אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
להקל על מצוקת הדיור? בינתיים נהרוס צילום: היחידה הארצית לאכיפת דיני

להקל על מצוקת הדיור? בינתיים נהרוס

בעת שהאוצר מקדם תוכנית להפשיר את הקרקע בקלנסווה לבנייה, בדיקת כלכליסט מגלה כי מי שחתם על צווי ההריסה ל־11 הבתים הוא מנכ"ל האוצר שי באב"ד. הבהילות להרוס מתמיהה במיוחד כי באותו שטח ניצבים בתים נוספים

17.01.2017, 08:36 | אמיתי גזית

הבתים שנהרסו השבוע בקלנסווה נבנו על שטח שהבנייה בו עשויה להתאפשר בשנים הקרובות, כך עולה מבדיקת "כלכליסט". על צווי ההריסה המנהליים חתם מנכ"ל האוצר שי באב"ד, בשעה שמינהל התכנון מקדם תוכנית שעשויה להפשיר את הקרקע. אף שעל פי התקנות לחוק התכנון והבנייה יש לאפשר לדיירים התרעה של 72 שעות, הפעם ניתנה התרעה של 48 שעות בלבד.

כחלון מעורב

האש על הרס 11 הבתים בקלנסווה הופנתה כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר לבטחון פנים גלעד ארדן שמופקד על המשטרה. אבל עתה מתברר כי לשר האוצר משה כחלון תפקיד מרכזי בפרשה, שכן הוא הגורם שמאשר הוצאת צו הריסה מינהלי. מי שחתום על הצווים שהודבקו על הבתים בקלנסווה הוא שי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר, המכהן גם כיו"ר הוועדה המחוזית מרכז, שאחראית בין היתר על הישוב. הבתים נהרסו מתוקף צו מינהלי, שמאפשר לבצע את פעולת ההרס ללא משפט. כדי להוציא צו כזה, באב"ד חייב היה לקבל את הסכמתו של השר הממונה על הוועדות המחוזיות — כלומר כחלון.

שי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר, צילום: אלכס קולומויסקי שי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר | צילום: אלכס קולומויסקי שי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר, צילום: אלכס קולומויסקי

על פי חוק, הסמכות להוציא צו מינהלי היא של יו"ר הוועדה המקומית – במקרה זה, ועדה מרחבית מזרח השרון, שיושב הראש שלה הוא ציון סוקי. רק אם הוא לא מוציא את הצו, יו"ר הוועדה המחוזית רשאי לפעול להוצאת צו הריסה מינהלי במקומו. סוקי סרב לענות לשאלותינו האם הוציא צו הריסה, והפנה אותנו למשרד האוצר. כשהכדור הגיע לבאב"ד, החוק חייב אותו לקבל את הסכמת שר האוצר להוצאת הצו, וכן להיוועץ עם נציג משרד המשפטים בוועדה, ומתכננת המחוז.

הרושם המתקבל מהליך הוצאת צווי ההריסה והביצוע שלהם הוא כי היתה כוונה לבצע זאת במהירות, ולא לאפשר לתושבים למצות את זכותם המשפטית. השערה זו מבוססת על אירועי הימים שקדמו להריסה, אך גם על דוח של הצוות להתמודדות עם תופעת הבנייה הבלתי חוקית בראשות ארז קמיניץ המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שפורסם בינואר 2016.

על פי הדוח, יש לטפל ב"סיכול אכיפה על דרך של הגשת כתבי אישום, אשר מנוהלים לאורך זמן על ידי התובע או שמגיעים לגביהם להסדר טיעון מקל". כחלון ובאב"ד בחרו לעקוף את ההליך המשפטי הרגיל בצווים מינהליים, בלי להעמידם לביקורת משפטית.

לכך מצטרפת העובדה כי באב"ד חתם על הצווים כבר ב־19 בדצמבר והם הודבקו על הבתים רק שלושה שבועות אחר כך ב־8 בינואר. מצטיירת כוונה של האוצר לעכב את ההודעה לתושבים על התוכנית להרוס את בתיהם.

אמנם על פי חוק התכנון והבנייה אפשר לבצע הריסה מינהלית 24 שעות אחרי מסירת הצו. אבל תקנות שנוסחו אחרי החקיקה ונועדו להבהיר כיצד להוציא את החוק לפועל, קובעות כי יש לאפשר לדיירי הבתים 72 שעות לפנות לבית המשפט בבקשה לעיכוב ביצוע.

