מחקר: ת"א לא מנצלת את כוחה להפקיע קרקע על חשבון שטחים ציבוריים

אף שלעיריית תל אביב סמכות להפקיע קרקעות רבות לצורכי ציבור במחיר כלכלי לא גבוה, מחקר חדש מגלה שאילוצי התקציב משחקים תפקיד נמוך כשהעירייה מחליטה לעשות זאת, והיא מעדיפה שיקולי הוגנות ותכנון. התוצאה היא שהעירייה מתחשבת יותר בבעלי הקרקע מאשר בצורך הציבורי הכללי.

מחקר שערכו ד"ר רונית לוין־שנור מהמרכז הבינתחומי הרצליה ופרופ' גדעון פרחומובסקי מאוניברסיטת בר־אילן ואוניברסיטת פנסילבניה בחן את כל מקרי הפקעות המקרקעין שבוצעו בתל אביב במשך 25 שנה, בין 1990 ל־2014, במטרה לחשוף את שיקולי העירייה בפעולות הללו, כלומר לברר אם היא מנצלת את כוחה להפקיע קרקעות לטובת מטרות ציבוריות, והאם לאילוצי תקציב יש השפעה על גודל השטח המופקע.

תל אביב | צילום: אוראל כהן

"הממצאים הללו מאירים באופן חיובי את השימוש שעושה השלטון המקומי, תל אביב במקרה זה, בכוח להפקיע", אומרת ד"ר לוין־שנור, "אבל הם גם חושפים שהרשות לא מונעת או מושפעת באופן ישיר וחזק מעלייה בהוצאות ומהשלכות התקציביות של פעולותיה. מקרה המבחן שלנו מראה כי עלייה בשיעור הפיצויים לא מרתיע מפני הפקעה, אך גם שפטור מפיצויים לא מביא להפקעת יתר. פיצויים ועלויות תקציביות פשוט לא כל כך משחקים תפקיד בקבלת ההחלטות השלטונית".

הרשות השלטונית פטורה מחובת פיצוי בגין הפקעה של עד 40% מהמקרקעין. כלומר בהפקעה של 50% ישולמו פיצויים על 10% משווי הקרקע, ובהפקעה מלאה של הקרקע הפיצוי המקסימלי יהיה 60% משווייה. עם זאת, ב־2001 החליט בית המשפט העליון שאם הרשות מפקיעה 100% מהקרקע היא תהיה מחויבת בפיצוי מלא של 100% משווי הקרקע.

"ב־42% מהמקרים הופקעה הקרקע בשלמות, וב־43% מהמקרים הופקעו פחות מ־40%", אמרה ד"ר לוין־שנור. היקף ההפקעות בשיעור של 25% עד 99% הוא קטן מאוד, ומפריך את ההשערה שהרשות תנצל עד תום את סמכותה להפקיע קרקע בפטור מפיצוי. כלומר אף שהעירייה יכולה לקחת עד 40% ללא פיצוי, היא על פי רוב היא תסתפק ב־25% או בפחות".