"דגל שחור" בקק"ל: מיליארד שקל חולקו ל-500 פרויקטים ללא קריטריונים וללא תיעוד

ראשי הקרן הקיימת בקדנציה הקודמת היו"ר אפי שטנצלר ממפלגת העבודה והיו"ר העמית אלי אפללו ממפלגת קדימה חילקו הקצבות לקרוב ל-500 פרויקטים בהיקף של כמילארד שקל, ללא קריטריונים, בחוסר שקיפות וללא תיעוד. זאת, במסגרת גוף שנקרא ועדת הפרויקטים העליונה. מבקר המדינה יוסף שפירא מגדיר מצב זה בדו"ח שהוא מפרסם היום (ד') כ"התעלמות מסדרי המשפט הציבורי והמינהל התקין" ואף "דגל שחור". לדבריו, קבלת החלטות "ללא אמות מידה, ללא הנמקות וללא תיעוד עלול לפתוח פתח לשימוש במשאבים לפי נטיית הלב של מקבלי ההחלטות".  

הדו"ח יכול היה להיות חמור עוד יותר אבל שפירא מציין שהיעדר התיעוד של ההחלטות הקשה עליו לקבוע אחריות אישית לכשלים ומחדלים. המבקר מטיל אחריות לממצאים הקשים גם על הממשלה. הוא קובע שממשלות ישראל זנחו את חובתן הציבורית לפקח על סדרי העדיפויות וחלוקת הכספים בקק"ל. לדבריו, "זהו מחדל מתמשך ורב שנים וכשל יסודי" של הממשלה.

מימין יו"ר עמית ק"ל לשעבר אלי אפללו ויו"ר קק"ל לשעבר אפי שטנצלר | צילום: אביגיל עוזי, נמרוד גליקמן

זהו הדו"ח הראשון שפורסם מעולם על הקרן הקיימת, שאינה גוף ממשלתי, וגם הוא עוסק רק באחת ממחלקות הקרן – מנהלת פיתוח הקרקע (מפ"ק).

שפירא מביא שורה של דוגמאות להחלטות בלתי תקינות של ועדת הפרויקטים העליונה, ביניהן:

• קק"ל מימנה וביצעה את פרויקט גן דנה בבית החולים איכילוב בהיקף של 5 מיליון שקל, בניגוד לכללים שמעניקים עדיפות לפרויקטים בנגב ובגליל. הדבר נעשה "תוך קבלת שרשרת החלטות החורגות באופן בוטה מתהליכי העבודה המקובלים בקק"ל, רובן ללא תיעוד".

• שפירא קובע כי "נעשו פעולות בלתי תקינות בקק"ל בשנת 2014 שיש חשש שמטרתן היתה להעביר מימון להקמת אגף במכללת שנקר ברמת גן" והעביר ליועץ המשפטי לממשה חשדות לפלילים בעניין. בפרשה מעורבים שטנצלר ואפללו. שפירא מדגיש שהחשדות עוסקים באנשי קק"ל ולא באנשי שנקר. במסגרת פרשה זו נמחקה באופן מסתורי ממכתב שנשלח למכללת שנקר ההגבלה שלפיה הקצבה בסך מיליון שקל תאושר רק בכפוף לתרומה. אחר כך נעשה ניסיון להכשיר את העברת הכספים ולהעלים את המידע לגבי המחיקה.

המבקר חושף מספר פרשות של העברת כספים לפרויקטים תוך ניגוד עניינים. כוכב אחת הפרשות הוא חבר דירקטוריון קק"ל ומ"מ ראש עיריית עכו זאב נוימן. נוימן הכריז באחת מישיבות הדירקטוריון והוא מצוטט בדו"ח המבקר: "אין פה חבר שלא דואג לארגון שלו. אין פה אחד. אני יכול להגיד לכם מהקטן עד לגדול. כולם דואגים, כולם מקבלים כספים". המבקר מציין שאף חבר דירטוריון "לא יצא כנגד דבריו החמורים של נוימן".

הקרן הקיימת צברה 4.5 מיליארד שקל, שהם 43% מהכנסותיה, בניירות ערך סחירים. לעומת זאת היא השקיעה הרבה פחות, רק 33% מההכנסות במטרתה - פיתוח קרקעות ישראל. השיטה שפיתחה הקרן לשם כך היתה קביעת תקציב שמבוסס על הכנסות נמוכות בהרבה מההכנסות האמיתיות, כך שיווצרו עודפי עתק של כ-560 מיליון שקל בממוצע לשנה. את העודפים השקיעה בניירות ערך. המבקר קובע כי "קק"ל צברה באופן עקבי את עודפי הכספים בקופתה בלא שבחנה אם יש צורך ממשי בכך. ראוי היה שרוב הכנסות קק"ל, ובפרט הכנסותיה ממקרקעין, יופנו לפיתוח מקרקעי ישראל".

עוד נכתב כי מנכ"ל קק"ל לשעבר מאיר שפיגלר, קיים פגישות וסיורים רבים עם גורמי חוץ בהם ראשי רשויות מקומיות לגבי מימון פרויקטים, ללא תיעוד ודיווח. לכן לא ניתן לדעת מה סוכם במהלך הפגישות והסיורים. בכמחצית מהסיורים לא השתתפו גורמים מקצועיים בניגוד לנוהג בקק"ל. כן קבע המבקר כי שפיגלר לא עשה דבר לטיפול בתלונה חמורה של אחד העובדים נגד חבר דירקטריון על ניגוד אינטרסים. ועדת המאצ'ינג של קק"ל בראשות שפיגלר החליטה לממן פרויקט בבית חולים איכילוב בניגוד לכללים ותוך חריגה מסמכות.

