אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האוצר: שנה שביעית ברציפות של ירידה בחוב תוצר של ישראל- האומדן ל-2016 עומד על 62.1% צילום: צביקה טישלר

האוצר: שנה שביעית ברציפות של ירידה בחוב תוצר של ישראל- האומדן ל-2016 עומד על 62.1%

החשבת הכללית מיכל עבאדי בויאנג'ו פרסמה אומדן ראשון של שיעור החוב הציבורי והממשלתי מהתוצר, זאת לעומת 63.9% בשנה לפני כן. המדד חשוב לקביעת האיתנות הפיננסית של המדינה

22.01.2017, 11:57 | עמרי מילמן

החשבת הכללית היוצאת מיכל עבאדי–בויאנג'ו פרסמה אומדן ראשון של שיעור החוב הציבורי והממשלתי מהתוצר לשנת 2016. לפי האומדן, יחס החוב תוצר ירד ב-21 מיליארד שקל ל–62.1%, לעומת 63.9% בשנת 2015. זו השנה השביעית ברציפות שבה יורד שיעור החוב הציבורי לתוצר. אין ספק שמדובר בחדשות טובות למשק הישראלי, שכן נתון זה מחזק את יציבותו, שעלולה להתערער בימים קשים של מבצע צבאי או מלחמה.

עם זאת, חשוב לשים את הנתון הזה בפרופורציה. החשבת הכללית פרסמה גם השוואה בינלאומית ממנה עולה כי יחס החוב תוצר הממוצע במדינות המפותחות עומד על 108.6% - גבוה בהרבה מזה של ישראל. .

קראו עוד בכלכליסט

אך כמו תמיד בכלכלה, צריך לדעת למה להשוות, ויש מי שכבר עשה את העבודה הזו עבור ישראל: חברות הדירוג. חברות אלו, שקובעות את הדירוג שעל בסיסו נקבעת הריבית שכל מדינה נדרשת לשלם, יצרו קבוצות של מדינות החולקות מאפיניים דומים - כמו למשל גודל, שיעור השתתפות בשוק העבודה ועוד - המכונות קבוצות ייחוס. הקבוצות נועדו להיות סרגל שמאפשר השוואה סבירה, שכן ישנן הרבה סיבות שבגללן לא נכון לשים את ארצות הברית וישראל על אותו סרגל.

ראש הממשלה מתייחס לנתוני החוב תוצר ונפרד מעבאדי בויאנג'ו היום בישיבת הממשלה

 

כשמסתכלים על המדינות האחרות בקבוצת הייחוס של ישראל, ניתן ללמוד שלאוצר יש עוד עבודה רבה, על אף הירידה המתמשכת בחוב. למעשה, מבין מדינות אלה, רק לסלובניה יש יחס חוב תוצר גבוה משל ישראל, בעוד שמצבן של סלובקיה, פולין, צ'כיה, קוריאה וצ'ילה טוב יותר. עם זאת, הורדת יחס החוב תוצר עדיין נחשבת להישג, שכן רק שתי מדינות אחרות מלבד ישראל הצליחו להוריד אותו מאז סוף 2007: נורבגיה ב–21.3% ושוויץ ב–4.8%.

יחס החוב-תוצר של ישראל בהשוואה למדינות ה-OECD יחס החוב-תוצר של ישראל בהשוואה למדינות ה-OECD יחס החוב-תוצר של ישראל בהשוואה למדינות ה-OECD

שר האוצר משה כחלון, צילום: אלכס קולומויסקי שר האוצר משה כחלון | צילום: אלכס קולומויסקי שר האוצר משה כחלון, צילום: אלכס קולומויסקי

גם במקרה זה, צריך לבחון שוב את הנתונים ולהבין מדוע בעצם ירד היחס הזה באופן עקבי בשנים האחרונות. החוב מושפע מהגירעון השנתי. בכל שנה קובעת הממשלה יעד גרעון שאמור להגדיל את החוב בהתאם לפער בין ההוצאות וההכנסות הצפויות, ובכל שנה הממשלה גם משלמת על חובות עבר. אם התוצר של המשק גדל יותר מהחוב, היחס עצמו קטן.

הממשלה נגררת מזה שנים עם מתווה גירעון יורד, שאמור בסופו של דבר להביא את הגירעון ל–1.5% מהתוצר. ואולם, שרי האוצר דוחים בכל שנה מחדש את המתווה היורד ושומרים על יעד גירעון של פחות או יותר 2.9%‑3%. בפועל, כמעט בכל שנה (למעט 2011‑2012) הגירעון היה נמוך מזה שתוכנן - וכך נוצרה בכל פעם ירידה בחוב ביחס לתוצר.

