אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הספקים ימשיכו לחכות: חוק מוסר תשלומים תקוע בוועדת הכלכלה כבר חצי שנה צילום: דוברות הכנסת

הספקים ימשיכו לחכות: חוק מוסר תשלומים תקוע בוועדת הכלכלה כבר חצי שנה

חברי ועדת הכלכלה הגיעו בתחילת השבוע להבנות בנוגע לכמה נושאים בחוק שקובע כי על הממשלה והגופים הציבוריים לשלם לספקים בתוך 45 יום מקבלת החשבונית. אך מחלוקות מהותיות עדיין לא נפתרו, והחוק שאף אחד לא מתנגד לו מתעכב

24.01.2017, 08:08 | עמרי מילמן ואסנת ניר

ועדת הכלכלה דנה בהצעת חוק מוסר התשלומים שמחייבת את משרדי הממשלה והגופים הציבוריים לשלם לספקים בתוך 45 יום מקבלת החשבונית כבר חצי שנה. לכאורה, מדובר בהצעת חוק שאין לה מתנגדים. הרי אף אחד לא רוצה שהממשלה לא תשלם בזמן לעסקים, ובעיקר לא לעסקים קטנים ובינוניים שעלולים לקרוס בשל כך.

אלא שבינתיים כל צעד קדימה בנושא מלווה בשני צעדים לאחור בשל סבך האינטרסים. בצד אחד עומדים בעלי העסקים שדורשים שהחוק יספק מענה אמיתי לבעיה שלהם, בצד השני ניצבים הגופים הציבוריים שרוצים לוודא שלא יהיה עליהם לשלם מוקדם מדי, ובאמצע ניצבים יו"ר הוועדה ח"כ איתן כבל שחושש מלחתום על חוק שיתברר ככישלון וח"כ רועי פולקמן שמנסה לגשר בין הצדדים.

קראו עוד בכלכליסט

פרשנות הממשלה והמגזר העסקי התחלפו בעלי העסקים הם שמנסים לרכך ולעכב חוקים שמוסיפים רגולציה. אבל הפעם הממשלה בצד המפוקח עמרי מילמןלכתבה המלאה

עד כה הושגה הסכמה על ליבת החוק — הממשלה והגופים הציבוריים ישלמו לספקים בשוטף פלוס 45. בדיון שנערך ביום ראשון בוועדת הכלכלה אף הושגה הסכמה לגבי החרגת ענף הבנייה, שלפיה לקבלנים ישלמו בשוטף פלוס 70. כמו כן הוחלט כי החוק יחול גם על מפעל הפיס ועל המועצה להסדר ההימורים בספורט (טוטו). אך על הפרק עומדות עדיין המחלוקות המהותיות שמעכבות את הצעת החוק.

בלב המחלוקת: מערכת הבריאות

 

מחלוקת מהותית שעוד פתוחה נוגעת להחרגת מערכת הבריאות מהחוק. לפי הנוסח הנוכחי של ההצעה, החוק אינו חל עליה כלל וזאת משום שלטענת משרד הבריאות, בתי החולים הממשלתיים נמצאים במצוקה תקציבית כזו שהחלת החוק עליהם עלולה לערער את יציבות המערכת. מנגד, הספקים מתנגדים להחרגת מערכת כה גדולה משום שהדבר עלול לערער את יציבותם. במסגרת חיפושי הפשרות בנושא נבחנת האפשרות שמשרד הבריאות יגבש מדיניות תשלומים חדשה בתוך שנה או שיגיע להסכמות עם האוצר בתוך שלושה חודשים.

מחלוקת נוספת שטרם נפתרה נוגעת לסוגיה שנחשפה ב"כלכליסט" ושבמרכזה עומדות הרשויות המקומיות. הצעת החוק המקורית קובעת כי אם רשות מקומית צריכה לשלם לספק באמצעות מימצון חיצוני, למשל באמצעות כספים של הממשלה, היא תשלם לו בתוך 10 ימים מרגע שקיבלה את הכסף מהגורם החיצוני. לשכת ארגוני העצמאים (לה"ב) מתנגדת ולוחצת לשינוי הנוסח כך שההחרגה הזו תחול רק על המימון החיצוני. כלומר, רשות מקומית שמקבלת 100 אלף שקל מהממשלה למימון פרויקט של מיליון שקל תוכל לעכב את התשלום רק של אותם 100 אלף שקל שהיא מקבלת מהממשלה.

במידה מסוימת מדובר באבסורד, משום שישנו חוק שקובע כי הממשלה צריכה להעביר לרשויות המקומיות כספים שלהם התחייבה בתוך 60 יום. אולם החוק אינו נאכף. על כך אמר נשיא לה"ב רועי כהן כי "הציפייה היא שהמדינה לא תנהג במוסר כפול סביב מוסר התשלומים".

גם מועד כניסת החוק לתוקף מצוי במחלוקת. הצעת החוק הנוכחית קובעת כי הוא ייכנס לתוקף לאחר חצי שנה מיום אישורו. נציגי העסקים מבקשים לקצר את הזמן הזה בחצי לשלושה חודשים.

הסעיף שכמעט רוקן את החוק מתוכן ושונה ברגע האחרון

 

סעיף אחד שאושר ביום ראשון עורר את ההתנגדות העזה ביותר מצד נציגי הממשלה. מדובר בסעיף שקובע מה יהיה מוסר התשלומים של החברות הממשלתיות כמו חברת החשמל ושל תאגידים ציבוריים כמו בנק ישראל, רשות ני"ע ועוד. לפי הצעת החוק המקורית, הם ישלמו בשוטף פלוס 45 אלא אם נקבע בחוזה מועד אחר ש"אינו בלתי הוגן באופן חריג". לפי הצעת החוק, הגופים עצמם יקבעו מה נחשב לחריג. האפשרות הזו תינתן להם למשך שלוש שנים.

בעקבות לחץ מצד ח"כים שונים, הסעיף שונה ונקבע כי רק השרים יוכלו להחריג גופים מהחוק. בנוסף נקבע כי מי שיצטרך לחתום על האישורים החריגים הוא מנכ"ל הגוף שיידרש להבהיר זאת גם בתנאי המכרז.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות