נותנים גז בניוטרל: הממשלה לא פותרת את בעיות התחבורה

"יש לישראל יתרון יחסי ביכולת לייצר מוצרים קונספטואליים, הדבר הזה נובע מהסביבה העסקית שייצרנו כאן, ולכן על הממשלה לאפשר לדבר הזה לצמוח ולמנוע עודף רגולציה בתחום", כך התפייט אתמול ראש הממשלה בנימין נתניהו, לאחר אישור התכנית הלאומית לתחבורה חכמה.

והמשיך: "עשינו את זה בסייבר, ונעשה את זה גם כאן. אנחנו נסיר חסמים לתעשייה הזאת שמתפתחת במהירות עצומה, והיא תסייע ליישם תחבורה חכמה בכבישי הארץ. מטרת התוכנית למצב את תעשיית ההיי־טק הישראלית כמובילה עולמית בתחום", הצהיר נתניהו.

עיקרי התוכנית היא הקמת עיר לניסויי תנועה במכוניות אוטונומיות, הקמת מתקני חילוץ בתחום, שיתוף מידע ומרכזי פיתוח של טכנולוגיות בתחום התחבורה השיתופית, כאלה שיעבדו בצמוד למינהלת תחליפי הנפט במשרד ראש הממשלה.

שר התחבורה ישראל כץ בטקס פתיחת מנהרות הראל | צילום: אלכס קולומויסקי

כל אלה ידרשו תוספת תקציב שאושרה אתמול בהיקף של 238 מיליון שקל בקידום תחבורה שתפרש בין 2017 ל־2021.

ההשקעה תלווה בצוות בינמשרדי של משרדי ראש הממשלה, האוצר, הכלכלה והתחבורה. בדברי ההסבר מסבירים בהצעה ששוק התחבורה העולמי יגלגל עד שנת 2030 כ־7 טריליון דולר ולמשק הישראלי פוטנציאל תרומה עיקרי בשיפור התחבורה, מידע וניהול מאגרי נתונים כמו גם ניסיון לצמצם את זיהום האוויר המקומי שמקורו בכלי רכב.

כאן מדגישים שעלות זו הגיעה כבר ב־2012 לכ־35 מיליארד שקל כאשר ההוצאה על תחבורה היא השניה בגדלה במשק ועלותה למשק בית היא כ-1900 שקל לחודש, או כ-55 מיליארד שקל לשנה לכלל תושבי המדינה.

אלא שבאופן אירוני הצעת המחליטים הזו מגיעה רק שבועות בודדים לאחר שממשלת ישראל דחתה יוזמה שגובשה בחוק ההסדרים ומטרתה היתה להכניס שירותי תחבורה שיתופית מלאים דוגמת אובר איקס.

הנושא עלה בחוק ההסדרים האחרון אבל לחץ של בעלי מוניות וגורמים נוספים הוביל לכך שהממשלה אישרה תחבורה שיתופית אבל רק למי שיש לו רישיון להסעת מונית, ולא לכל בעל רכב.

השורה התחתונה - המדינה רוצה להיות אור לגויים, אבל בינתיים היא חושך למקומיים ומשאירה את ההצהרות הגדולות ללא כיסוי מעשי בשטח. עד שהתחבורה תהיה חכמה שהשרים יאמצו את קו אחר ובמקום לדחוף לנו מכוניות עם מס של 83% או בנזין עם מס של 64% לליטר, יפתחו תחבורה ציבורית ראויה כדי שהפקקים לא ידפקו את הפריון.