אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הממשלה החליפה שליש מהשרים מתחילת הקדנציה צילום: עמית שעל

הממשלה החליפה שליש מהשרים מתחילת הקדנציה

אלי כהן שמונה אתמול לשר הכלכלה הוא הרביעי במשרד זה בקדנציה הנוכחית של הממשלה, ומספר 14 במשרד הכלכלה ב־20 השנים האחרונות. מאז הקמת הממשלה התחלפו 10 שרים ב־27 משרדים

23.01.2017, 08:09 | שחר אילן

ב־20 החודשים שעברו מאז החלה הממשלה הנוכחית לכהן התחלפו ב־27 משרדי הממשלה כבר עשרה שרים, כלומר התחלפו שרים ביותר משליש המשרדים. הממשלה הגיעה להישג הזה בתחום חוסר היציבות בעקבות מינויו של אלי כהן מכולנו לשר הכלכלה. כהן הוא שר הכלכלה הרביעי בממשלה הנוכחית. הממשלה אישרה אתמול את מינויו של כהן, עד היום יו"ר ועדת הרפורמות של הכנסת, לשר הכלכלה והתעשיה. את כהן מועמד להחליף כיו"ר ועדת הרפורמות חברת הכנסת רחל עזריה מכולנו.

כאמור כהן הוא כבר שר הכלכלה הרביעי בממשלה הנוכחית. קדמו לו אריה דרעי, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון. כל אחד מהם כיהן בממוצע 7 חודשים.

עשרת המשרדים שבהם התחלפו שרים הם: ביטחון, שיתוף פעולה אזורי, כלכלה, פנים, מדע וטכנולוגיה, הגנת הסביבה, ירושלים, קליטה ועליה, ביטחון פנים ובריאות. במשרד לביטחון פנים ובמשרד הבריאות החליפו השרים הנוכחיים את ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהחזיק בתיקים בראשית הקדנציה של ממשלה זו.

כך עולה מנתונים שאסף המכון הישראלי לדמוקרטיה. במכון מציינים שהמצב בממשלה הזו חמור בהרבה מאשר בממשלות נתניהו שדקמו לה. לאחר 20 חודשים בממשלה הקודמת היו 3 חילופי שרים ובממשלה שלפניה לא היו כלל חילופים. עוד מציינים במכון שאלי כהן יהיה שר ה־14 במשרד הכלכלה (התמ"ת והתמ"ס לשעבר) בתקופה של קצת יותר מ־20 שנה ויואב גלנט הוא השר ה־13 במשרד השיכון באותו פרק זמן.

"מתכון חוסר יציבות שלטוני"

מאז 1996 אורך הכהונה הקצר ביותר הוא של שר הבינוי והשיכון — 1.5 שנים בממוצע. שר הכלכלה, שר הפנים ושר האוצר חולקים את המקום השני המכובד — 1.6. כהונה ממוצעת "ארוכה" יחסית יש לשרי חינוך — 2.2 שנים בממוצע. סביר שהדבר נובע מהכהונה הארוכה יחסית שהיתה לשרת החינוך לימור לבנת.

אלי כהן , צילום: עומר מסינגר אלי כהן | צילום: עומר מסינגר אלי כהן , צילום: עומר מסינגר

ד"ר עופר קניג חוקר רפורמות פוליטיות במכון הישראלי לדמוקרטיה מציין ש"תחלופת השרים יחד עם העובדה בישראל מתקיימות בחירות בכל 2.8 שנים היא מתכון בדוק לקבורה של רפורמות ובלאגן במשרדים". לדבריו, "להשלמת התמונה העגומה יש להוסיף את העובדה ששניים מהמשרדים החשובים ביותר - החוץ והתקשורת - מוחזקים כבר כמעט שנתיים בידי ראש הממשלה וספק אם מתנהלים בהם דיונים על סדרי עדיפויות ותוכניות עבודה לטווח הרחוק". קניג מציין שאין בדמוקרטיות המערביות מדינות נוספות שבהן חוסר יציבות שלטוני כזו ורמה כזו של תחלופת שרים.

כהן אמר על מינויו: "קידום הכלכלה והתעשייה הוא נושא חשוב שקרוב לליבי". הוא הבטיח לפעול "באמצעות הגדלת ההשקעות בתעשייה, העלאת הפריון, משיכת משקיעים וחברות בינלאומיות לישראל והשקעה בקידום החינוך הטכנולוגי". לדבריו, "תעשיה חזקה, תחרותית ויעילה תאפשר העסקה הוגנת המקדמת את העובדים ומביאה לצמיחה של המשק".

משרד הכלכלה חולש על היקף פעילות נרחב, אך נשאר ללא תחום העבודה לאחר שזה אוחד עם משרד הרווחה בעקבות לחציו של השר חיים כץ. עיקר משימתו של כהן תהיה להעביר תקציבי פיתוח ומענקים לתעשיה שנאבקת בקשיים רבים, וכן להשיג תקציבי מחקר לתחום ההייטק.

האתגרים בוועדת הרפורמות

ח"כ רחל עזריה מכולנו תחליף את ח"כ כהן כיו"ר ועדת הרפורמות. ועדת הרפורמות הוקמה כדי להקל על כחלון להעביר רפורמות כלכליות ללא תלות בוועדת הכספים. כהן העביר עבור כחלון מספר חוקים בשנתיים האחרונות, ביניהם הרפורמה בבנקים, הרפורמה במכון התקנים, והפיכת אגף שוק ההון לרשות שוק ההון.

שני האתגרים המיידיים שיעמוד בפני עזריה הם השלמת הרפורמה בשוק ההימורים והעברת הרפורמה בבנקים בקריאה שניה ושלישית במליאה למרות הטענות המשפטיות שהעלה בנק ישראל על חוקיות ההליך. בנוסף, מינה יו"ר כולנו משה כחלון את ח"כ עזריה למנהלת מטה המפלגה. במסגרת תפקידה תנהל את עבודת השטח של חברי הסיעה.

עזריה אמרה אתמול ש"ועדת הרפורמות היא ועדה שמאפשרת לקדם את הערכים שבשבילם הגעתי לכנסת".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות