האם יש קשר בין עזיבת עו"ד רועי בלכר מגולדפרב זליגמן להתנהלותו בתיק הולילנד?

בגולדפרב זליגמן נשבעים בנקיטת חפץ שעזיבתם של הבכירים, רועי בלכר, נגה רובינשטיין ועמית קריספין, קשורה אך ורק ברצונם לקרוא את ראשי התיבות של שמם על פירמה משלהם. הם מיצו את עצמם כברגים באימפריה הגדולה, והגיע הזמן ששמם יעטר פירמה עצמאית.

לפחות לגבי בלכר נשמעה ההשערה שהמהלך קשור למורת רוח מהתנהלותו בתיק הולילנד. על שגיאה אחת אין מחלוקת והיא הראיון ל"עובדה" עם אילנה דיין שבו השחיר את שולה זקן. אבל, נטען מנגד, זה היה לפני ארבע שנים, אז למה דווקא עכשיו מראים לו את הדלת החוצה?

ותיתכן פשרה בין הגרסאות: הרצון של בלכר לצאת לעצמאות משתלב עם מורת הרוח על הכשלים בתיק הולילנד, שלא הצטמצמו רק לראיון. הביטוי המעשי למורת רוח זו היה גיוסה של עו"ד נוית נגב להוביל את הערעור בבית המשפט העליון, שבסופו של יום הביא לזיכוי אהוד אולמרט מההרשעה על קבלת השוחד בהיקף חצי מיליון שקל ששולמו מעד המדינה שמואל דכנר לאחיו של אהוד, יוסי אולמרט.

עו"ד רועי בלכר | צילום: יובל חן

הראיון ב"עובדה", כך נטען, היה מהגורמים שדחפו את זקן לידי הפרקליטות לאחר שהומחשה בו בגידת אולמרט בנאמנותה. מצד שני, ייתכן שלראיון היה משקל משני בהחלטתה, וזאת לאחר שהובהר לה על ידי סנגורה, עו"ד עפר ברטל, שהיא צפויה לשנות מאסר ארוכות אם תורשע בשוחד. זה, ולא הראיון, היו המניע העיקרי שלה להפסיק לשכב על הגדר עבור אולמרט.

דכנר, עד המדינה בהולילנד, נפטר לאחר החקירה הנגדית השנייה בלבד בידי בלכר. נטען אז שסגנונו התוקפני האגרסיבי תרם להידרדרות במצבו של דכנר שהיה כבר חולה מאוד. זו טענה בעייתית כי חקירה נגדית היא כלי ההגנה המרכזי של הסנגור, ועליו למצותה במלוא העוצמה והתקיפות. כשמדובר בבלכר, אכן הווליום גבוה, אך לא חורג מהמקובל. בדומה ל"תרומתו" לדחיפת זקן לזרועות הפרקליטות, כך כנראה בעניין דכנר — בלכר האיץ תהליכים שבהחלט היו מבשילים גם בלעדיו.

השגיאה הגדולה של בלכר בהולילנד היתה הביטחון המלא ששיווק, יחד עם היחצן אמיר דן, בחפותו של אולמרט. בתחילה טענו ש"אולמרט לא כזה טיפש כדי לקחת שוחד

באמצעות שליחים כשטרית, יוסי ושולה". בהמשך, התעצם הביטחון בזיכוי לאחר פטירת דכנר. ללא חקירה נגדית, נטען, לא ניתן יהיה להרשיע. ומדוע זו שגיאה? כי שופטים, ובמיוחד לא דוד רוזן, לא אוהבים שהסנגורים "מכתיבים" לתקשורת את תוצאת המשפט, ובעקיפין מציגים את השופט כחותמת גומי.

לכך ניתן להוסיף את האנטגוניזם שפיתח רוזן כלפי אולמרט, אנטגוניזם שקיבל ביטוי מהדהד ברטוריקה הנוקבת והמחמירה של פסק הדין. אולמרט תרם לכך באמצעות הקו הזחוח והיהיר שהפגין, בין היתר באמצעות סנגורו ויחצנו. בהחלפתו בעו"ד נגב, החליף אולמרט גם קו סגנוני ואימץ ענווה ודיסקרטיות שלא היו מתכונותיו הבולטות של בלכר.

ונרמזה עוד סיבה למורת רוח: האפשרות שבלכר הדליף לגיא פלג את תמלילי שיחות נתניהו־מוזס שהוקלטו בידי לקוחו ארי הרו. בלכר מכחיש בתוקף, ומקורביו מאמינים לו: "אחרי שנכווה כך אצל אילנה דיין, לא הגיוני שישרוף עצמו אצל פלג. הוא צריך להיות טיפש מושלם כדי להסתבך שוב".

הקשר של ה"פאולים" האלה לעזיבה מוכחש. הראיה היא היחסים הטובים בין המשרד לפורשים שעדיין נמשכים, גם בקשרי עבודה שעדיין מתקיימים, וזה לא דומה למה שקורה במשרדים אחרים במצב דומה שבו מנתקים לפורשים את המחשבים והם מלווים החוצה על ידי אנשי ביטחון מיד לאחר הודעת הפרישה.