הסיבה לירידה בגירעון: עודפי גבייה

כך הסיבה לגירעון הנמוך היא לא המדיניות הכלכלית של כחלון או זו של קודמו יאיר לפיד, שכן אם זה היה תלוי בהם הגירעון בפועל היה גבוה יותר - וכתוצאה מכך גם החוב. כך למשל, יעד הגרעון של 2016 היה 2.9%, בעוד שהגירעון בפועל היה 2.15%, בעוד שב–2015 היעד היה 2.9% והגירעון בפועל היה 2.2%.

הסיבה המרכזית לכך שהגירעון בפועל היה נמוך מזה המתוכנן היא עודפי גביית מסים. ובעוד שצמצום הגירעון הוא בהחלט דבר חיובי, עדיף שהוא ייעשה באמצעות מדיניות מתוכננת, ולא "בהפתעה". צריך לתהות כיצד בעצם טועים באוצר בכל פעם מחדש בהערכות, בהתחשב בכך שלא אירעו אירועים קיצוניים ששינו את התקציב שתוכנן. כמובן שהתקציב הדו–שנתי שעליו סיכמו נתניהו וכחלון, שמחייב קביעת אומדני הכנסות שנתיים מראש, לא תורמת לדיוק של האוצר.

השימוש החוזר בעודפי גבייה כאמצעי להקטנת החוב מעלה שתי אפשרויות: או שהאוצר משתמש באומדנים לא מקצועיים או שמדובר בהערכות חסר, שהן למעשה הסתרת כסף - הכסף שלנו.

עם זאת, לפי משרד האוצר, הגורמים המרכזיים שתרמו לירידה ביחס החוב לתוצר הם שיעור הצמיחה הנומינלית לצד גירעון נמוך וכן גורמי שוק כמו מדד מחירים לצרכן שלילי, התחזקות השקל אל מול הדולר והיורו וירידה מתמשכת בריבית הצבורה על החוב הממשלתי.

"הירידה בחוב משמעותית לדירוג האשראי של ישראל"

החשבת הכללית מיכל עבאדי–בויאנג'ו: "בשנים האחרונות ירד יחס החוב תוצר באופן משמעותי. עובדה זה מוכיחה את איתנותה הפיננסית ועוצמתה של הכלכלה הישראלית. אגף החשב הכללי הצליח לנהל היטב את החוב הממשלתי ויחד עם שמירה מתמשכת על המסגרות הפיסקליות וגורמי שוק מתאימים, גם ב–2016 נרשמה ירידה ביחס החוב תוצר. ירידה זו משמעותית לדירוג האשראי של ישראל".

שר האוצר משה כחלון: "הכלכלה הישראלית ממשיכה לרשום הישגים ולהוכיח לכל נביאי הזעם שהיא חזקה וצומחת. הפחתת יחס החוב תוצר היא הישג למשק הישראלי, לאזרחי ישראל ובמיוחד לדורות הבאים. נמשיך להשקיע בצמיחה ולהוביל מדיניות של כלכלה חופשית ואחראית עם חמלה ורגישות חברתית גם בשנים הבאות".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

6 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

6.
ממש כייף לשמוע..
ממש כייף לשמוע על דירוג נמוך. חוב לאומי נמוך. מדינה במצב כלכלי מצויין... אז למההההה למההההה האוצר הורג את האזרחים כל משק בית בארץ חיי ומתקיים בדוחק בצמצום ובעוני למההה. כחלון תחשוב קצת על הזוגות הצעירים שכולם מדברים על לרדת מהארץ. ושלא נדבר על יוקר ההמחייה אז לממממממממה?
קובי  |  23.01.17
3.
אוכלוסיה צעירה וגזל מהשיכון ומהתשתיות
חוכמה קטנה מאוד. אנחנו מדינה עם דמוגרפיה צעירה. וכמו משפחה עם הרבה בגיל העבודה יש לנו יתרון על כל הכלכלות המפותחות. חוץ מזה, הכל נעשה על חשבון משהו חשוב יותר מהחוב אנחנו הכי מפגרים בתשתעיות תעבורה בעולם המפותח וגם היחס לחלק ניכר מהעולם המתפתח. ביב חתך 90-95% מתקציב משרד השיכון לטובת גחמות נערי האוצר.
טעות כפולה של כחלון  |  22.01.17
לכל התגובות