פתרון ללא הריסה

פעולה נמרצת זו של האוצר מעלה תהיות במיוחד לנוכח העובדה שבשנה שעברה אישרה המועצה הארצית לתכנון ובנייה תיקונים לתמ"א 35 — תוכנית ארצית המגדירה איפה מותר לבנות — שמאפשרים להכשיר את הבנייה בשטח גדול שהמתחמים שבהם נהרסו הבתים נמצאים בו, אף שבמקור יועד לחקלאות. התיקון נולד מתוך הבנה במינהל התכנון כי תוכנית המתאר של קלנסווה שצפויה לקבל תוקף בשבועות הקרובים, לא נותנת מענה מספק לצורכי האוכלוסייה. בימים אלה מקדם מינהל התכנון תוכנית חדשה לקלנסווה להרחיב את השטחים שמיועדים לבנייה ותכלול את השטח שבו נהרסו הבתים.

צו ההריסה בחתימת באב"ד על רקע ההריסות בקלנסווה, צילום: היחידה הארצית לאכיפת דיני צו ההריסה בחתימת באב"ד על רקע ההריסות בקלנסווה | צילום: היחידה הארצית לאכיפת דיני צו ההריסה בחתימת באב"ד על רקע ההריסות בקלנסווה, צילום: היחידה הארצית לאכיפת דיני

בשנים האחרונות מינהל התכנון במשרד האוצר מוביל מאמץ לפתור את מצוקת הדיור בישובים ערבים: מתוך 110 ישובים לכ־90 יש תוכנית מתאר מאושרת או בשלבי אישור. אך זה לא מספיק להוצאת היתרי בנייה, ולכן הקצתה המדינה כ־170 מיליון שקל במסגרת תוכנית החומש לחברה הערבית שבאמצעותם משרד הבינוי מקדם לאחרונה תוכניות מפורטות. ב־2016 קודמו תוכניות לבניית 22 אלף דירות.

הכעס של תושבי קלנסווה נובע אם כן גם מכך שהריסת הבתים מנוגדת לציפייה כי דברים משתנים בתחום מצוקת הדיור: דוח צוות 120 הימים, שהוביל משרד האוצר ואישרה הממשלה ובראשו עמד אמיר לוי, הממונה על התקציבים באוצר, גיבש פתרונות למצוקת הדיור בישובים ערבים שביניהם הכשרה בדיעבד של בנייה לא חוקית.

למעשה אף אחד לא באמת מבין מדוע נהרסו הבתים בשעה שמדברים על סיכויים להפשרת השטח, ולמה דווקא הם. לאורך הציר שבו ממוקמים שלושת המתחמים שבהם היו 11 הבתים שנהרסו יש עוד כמה עשרות בתים, שנבנו באותו אופן על קרקע חקלאית פרטית. ביחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון מסבירים כי הבתים שנהרסו נבנו לאחרונה עוד הסבירו כי המתחמים היו על אזורים המסומנים להקמת כביש חדש שמספרו 554. אבל בדיקה של מורן אביב, מתכננת מעמותת סיכוי, מגלה כי הכביש הזה לא ייסלל כלל. על פי אביב המועצה האזורית לב השרון, שבשטחה הוא אמור להיסלל, בכלל מתנגדת לתוכנית. וכשצצה בעיה דומה בטירה פשוט מחקו את סימון הכביש מהתוכנית. במילים אחרות, אם מישהו היה רוצה לפתור את הבעיה אפשר היה למצוא לכך פתרון.

ממשרד האוצר נמסר: "בהתאם להוראות חוק התכנון והבנייה יש להדביק את צו ההריסה 24 שעות לפני הביצוע. כלל המתחמים שנהרסו נמצאים מחוץ לתוכנית המתאר שאושרה. במקרה האמור, שני מתחמים מתוך הנ"ל מצויים בתוך מסדרון תכנוני אשר שמור לכביש 554 ומתחם נוסף מצוי בתוך מתחם נחל אלכסנדר. בשונה מהטענה שהועלתה, המתחמים הללו נמצאים ללא אופק תכנוני. היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבנייה ביצעה הריסות של מבנים לא חוקיים אשר נבנו בשטח פתוח מחוץ לגבול תוכנית המתאר של עיריית קלנסואה, וזאת בניגוד להיתר ובניגוד לתוכניות מחוזיות וארציות ועל פי הוראות כל דין".

תגיות