אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הממשלה והמגזר העסקי התחלפו צילום: אוראל כהן

פרשנות

הממשלה והמגזר העסקי התחלפו

בעלי העסקים הם שמנסים לרכך ולעכב חוקים שמוסיפים רגולציה. אבל הפעם הממשלה בצד המפוקח

24.01.2017, 08:15 | עמרי מילמן

אי אפשר לא להתבלבל כשמסתכלים על הדיונים שנערכים בנושא חוק מוסר התשלומים. אם בדרך כלל אנחנו רואים מצד אחד את נציגי הממשלה מציגים חוק נוקשה שמכביד את הרגולציה, הפיקוח או המיסוי ומצד שני את נציגי המגזר העסקי מנסים לצמצם ולסרס אותו, הרי שבנוגע לחוק זה התהפכו היוצרות — משרדי האוצר, המשפטים, הכלכלה ורשות החברות ניסו לרכך את החוק בכל מקום שיכלו.

כולם חוזרים ומצהירים על חשיבות החוק, אבל כשמגיעים לתכל'ס, למתן תשובה לשאלה מתי משרדי הממשלה והגופים הציבוריים יתחילו לשלם לספקים שלהם בזמן, אז מתקבלים משפטים מגומגמים, כמו למשל "זה לוקח זמן", "צריך להתארגן", "צריך לבדוק", "צריך ללמוד", "צריך להתכונן" — הכל צריך, חוץ מלמהר לקבוע סטנדרט שבמסגרתו פשוט משלמים בזמן. כתוצאה מכך, הצעות חוק בנושא מיטלטלות כבר יותר מעשור בין הממשלה לכנסת וחוזר חלילה. 

 , צילום: בלומברג צילום: בלומברג  , צילום: בלומברג

כמה זמן אפשר למרוח עם אותו טיעון?

 

דוגמה לאופני המריחה מתקבלת כשבוחנים את שאלת האישורים החריגים שיכולים לתת לעצמם הגופים הציבוריים. הטיעון המרכזי הוא שמכיוון שמדובר בכסף של משלמי המסים, הזרועות השונות של הממשלה צריכות לבדוק שהשירותים שניתנו להם אכן מצדיקים את התשלום. זו אכן טענה כבדת משקל.

אבל שאלה כבדת משקל לא פחות היא כמה זמן אפשר להשתמש בטענה הזו — חודש? חודשיים? שלושה? בעיקר כשציבור משלמי המסים, משלמי החשמל ומשלמי הארנונה — משלם בזמן. כלומר, הכסף ישנו אצל הממשלה והגופים הציבוריים.

 

מי שעוסק בנושא יודע להגיד שמה שיביא לכך שגופים ציבוריים ישלמו בזמן הוא מחשוב של התהליך. כל עוד הוא נעשה אפילו בחלקו בצורה ידנית, יהיה קשה לגופים לעמוד במשימה. השאלה היא כמה מהר זה יקרה. באגף החשב הכללי באוצר עובדים על הנושא. אלא שמהלכים כאלה יכולים להימשך שנים, בעיקר אם הרצון הטוב לא יקבל ביטוי במעשים — מעשים שיכולים להתחיל בחקיקה הנוכחית.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות