אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מחדלי קק"ל שלא ייחשפו צילום: אוראל כהן

מחדלי קק"ל שלא ייחשפו

מבקר המדינה הגיע לפרסם את הדו"ח הראשון על קק"ל דרך פרצה בחוק. אך הדו"ח יעסוק במחלקה אחת בלבד בקרן הקיימת. אם המחלקה הזאת מעלה מסקנות קשות, ניתן רק לשער כיצד היה נראה הדו"ח אילו היה עוסק בכל פעילותה של קק"ל

17.01.2017, 08:36 | שחר אילן

הביקורת טורפת את הקלפים דו"ח המבקר עשוי להקפיץ את אורנה ברביבאי לביטוח לאומי הביקורת החריפה על תפקידו של מאיר שפיגלר קק"ל עשויה למנוע את מינויו למנכ"ל ביטוח הביטוח לאומי. האלופה במיל' ויתרה על ניהול הרשות להתחדשות עירונית, ככל הנראה משום שהיא בונה על המינוי בביטוח הלאומי אביב גוטרלכתבה המלאה

מבקר המדינה הגיע לפרסם את הדו"ח הראשון על קק"ל דרך פרצה בחוק. אך הדו"ח יעסוק במחלקה אחת בלבד בקרן הקיימת. אם המחלקה הזאת מעלה מסקנות קשות, ניתן רק לשער כיצד היה נראה הדו"ח אילו היה עוסק בכל פעילותה של קק"ל

מבקר המדינה יוסף שפירא יפרסם מחר דו"ח חמור ביותר על הקרן הקיימת בישראל (קק"ל). הדו"ח ההיסטורי, דו"ח ראשון זה 116 שנה שנכתב על הקרן הקיימת, משתרע על לא פחות מ־186 עמודים. זה לא מעט בשביל מוסד לאומי אחד, אפילו אם צריך לבדוק מחדלים עשרות רבות של שנים אחורה - ועם זאת, ישנה שורה ארוכה של דברים שלא ייחשפו בדו"ח הזה, ואפילו לא יקבלו התייחסות.

וזה מהסיבה הפשוטה שהקרן הקיימת לישראל אינה גוף ממשלתי. האמת היא, שהמבקר הגיע לפרסם את הדו"ח הנוכחי דרך פרצה די קטנה בחוק, שאותה הצליח להרחיב.

קראו עוד בכלכליסט

 , צילום: עומר מסינגר, אלכס קולומויסקי צילום: עומר מסינגר, אלכס קולומויסקי  , צילום: עומר מסינגר, אלכס קולומויסקי


בין מדינת ישראל לקק"ל נחתמה ב־1961 אמנה, שלפיה מינהל מקרקעי ישראל (כיום רשות מקרקעי ישראל) ינהל את קרקעות קק"ל, בעוד שהקרן תשמש כשליחה של המדינה בענייני פיתוח הקרקע וייעור. בין השאר, נקבע באמנה כי תוקם מועצה משותפת לשני הגופים, שבה יישבו בין השאר שישה שרים, וזו תקבע את מדיניות השימוש בכספי הקרן ותפקח על הפעילות בה. המועצה אמנם חדלה לפעול, אבל מכיוון שהיו חברים בה שרים, המבקר ראה עצמו מוסמך לבקר את הנושאים בהם היא טיפלה. וכך נוצר המצב שבו דו"ח המבקר מתייחס רק למחלקה אחת של קק"ל, מנהל פיתוח הקרקע. הדברים הקשים שהמבקר גילה על ההתנהלות במחלקה הזו מעלים שאלות לא פחות קשות על ההתנהלות במחלקות האחרות - שלמרבה הצער נראה כי יישארו פתוחות לעת עתה.

1. המצב שבו גוף שמגלגל מיליארדי שקלים בשליחות העם היהודי אינו נתון לכל ביקורת משמעותית הוא מצב בלתי נסבל. כדי להמחיש עד כמה המצב בלתי נסבל, להלן רשימה של הנושאים שיישארו באפלה גם לאחר פרסום דו"ח המבקר ביום רביעי ב־16:00: פעילות קרן קיימת בתחומי מחקר ופיתוח; ייעור, משק המים, איכות הסביבה, שיקום עמק החולה ואגנים ירוקים אחרים; וכמובן גם נושאים מועדים לפורענות כמו ניהול איסוף תרומות, כוח אדם, שכר ותנאי פרישה. כשכל כך הרבה כסף מתנהל כל כך רחוק מהעין הציבורית, קשה שלא לחשוב איזו כמות של חומר ממתינה שם לעין ביקורתית.

בשנים האחרונות היתה שורה של ניסיונות להחיל את ביקורת המדינה על הקרן הקיימת. בשיאם, מוסדות קק"ל אישרו לפני כמה חודשים הסכם להחלת הביקורת. אלא שבנובמבר האחרון, דווקא הממשלה היתה זו שטרפדה את ההסכם. במקום לאשר אותו הוחלט להקים צוות, כלומר ועדה, כלומר להכניס את הנושא לתרדמת.

יו"ר קק"ל דני עטר, שנבחר לתפקידו על מצע של שקיפות ומינהל תקין, נוהג להתבטא בתקיפות בעד החלת הביקורת. ובכל זאת, עטר ידע לעכב במשך חודשים ארוכים העברה של 1.8 מיליארד שקל עד שמשרד האוצר יגיע עם קק"ל להסכמות על המטרות של לפחות חלק מהכסף. קשה שלא לחשוב מה היה קורה אם עטר היה מוסיף כתנאי את אישור אמנת הביקורת.


 

2. עוד נושא עליו לא תקראו בדו"ח הוא עסקת הקרקעות בין מינהל מקרקעי ישראל לקק"ל מ־1991. באותה עסקה העביר המינהל לקרן 50 אלף דונם, כרבע אחוז מקרקעות ישראל, לכיסוי חובות עבר של המדינה לקק"ל על רווחי ניהול הקרקעות הרבות של הקרן במרכז הארץ. עסקת הקרקעות בוצעה בניגוד לחוק המינהל וללא אישור ועדת הכספים, אך לא נכללת בדו"ח המבקר.


 

זאת משום שהקרן הקיימת פנתה באחרונה לוועדת המשנה של הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת בבקשה להטיל חיסיון על הפרק הזה בתולדותיה ובכך כמובן יצרה בו רמת עניין גדולה במיוחד. יו"ר הקרן דני עטר הסביר ל"כלכליסט" כי בהסכם מ־1991 "נקבע שנושא ספציפי יהיה סודי. אנחנו סבורים שלא השתנה שום דבר בנושא הצורך לשמור על הסודיות".

הפנייה של עטר חייבה שורה של גופים בממשלה ללמוד את הנושא ולגבש עמדה ובכך יצרה דחיות חוזרות ונשנות בקבלת ההחלטה. דבר זה יצר בעיה לא פשוטה, כי במקביל דנה הוועדה לבדיקת מינויים בראשות השופטת בדימוס בלהה גילאור במינוי מנכ"ל קק"ל היוצא מאיר שפיגלר לתפקיד מנכ"ל ביטוח לאומי. בדו"ח המבקר מופיע פרק העוסק בסיורים של שפיגלר בארץ ובפגישותיו עם ראשי רשויות ודחיית הפרסום מנעה מאנשי הוועדה לקרוא ולהתרשם מהדו"ח. בסוף, למבקר המדינה וליו"ר הוועדה לביקורת המדינה קארין אלהרר מיש עתיד נמאס מהדחיות והוחלט להטיל חיסיון זמני על הפרק בעניין העסקה מ־1991.

3. ובינתים בקרן הקיימת כבר נערכים לקרב התדמיתי שאחרי הדו"ח. הקרן פרסמה בימים האחרונים באתר האינטרנט שלה "קול קורא" המודיע על כוונתה להקצות הקצבות לפרויקטים של פיתוח סביבתי בהיקף של 70 מיליון שקל, סכום קטן בהרבה מהיקף הפרויקטים השנתי של הקרן הנאמד בכמה מאות מיליוני שקלים. בהודעה, הנושאת את הכותרת "קק"ל ממשיכה במהפכת השקיפות", מדגישה הקרן שהכסף יחולק על פי קריטריונים וכללי מינהל תקין.

"כחלק ממהפכת השקיפות, החליט דירקטוריון קק"ל כי מעתה יאושרו ויבוצעו פרויקטים בשיטת 'קולות קוראים' שיפורסמו לציבור בתוך מספר שבועות", נכתב בהודעה. "בשלב זה קק"ל מתחילה בהליך מקדים ולא מחייב של שיתוף הציבור, המהווה חלק מהיערכות והתארגנות קק"ל לקראת פרסום קולות קוראים בהמשך". עוד נכתבי בגוף ההודעה כי קק"ל "מזמינה בזה את הגופים הזכאים להודיע על כוונתם להגיש הצעות להשתתפות קק"ל בפרויקטים".


 

כלומר, הקרן הקיימת הוציאה קול קורא על הכוונה להוציא קולות קוראים. קשה לחשוב על פרסום מיותר יותר ונראה כי המטרה האמיתית היתה להבהיר שהחל עידן חדש בקק"ל שבו "הפרוייקטים ידורגו על פי קריטריונים". אך הקריטריונים, בדומה לקולות הקוראים, יפורסמו בעתיד.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות