו נהנים מהאימונים. בבקשה אל תשנה כלום'. גווארדיולה לא האמין למה שהוא שמע. הדרישה היתה קצרה אבל מהלב. עמוקה. גווארדיולה לא היה מוכן לזה. והוא אפילו לא הצליח להגיב. זו היתה הפתעה עבורו שמישהו בכלל הגיע לומר לו את זה וזו היתה הפתעה גדולה עוד יותר שזה היה אינייסטה, בדרך כלל האיש השקט. כשאינייסטה יצא מהחדר הוא סגר את דבריו עם “¡Vamos de puta madre!”. משהו כמו 'אנחנו משחקים בנזונה. "אנחנו הולכים לכתוש את כולם"".

אחרי אותה שיחת עידוד מאינייסטה, איש שקט ורגיש שלא מדבר הרבה (את רוב השיחות שלו מבצע בסמסים ובוואטסאפים), ברצלונה כתשה את ספורטינג חיחון 6-1 והקבוצה לא נוצחה 20 משחקים, שתוך כדי היא מביסה את אתלטיקו מדריד, מנצחת את ריאל מדריד ובסוף העונה זוכה בטרבל.

פפ מודה בספר שמאז הוא חייב לאינייסטה את הקריירה שלו. הוא לעולם לא ישכח איך קרויף הגן עליו בתקשורת ואיך אינייסטה הגיע אליו לחדר ואמר לו שהדרך נכונה. "אנשים חושבים שהמאמן הוא זה שצריך להרים את הרוח של השחקנים", אמר פפ לסופרים מרקוס לופס ורמון בסה. "חושבים שזה העבודה של המאמן לשכנע את הכדורגלנים שלו לשחק כדורגל, שהוא צריך להוביל כל הזמן. אבל זה לא תמיד ככה... אנשים תמיד חושבים שהמאמן הוא האיש הכי חזק במועדון, הבוס, אבל האמת היא שהוא החולייה החלשה. אנחנו שם, פגיעים ביותר. חוטפים ביקורות בחדר ההלבשה מאלו שלו משחקים, חוטפים בראש מהתקשורת, מהאוהדים, מההנהלה. לכולם יש את אותה מטרה: המאמן... ואז משהו כמו מה שקרה עם אינייסטה קרה לי, וקרה לי גם בבאיירן מינכן, אלו הדברים שלא רואים אור, שלא מדברים עליהם, והם אלו שמצילים את המאמן".

ניתן לשער שפפ יושב בשבועות האחרונים עם אולקוס במשרד שלו במתחם איתיחאד של מנצ'סטר סיטי ושובר את הראש שלו. לאורך השנים הוא לא התפשר על הסגנון שלו וגם לא היה צריך.

היו לו את השחקנים הכי חכמים בעולם. מצ'אבי ואינייסטה ועד דויד אלאבה ופיליפ לאהם. מהאינדיבדואלים הללו הוא תמיד ידע לייצר קבוצה מנצחת.

לסיטי הוא הגיע כדי לייצר מורשת כמו שקרויף יצר בברצלונה. ככה הוא רואה את זה. ככה הוא אמר בכתבת מגזין ל"פור-פור-טו". ולכן המשימה היא לטווח הרחוק יותר מהעונה הקרובה. אבל  כרגע פפ בעצמו יגדיר את העונה שלו ככישלון.

קשיי הסתגלות לכדורגל האנגלי הם תופעה ידועה - במיוחד כשאתה לא גמיש במיוחד בכל הקשור לכדורגל שאתה רוצה לראות מהקבוצה שלך. אבל הבעיות של פפ בסיטי קשורות גם לחבורה של שחקנים שמסיימים את דרכם במועדון בקיץ. פאבלו סאבלטה, יאיא טורה, גאייל קלישי, באקרי סאנייה, חזוס נאבאס מסיימים את החוזה. קשה לראות את דויד סילבה או ניקולאס אוטמנדי ממשיכים כשחקנים מרכזיים.

ושלא יהיה ספק. פפ עשה טעויות רבות. השוער קלאודיו בראבו הוא הטעות הקשה ביותר של פפ. ספג 14 שערים מ-21 בעיטות למסגרת. וקשה לזכור מתי הציל בעיטה או השיג נקודה לקבוצה. ההתעקשות על הנעת כדור בהגנה עם שחקנים שלא בהכרח חונכו להניע כדור גם כן פוגעת בקבוצה.

ובנוסף לכל זה, התחרות שפפ עומד מולה היא הקשה ביותר שעמד מולה. מאמנים שזכו באליפויות בהולנד, פורטוגל, צרפת, אנגליה, גרמניה, ספרד, איטליה. ולא כולם מצומצמים ב-2 או 3 קבוצות אלא ב-8 קבוצות.

העונה לא גמורה. פפ לא גמור. אבל אין ספק שיותר מאשר פפ צריך מגנים וקשרים הגנתיים טובים יותר - הוא צריך שחקן חכם, סמל של המועדון, כזה שמבין איך הקבוצה צריכה לשחק ולהיראות - שיגיד לו. "האימונים מצוינים, תמשיך את העבודה הטובה. אנחנו נכתוש את כולם".

בעיה, אין כזה שחקן בסיטי.