מאיר שפיגלר | צילום: ארכיון קקל

המבקר מציין עוד שהעביר ליועץ המשפטי לממשלה ממצאים העוסקים בקק"ל. ככל הידוע מדובר בפרשת עסקת פארק השרון (חיריה), שאליה קשור שפיגלר, אך נושא זה פוצל מהדו"ח הנוכחי.

המבקר: הליקויים החמורים מוכיחים הצורך הדחוף להרחיב הביקורת על כל קק"ל

עוד קובע שפירא כי "הליקויים החמורים, העמוקים והיסודיים בדו"ח על קק"ל מלמדים על הצורך הדחוף בהרחבת ביקורת המדינה על כל תחומי פעילותה של הקרן ויפה שעה אחת קודם". המבקר מסביר כי "יעדי קק"ל, התפקידים הציבוריים שהיא ממלאת, הזיקה בינה לבין המדינה ורשויותיה והסמכויות שהיא מפעילה מצדיקים את הכפפתה לביקורת המדינה". גם הנהלת קק"ל שבה ופרסמה בעקבות פרסום הדו"ח קריאה לממשלה לאשר את הסכם החלת ביקורת המדינה על הארגון.

היום למבקר יש סמכות מוגבלת בלבד לפעול בקק"ל. הדו"ח שמתפרסם היום עוסק רק בקבלת ההחלטות על פרוייקטים ותקציבים שלמנהל פיתוח הקרקע של קק"ל (מפ"ק). כדי לערוך את הביקורת במפ"ק ניצל המבקר את המצב שבו הסכם בין המדינה לקק"ל קבע שמפ"ק יפעל בפיקוח ממשלתי.

בשנים האחרונות נעשו כמה ניסיונות של הממשלה להחיל במלואה את ביקורת המדינה על קק"ל, אך הם לא הביאו לתוצאות. בהחלטה שקיבלה הממשלה בנובמבר 2015היא אף הכירה בכך שיש הצדקה לאפשר למבקר המדינה לקיים ביקורת כזו. אבל בשנה האחרונה התהפכו הצדדים. קק"ל וההסתדרות הציונית העולמית אישרו לפני מספר חודשים טיוטת הסכם בין קק"ל לממשלה להרחבת ביקורת המדינה על הקרן. אלא שכשהובאה טיוטת ההסכם לאישור הממשלה בנובמבר האחרון, היא לא אישרה אותה. לפי הנחיית ראש הממשלה הוקמה ועדת שרים שתבחן חלופות להחלת ביקורת על קק"ל.המבקר כותב בעניין זה ש"אין בפעולתם של גורמי ביקורת ובקרה אחרים העוסקים בקק"ל כדי להחליף את פעולתו של מוסד ביקורת המדינה". 

ההנהגה הקודמת: "לא נמצא רבב". ההנהגה הנוכחית: "הכל בתהליך תיקון"

ישטנצלר מסר בתגובה ש"בכל הדו"ח כולו, לא נמצא רבב בהתנהלותי. אני גאה על התנופה שהבאתי לקק"ל ב 10 שנות כהונתי כיו"ר. קק"ל הפכה מארגון בקריסה כלכלית לארגון מבוסס עם עודף של ארבעה וחצי מיליארד שקל".

באת כוחו של אפללו, עו"ד נעמה זר כבוד מסרה כי הוא "מברך על הביקורת המעמיקה. בתקופת אפללו בקק"ל, הנהיג הארגון מדיניות חברתית שתכליתה לצמצם פערים בין המרכז לפריפריה החברתית בצפון ובדרום. הפרויקטים שמימשו את תפיסת העולם הזו בוצעו בהתאם לנהלי הארגון".

הנהלת קק"ל הנוכחית מסרה "הדו"ח מתייחס לשנים שלפני כניסת ההנהלה הנוכחית לתפקידה. למרות זאת היא מאמצת אותו במלואו. מאז קבלת טיוטת הדו״ח, עבדה קק"ל במרץ על תיקון הליקויים, ובוצעו שינויים מרחיקי לכת בתרבות הארגונית של הארגון". בין היתר: כספים יחולקו על פי קריטריונים ולאחר בדיקת הדרג המקצועי, נכתבו 200 נהלים חדשים, דיוני כל הפורומים החשובים מתועדים, בעלי התפקידים הבכירים חתמו על תצהירי ניגוד עניינים.

יו"ר הועדה לביקורת המדינה של הכנסת ח"כ קארין אלהרר הודיעה שתכנס את הועדה לדיון דחוף בממצאי הדו"ח ביום שני הקרוב. לדבריה אלהרר, "קק"ל והמדינה התנהלו כמו תסריט על המערב הפרוע. הסתרת פרויקטים, היעדר מכוון של מסמכים וסינון חומרים מבלי נימוק אינה התנהלות שיכולה לעבור בשתיקה. מדובר בהתנהלות מושחתת".